המודל הרציונאלי
המודל האלגנטי ונהיר ביותר. במידה רבה הוא עוקף את הצורך לדעת מה נמצא בתודעת האנשים, מהם מניעיהם האישיים והבירוקטיים שלהם. מודל זה מתבסס על ההנחה שמקבלי ההחלטות בצורה רציונאלית בקבלת החלטות וההתייחסות של המודל היא למצבי החלטה אסטרטגיים.
מצבים בהם ההחלטות תלויי גומלין - אינטראקציה אסטרטגית - תוצאות ההחלטה של מקבל ההחלטות תלויות גם במה שיריבו יעשה (אין אדם שהוא אי או דילמת האסירים). מצב זה מחיב בשלבי קבלת ההחלטות את ההתנהגות האפשרית הסבירה של היריב. נק' ההנחה היא שהיריב יפעל בצורה הדומה לשלנו ובצורה רציונאלית.
מהי אותה גישה רציונאלית? בחירה באלטרנטיבה האופטימלית שהיא ממקסמת את הרווח ומצמצמת עלויות לצורך השגת מטרות נתונות. בחירת המטרה לא נבחנת במונחי רציונאליות. האמצעי (הדרך) שנבחר הוא שאמור להוביל למטרה בצורה אופטימאלית, הוא זה שאמור להיות רציונאלי.
האסטרטגיה שלנו תהיה האופטימאלית ביחס למהלך הרציונאלי הבא של היריב
הריאליסטים פותרים בצורה זו שלכל השחקנים אותן מטרות, של הישרדות ויצירת עוצמה. מהנחה זו ניתן להעריך את תהליך קבלת ההחלטות. בשלב זה נכנסת תורת המשחקים - ביטוי למצבי החלטה אסרטגיים. היא כלי לניתוח סימולטני של מצבי החלטה פוליטיים. יתרונות גם ככלי מחקרי, גם לעיצוב מדיניות, אם כי ישנן גם מגבלות (לא תמיד מטרות היריב נהירות).
תלוי באיזו רמת ניתוח אנו משתמשים לגבי המדיניות הציבורית בנוגע לביטוח רכב. הכלי של תורת המשחקים טוב לניתוח בחירה מרצון לנטרל הסברים ברמת הפרט ורמת המדינה לטובת רמת המערכת, קקשה להסביר שינויי מדיניות פרטניים, יש מגמות כלליות, ניתן להסביר נושא כללי, מגמה מסויימת.
לדוגמא: האידיאולגיה הדתית האיראנית אשר פנאטית בצורה חריגה ומונהגת ע"י אחמנדיג'אר: ייתכן ובין מניעיו נמנות ההנחות שעם יישום האידיאולוגיה תבוא הישועה ושעצם ההקרבה שלו ושל המשטר שהוא מנהיג תזרז את הגאולה, אזי השימוש בנשק גרעיני חיוני.
רציונאליות קושרת את הקשר בין האמצעי למטרה.
הפרידגמה הריאליסטית מדגימה לנו את מטרות השחקנים.
הרציונאליות היא לא ביעדים כי אם בכלים שבשימוש המדינה,הרציונאלית נוגעת לאלטרנטיבה. בהינתן המטרות שנקבעו מראש מקבלי ההחלטות יבחרו באלטרנטיבה שתביא לתוצאה האופטימלית. תוצאה לא לא בהכרח הטובה ביותר, לעיתים היא משיגה את התוצאה הרעה במיעוטה. לא ניתן לנתח אסטרטגיה של שחקן אחד במבודד מזו של שחקן אחר.
הנחות היסוד:
- בהינתן שתי החלטות, שתי אלטרנטיבות, השחקן אמור לקבוע איזו אלט' עדיפה בעיניו. לשחקנים מידע זהה ומושלם, יש יכולת עיבוד מידע והם פועלים בצורה אנוכית לקידום האינטרס העצמי (למשל ביטוח בריאות חול). עפ"י המודל הרציונאלי יש רק שחקן אחד: המדינה (הממשל, רוה"מ נחשבים למדינה) היא מהווה את מקבל ההחלטות הרציונאלית היחידה. (זהו הקשר הברור בין הריאליזם למודל זה - התעלמות מכל דבר אחר).
- התובנה היא שקבלת ההחלטות הינה מושכלת ורציונאלית ושהמדינה פועלת כיחידה אחת, השחקנים פועלים בצורה אנוכית ורציונאלית.
- הריאליזם נשען על המודל הרציונאלי.
יתרונותיו המחקריים של המודל:
- פשוט, ומאפשר יכולת מסוימת של חיזוי פעולות היריב.
- הפן היישומי - כלי לקבלת החלטות.
חסרונותיו של המודל:
- ישנן כמה בעיות עם המודל הרציונאלי, בפועל המידע לקוי בחסר, הגדרת המטרה לא תמיד ברורה, מלוא האופציות לא מובאות למקבלי ההחלטות, בד"כ מקבלי ההחלטות יסתפקו בבחירת האופציה הראשונה המתקבלת על הדעת המקיימת בסטנדרטים נורמאליים - זוהי רציונאליות מוגבלת יכול מוגבלת לקביעת התועלת וכוונות היריב ובעקבות כך עלולות להתפתח עיוותי תפיסה (הרחבה במודל הקוגניטיבי). מתעלם מכל שידובר להלן). במקום לחפש אחר מגוון אופציות ולבחור באופטימאלית הם מסתפקים בראשונה המתקבלת על הדעת.