בחירות במדינת ישראל
כיצד בוחרים את המנהיג בדמוקרטיות ככלל? זוהי דרך המשתנה ממקום למקום ומזמן לזמן.
מנהיגות מובהקת היא לא דבר שאנו רוצים בו בכל עת ועת, אלא דבר נדיר יותר. אין מצב שלא יהיה מנהיג לקבוצה פוליטית פורמאלית (ישוב, גוף עם אינטרסים פוליטיים).
כיצד נבחרים נבחרי ציבור של ציבור רחב על כך נחלקות הדעות ממקום למקום, מזמן לזמן - אין דרך טובה אחת למפרע. ישנם כמה כללי ברזל. המתכונת לבחירה מחייבת כמובן שיהיה סיכוי שווה ושתהיה גם תחלופה מעת לעת. הבעייתיות נעוצה בכך שהרצון הוא לתת את ההכרעה בידי כלל הציבור. עד כמה הציבור יודע ומבין נתפס לעיתים כבעיה. ניתן להוביל את הציבור שולל, הוא מתרגש לאירועי השעה החולפת. אומרים כי תוצאה של בחירות נכונה לעיתים ליום הבחירות. הבוחר הוא רציונאלי וגם אמוציונאלי, מושפע ובעל מידה של גמישות לשינוי. אין דפוס של תיקון ובקרה. לדוגמא: הבחירות האחרונות בצרפת המתנות בחירה ב- 40% בסיבוב הראשון. ולכן התקיימה הצבעה פעמיים בתוך שבועיים. הבעייתיות:
1. פופוליזם, מניפולציות ויחסי ציבור משפיעים על הציבור.
2. הציבור מושפע מאירועים חולפים של יום האתמול, אירועים חריגים אשר יש בהם להטות את ההצבעה. נתון שכזה גורם לאי ביטוי הולם של רצון הציבור.
3. בבחירות לנשיאות במדינות שונות המתנות בחירה ב- 40% בסיבוב הראשון ישנה משום בעייתיות וסיכוי נמוך להשיג אחוז הצבעה שכזה.
4. התוצאה די מרמה - המפלגה חייבת בשותפות במפלגה מסוימת בקואליציה ואז היא נסחטת על ידה. לאמור הציבור נתן 58 מנדטים למפלגה מסוימת, 58 לאחרת ו- 4 לאחרונה אשר תחליט מי תהיה בקואליציה.
ברמה הלאומית הציבור יותר משותק. ברמה המצומצמת כאשר אנו בוחרים במפלגה את נבחרי הציבור (פריימריז) נראה שמפלגות עסוקות בתיקונים ומאחר ואין רצון לקיים שני סיבובי בחירה, ישנן שיטות של שריונים, בחירות במחוזות, שילוב של שיטות שונות באותה רשימה של לימודים. תופעות אלו מונעות חיכוכים וסכסוכים פוליטיים.
מפלגה מבקשת ומאמינה בצורך לשקף את הציבור. היא יודעת שקשה לה להפיק זאת במע' בחירות רגילה. היא יוצרת הפלייה מכוונת בין מתמודדים, הפלייה מתקנת כדי להגיע למיקסום שיקוף הציבור. היא מתכננת לה שדרוג לאנשים הבאים ממקומות שאינם מרכזיים בחברה, בגיאוגרפיית המדינה וכו'. טכניקה זו מאומצת גם ברמה הארצית שלעיתים יש מדינות הקובעות שחלק מנבחרי הציבור יבואו מפלגים מסוימים בחברה - שיטות ממשל עם כמה ראשי פרלמנט שייבחרו ע"י אנשי האזור.
טכניקה זו מספקת אבטחה ליישוב ספר מסוים, ייצוג לפרלמנט באופן הקבוע מראש בצורה האובייקטיבית האפשרית.
- בחירות לא מספקות את התוצאה הדמוקרטית שכן נקבל עיוותים מסוימים פר השעה או שרק בעל כושר הבחירה ולא השליטה, יח"צ ייבחר.
- קשרי הגומלין בין הבוחר לנבחר: עד כמה הדבר הזה חשוב? במדינת ישראל וויתרו עליו באופן די אמיתי אל מול מה שיכול להיות, לאמור, ניתן לבחור מועמד מסוים מתוך רשימה אשר נבחרת, אך אין שליטה על נבחרים מתוך המפלגה שאינם ממתפקדיה. הבחירות מייצרות תלות אמיתית של הנבחר בין בוחריו. הוא צריך להכירם ולפעול בקרבם. השיטה האזורית מספקת לנו באמת קשר שהנבחר יודע שהוא יעמוד לבחירה פעם נוספת באותו מקום אצל אותו ציבור, לכן התלות שלו ב"בוסים" - שהם הבוחרים, היא הדומיננטית והחשובה ביותר.
- חוסר השליטה האמיתי בקהל הרחב שנקרא: מתפקדים אין בישראל יום פריימריז אחד בישראל לכל המפלגות ולכן נולד "מפקד של ארגזים, אנוסים". (רוב ציבור המתפקדים הישראלי הוא יהודי. על אף שהסקטור הערבי דרוזי גדול מאוד במפלגת העבודה משום שיש שם סוג של התגייסות כפרית חמולתית). נוצרות בעיות כדוגמת התפקדויות פיקטיביות, בלוק של קבלן קולות, בעיית ה"דילים" בתוך המפלגות.
- אנו רואים יותר ויותר פתיחה אל קהל בוחרים גדול ולכן נוצרת בעיה מודרנית של סחרור כספי. בכדי להגיע לקהל גדול יש צורך בכספים רבים. אם אין הגבלה מטעם המפלגה כל אחד ישקיע הון כספים באופן לא שוויוני, לכן נותר מצב של הגבלת תרומות, אך אז נוצר חוק הגבלת ההוצאה. עניין הכספים הופך להיות טעון למדי. לכן: יש להגביל את היקף הכספים של התרומות וההוצאות.
- הכוח הגובר של אמצעי התקשורת כמכתיבת המועמדים - לאחרונה נראה כי הדרך של הנבחר הפוטנציאלי להגיע לבחירות הוא ע"י התקשורת. ההנחה אם התקשורת מחבבת אותו או לאו משמשת כמקדם לבחירתו. הפוליטיקאי נאמן לבוס שלו בצורת התקשורת. ההופעה בתקשורת חשובה לו כדרך להציג את מצעו, אך לעיתים הוא עומד לידי גיחוך בפרהסיה כעצת יועציו התקשורתיים. (כיום אמצעי התקשורת המזעריים דוגמת האינטרנט פוגעים בתקשורת הכללית הקלאסית).
- יכולת יום הבחירה - השפעת הרחוב, פעילי המפלגה (חלוקת קמעות במפלגת ש"ס לדוגמא...) ישנם גורמים שונים של השפעה של שידול וגיוס ביום הבחירה ו/או לפניו.