חפש מאמרים:
שלום אורח
05.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תהליך קבלת החלטות מה הוא? וגם תהליך קבלת החלטות במסגרות ארגוניות

מאת: אבי בכרמדעי המדינה11/06/201119477 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

מהו תהליך קבלת החלטות?

תיאור פשטני של תהליך קבלת החלטות יהיה להגדירו כבחירה בין אלטרנטיבות. הכושר לקבל החלטות בכלל, והחלטות נכונות בפרט, הוא תכונה חשובה למנהלים, למפקדים ולמנהיגים בכל הדרגות ,הרמות והתפקידים כמו גם לאנשים פרטיים. לאורך השנים פותחו מודלים לקבלת החלטות על מנת לסייע למנהל לקבל החלטה רציונאלית, הנשענת על איסוף וארגון מידע, בדיקת חלופות והערכת תוצאותיהן האפשריות. בפועל רבות מההחלטות המרכזיות בארגון אינן מתקבלות בצורה זו. האווירה שבה נדרשים מנהלים לקבל החלטות מכריעות, המאופיינת בקצב מהיר של שינויים וצורך לתת מענה מהיר לאירועי משבר, הופכת את המודלים הרציונאליים  מחד, לבלתי אפשריים למימוש ומאידך, גם ללא רציונאליים לפרקים. ניתן אף לומר, כי ככל שההחלטה יותר קריטית או דרמטית, גדל הסיכוי שלא תתקבל לפי מודל סדור ורציונאלי של קבלת החלטות, אלא כתולדה של לחצים ( בעיקר פסיכולוגים ), העדפות אישיות ו/או אינטואיציה, אך יש מקום לזכור כי כאשר פועל מנהיג בקבלת החלטותיו על פי מודל, יקל עליו לפעמים לתמרן בתוך אותו מודל ואף לחטוא ולקבל החלטה ללא מחויבות למודל כל שהוא מכיוון שהבסיס בו הוא מקבל החלטות בדרך כלל הוא שיטתי וטוב.

קבלת החלטה זו סיטואציה של קונפליקט ושל התלבטות, מצב שאינו נוח וסטרילי מין הסתם. קבלת החלטה היא לצורך פיתרון הבעיה, פתרון הקונפליקט, תהליך קבלת החלטות הוא מורכב ומסובך. תהליך קבלת החלטות כולל תהליכים של אומדן, חיזוי איסוף אינפורמציה ( תרצו = מודיעין ), הערכת איכותה ואמינותה של האינפורמציה, הערכת מצבו של הצד השני ( בעסקים הצד השני הוא המתחרה, בצבא הצד השני הוא האויב ), וכל זאת בתנאים של לחץ פסיכולוגי רב מאוד.

האם ישכיל אדם או בכלל יהיה מסוגל לבצע כל זאת באופן יעיל? התשובה היא כפי הנראה שלילית. האדם ויהיה תפקידו אשר יהיה ובכיר ככל שיהיה אינו מסוגל להתמודד ללא סיוע  עם מערכת גורמים סבוכה שכזו. מקבלי החלטות נעזרים לצורך קבלת החלטה באנשי מטה רבים ובמערכות מחשביות הנקראות מערכות תומכות החלטה. ( זכאי, ד. " החלטות" ,תדפיס ).  

כל תהליך החלטה מלווה באופן בלתי נמנע בתחושת ביטחון בהחלטה ( האם ההחלטה נכונה? האם היא איכותית? וכיו"ב ),אולם גם אם מידת הביטחון בהחלטה גבוהה עדיין אין וודאות לנכונותה שכן לעיתים קרובות נוטים מחליטים ללקות בתחושת "ביטחון יתר".

תהליך קבלת ההחלטות סכנות רבות אורבות לפתחו, אולם האפשרות לבצעו בדרך סבירה קיימת ואף מתבצעת בפועל על ידי מחליטים רבים במגזרים שונים.

מנהל / מפקד אשר צריך לקבל החלטה נכונה, המוכן לחדד את רגישותו ואת מודעותו. להיות ער למגבלותיו ולהטיות – החשיבה שלו עצמו, להיעזר כנדרש ביועצים, במומחים, במערכות עזר (המפקד המשתף, המנהל המשתף). ובעיקר להבין כי לאף אחד אין מונופול על החוכמה... מנהיג כזה חזקה עליו שגדולים הם סיכויו להוביל חשיבה צוותית מעין סיעור מוחות ולקבל החלטות  נכונות בסופו של תהליך. מבחינה זאת ראש ממשלה החייב להחליט החלטה גורלית, מנהל ארגון, מפקד יחידה, אזרח הניצב בקלפי וצריך להחליט – מצויים כולם בסירה אחת.

ועדיין לא די בכך, לא די בעצם קבלת החלטה – חיוני להבטיח כי אופן קבלתה יהיה נכון. במילים אחרות  -  כאשר מדובר בהחלטה חשובה, יש להחליט ראשית כיצד להחליט. זו החלטה מקדימה הקובעת את מסלול תהליך ההחלטה הראשית. לא תמיד מדובר בתהליך שצריך להיות ממושך מכיוון שישנם מצבים בהם כלל הגורמים הכרוכים בתהליך מוכרים למחליט ומעבר לכך קיימת גם תרבות קבלת החלטות בריאה בארגון ולכן במצב שכזה ניתן לקבל החלטה תוך פרק זמן קצר ביותר, לפעמים תוך דקות. ( זכאי, ד. "כיצד להחליט" ,תדפיס ).  

הבהרה

כחף מכל מניירה פוליטית המובא במאמר זה מציג תהליך קבלת החלטות לקוי מאוד במשרדי ממשלה עם השלכה עקב כך על גופי הממשלה השונים והלאה כלפי מטה,כמו כן אני מציג דוגמאות לטענה זאת, כולל נגיעה רכה משהו בתהליך קבלת ההחלטות בימים של טרום מלחמת לבנון השנייה ( כי גם כך מדובר על נושא מאוד רגיש ונפיץ ואינני מתיימר לנתחו, קטונתי. ) שממחיש עד כמה תהליך קבלת ההחלטות במשרדי הממשלה לוקה בחסר ומשווע לתיקון, כוונתי לא הייתה לכתוב מאמר קטגורי על מפלגה כל שהיא או ממשלה מסויימת, כל כוונתי הייתה לכתוב מאמר הממחיש אמת ידועה וכואבת על תהליך לוקה בהתנהלות של משרדי ממשלה שונים טרם קבלת החלטות הרות גורל שכל ממשלות ישראל בשנים האחרונות לקו בו.

תהליך קבלת החלטות במשרדי הממשלה

אם בסעיף הקודם סקרתי כיצד אמור תהליך קבלת החלטות נכון להתבצע בארגון או בכלל, הרי שהמתרחש בפועל במשרדי הממשלה הוא ההיפך הגמור, משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מארס-אוגוסט 2002, את סדרי עבודת המטה וההתנהלות בגופי המטה המרכזיים במשרדי הממשלה, והביטחון בבדיקתו עלו הממצאים/ליקויים הבאים:

ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה:

ממשלות ישראל  מחליטות בתקופות כהונתן מאות ואף אלפי החלטות. בבדיקה נמצא כי תהליך קבלת ההחלטות בממשלה לא תמיד מלווה בעבודת מטה סדורה, כדלקמן:

א. תקנון עבודת הממשלה לא מקיף: תקנון עבודת הממשלה אינו מקיף דיו והוא מחייב רענון.

ב. מחסור במידע מסייע לקבלת החלטות: חומר הרקע, שהגישו המשרדים ושמזכירות הממשלה שלחה לשרים, חסר לעתים את הידע הנדרש ליצירת תשתית עובדתית נאותה לצורך קבלת החלטה מיטבית.

ג. אי מתן זמן מספיק דיו לבחינת ההצעות להחלטה: משך הזמן שניתן לשרים ולמשרדים לעיין בהצעות להחלטות ממשלה – טרם אישורן בממשלה, היה פעמים רבות מועט ולא הייתה שהות מספקת לשרים לגבש את עמדותיהם כראוי.

ד. אי קיום הליך סדור ושיטתי של שילוב החלטות הממשלה בתכניות העבודה של המשרדים: החלטות ממשלה רבות לא יושמו בידי משרדי הממשלה, או יושמו רק בחלקן ואחרות חרגו מלוח הזמנים שנקבע למימושן. המעקב של מזכירות הממשלה אחר ביצוע החלטות הממשלה היה חלקי: מזכירות הממשלה לא סיפקה לממשלה מידע מלא ומפורט על מידת ביצוען של החלטותיה. ( מתוך דו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 ).

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שמבקר המדינה בדק את תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה וגם בצבא, משרד מבקר המדינה התייחס לסוגיה זאת כבר בעבר, העיר עליה וקרא לתקן את הנדרש.

בחלק מהמקרים הטעונים החלטות בעייתיות טען המבקר כי הממשלה מתחמקת ממתן החלטה ונוהגת כ "בת יענה", ( שיטת ההימנעות המתגוננת ) האם כך ממשלה מצפה כי באין החלטה הבעיה תיפתר מעצמה?

בפועל מסתבר כי למרות ההמלצות המחייבות של מבקר המדינה כמעט דבר לא תוקן מאז ועד היום, התהליך של תרבות קבלת ההחלטות ללא תהליך מובנה, מסודר, מקצועי ( כן מקצועי ) ושיטתי  וכן כל עבודת המטה הלא מסודרת ולא תקינה, ליקוי של שנים, אף מחמיר מחלחל למשרדי הממשלה השונים ולגופים ממשלתיים כמו הצבא והמשטרה וגם לגופים ציבוריים נוספים וכך שרשרת הליקויים נהפכת לשיטה ומקרה ועוד מקרה הופכים לתופעה מדבקת שניצבת על גבול מצב של חוסר יכולת לתקנה.

עופר שלח ויואב לימור.( 2007 ). בספרם שבויים בלבנון מתמצתים את עיקר הבעיה בכותבם כך, "ב 34 ימי המלחמה נחשפו כל הפגמים בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל, מערכת היחסים המעוותת בין הדרג המדיני לצבאי והליקויים שיצרו שנות הלחימה בשטחים בצה"ל עצמו.

ואם כל התהליכים בקבלת ההחלטות ובעבודת המטה לוקים, הוסף לכך שלושה קברניטים כושלים – ראש הממשלה אולמרט. שר הביטחון פרץ והרמטכ"ל חלוץ –וכך קורה שהשלושה הפכו מבצע תגובה למלחמה הארוכה ביותר מאז מלחמת העצמאות, שבסופה אחזה את החברה הישראלית תחושה עזה של כישלון וחרדה" סוף ציטוט.

כנראה שנדרשת טלטלה והפיכת סדרי בראשית מכיוון שעד כדי כך פשה חוסר הסדר והארגון וכל כך צמחה וחגגה הבינוניות עד שממקרים בודדים זה נהפך כאמור לתופעה של ממש, ניתן להקצין ולומר שתופעה כזאת היא ממש סכנה קיומית, כך שבמצב הנוכחי ובאין תקנה, היכן שלא תונח האצבע תתגלה תקלה כל שהיא. 

הספר עוסק בין היתר בהתפרצות של כל התרבות וההתנהלות המעוותת, שנחשפה במערומיה ברגע האמת, אך בל נשכח כפי שנאמר, היה זה בסך הכול סימפטום  לתופעה ולתרבות קלוקלת של ממש ועבודה לא תקינה שמקורה עמוק הרבה יותר, הייתה כאן ( ועדין מתקיימת ) הזנחה של שנים, ניתן אולי להשליך זאת בראשי ממשלה שנהגו להתייעץ עם עצמם ללא כל תהליך סדור ובדיקת דברים לעומקם, ומשום כך כול הכפופים נהגו כמותם ואימצו את דרכם, הכול היה ממוקד במטרה אחת נשגבת שנראה היה כאילו היא מעבר לפינה, הכול נראה נפלא האופוריה חגגה ומכיוון שכך התעלמו מבעיות ( מנהג "בת היענה" ), והמקריות הפכה לתופעה, לשיטה, והתקלות??, אה, "הן פשוט נדחפו מתחת לשטיח".  

כך שכול תהליך קבלת ההחלטות הלא תקין בלשון המעטה מתחיל הרבה יותר מוקדם מהתהליך הלקוי ש"נתגלה" במלחמת לבנון השנייה ולא קשור כלל לשהיית הצבא בשטחים .

פרופסור מינץ, אלכס. ( 2006 ). בדומה לטענתם של שלח ולימור, טוען כי תרבות קבלת החלטות בישראל מושתתת יותר מדי על "סמוך, יהיה בסדר" ( מוכר לכם ??? כן מימי הפלמ"ח הנוסטלגיים ) ופחות מדי על הדרך הנכונה  של בחינה מסודרת ומעמיקה של סט חלופות וקריטריונים וניתוח קשת התוצאות וההשלכות הצפויות מול תרחישים צפויים, פחות צפויים, משתנים ומתגלגלים.                                                                                                                                                                    קיים פער ניכר באיכות קבלת ההחלטות בין הסקטור הפרטי לסקטור הציבורי-פוליטי בישראל לטובת הסקטור הפרטי. הסקטור העסקי ( חברות ההי י- טק הגדולות, חברות פרמצוטיקה גדולות וחברות אחרות ), מאמץ מתודולוגיות ודרכי פעולה מסודרים ומתוחכמים יותר מאשר הסקטור הציבורי-פוליטי.         

“עקב אכילס” במלחמת לבנון השנייה על דרך הדוגמא היה קבלת החלטות הטעונה שפור בכל הרמות: המדינית, הביטחונית, הצבאית, ההסברתית, בטיפול הלוקה שהיה בעורף וכדומה. דרוש שדרוג מיידי של מנגנון קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי על רכיביו השונים. פרופסור מינץ, אלכס. ( 2006 ).

כל קבלת ההחלטות לפני המלחמה ובמהלכה היו  באיכות נמוכה ונבעו ממספר סיבות שדי מצביעות על הבעיה בכללותה במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי:

•         בגלל תהליך לקוי מראשיתו.

•         הרגלי חשיבה מעוותים.

•         נטייה לדלג על ניתוח בעיה וטיפול בה באופן יסודי ורציני, תחת זאת מעדיפים חיפוש מהיר, לא יסודי ולא רציני של פתרון.

•         אי הצגת אלטרנטיבות והתמודדות איתם.

•         טעויות באיסוף ובעיבוד המידע .

בתוך הצגת הבעיה שמשתקפת במאמר נמצאת החלופה. יש לאמץ את מסקנות המבקר ולשנות את השיטה. מכיוון שנהלים נכונים, ואנשים טובים, ורצון ציבורי כל אלה קיימים כמעט בכל גוף . צריך רק רצון מנהיגותי, בכל ארגון, קל וחומר בממשלה על כלל גופיה ומשרדיה והעדפתה (המתקנת) לטוב מאוד על הטוב ובטח על הבינוני והפיכת תהליך קבלת ההחלטות הנכון המובנה והמקצועי לנורמה שתקרין כלפי מטה ואז אולי תבוא הישועה.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אבי בכר

מאת: אבי בכרחברה ומדינה - כללי28/11/211814 צפיות
גולדה מאיר (מאירסון) היא ללא ספק מיתוס יהודי, מיתוס ישראלי ומיתוס לאומי, גולדה היא לא רק מיתוס לאומי, גולדה הצליחה להתמקם מכוח אישיותה בתודעה כמיתוס בינלאומי חוצה מגזרים ומגדרים, אישיותה המרתקת וסיפור חייה הינם נרטיב לאומי, ציוני, ועולמי. דמותה ופועלה המרתקת מהווה לנו כיהודים החיים את העבר וההווה הציוני אבן דרך ודוגמה ומופת לאישה אשר הקדישה את חייה ופועלה לחלוטין לעם היהודי ושימשה אור לנשים בכל העולם כאישה אשר "עשתה את זה ובגדול" והגיעה למקומה ומיקומה הגבוהים כראשת ממשלה בזכות אישיותה ועשייתה בלבד ללא מורא ללא חסד או התחסדות ואת כל זה עשתה בעולם גברי ושוביניסטי במיוחד בשנים בהם חיה ופעלה.

מאת: אבי בכרדמוקרטיה ושלטון24/07/182257 צפיות
האם מדינת ישראל הופכת להיות אל מול עיננו לדיקטטורה ו/או למדינת אפרטהייד עם סימני פאשיזם?? אודה, מכיוון שחשש כבד החל להתגנב לליבי כי אכן המציאות התקשורתית המדווחת אמת היא... החלטתי לעשות מעשה ולבצע מחקר קצרצר, מאמר מחקרי, אשר נשען על עובדות בלבד, עובדות ונתונים מחקריים, זאת תוך הבאת ציטטות ומובאות מדויקות. אני למעשה בדקתי את שתי התיאוריות הבאות: מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. או שאולי, מדינת ישראל היא מדינה פאשיסטית, גזענית ודיקטטורה חשוכה.

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/183988 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/183827 צפיות
כאשר כתב אפלטון את משנתו על מבנה המשפחה כפי שתפס זאת בעת ההיא, היה לו ברור ששלטונות יוון לא יאהבו את הנאמר בלשון המעטה מכיוון שהיא סתרה את מטרת המשפחה על פי תפישתם ועל פי מה שהטיפו, אשר על כן אפלטון מנסה לעדן במעט את משנתו ולמתנה באופן שתתאים יותר לתכתיבי השליטים ואמונתם בכדי למנוע את קצפם עליו, וכך נתפשת המשפחה על פי אפלטון כפי שאני מביא זאת במאמר זה בתוספת היגדים פילוסופיים שונים של אפלטון בנושא משפחה, חברה, מדינה אוטופית וכל מה שמסביבם.

מאת: אבי בכרשואה ותקומה24/12/171756 צפיות
מאמר זה סוקר את עשרת הימים האחרונים בחייו של היטלר בבונקר בו שהה ובו סיים את חייו בהתאבדות, המאמר מסתמך על עדויותיהם של עוזרים ויועצים ששהו בבונקר לצידו של היטלר בימיו האחרונים ועל ממצאי מחקרים קפדניים שבוצעו לאורך השנים, ומספק 'הצצה' מהימנה ביותר על ימים אלו תוך ציון תאריכים מדויקים לרצף ההתרחשויות, כמו כן נסקרים בו "אירועי שוליים" היסטוריים שלא קשורים במישרין לסופו של הצורר הנאצי והתאבדותו, כגון התרחשויות היסטוריות מחוץ לבונקר וחשיפת קטעים מתוך צוואתו הסופית.

מאת: אבי בכרחינוך ולימודים - כללי19/12/172203 צפיות
הלמידה בשיטה הדיאלוגית אמורה לפתח קהילת למידה אקטיבית, אחראית לתהליך הלמידה, סקרנית, כזאת שתהא בנויה על יחסי גומלין מאתגרים בין המורים לחומר הלימוד ולתלמידים. שיטה זאת מוצגת במאמר כאופן הלימוד המשמעותי ביותר כיום והיא מצליחה ובולטת מעל כל החלופות האחרות.

מאת: אבי בכרדתות19/12/173232 צפיות
האסלאם תמך גם בכל מה שקשור לקידום מעמדה של האישה ובשוויונה המוחלט אל מול הגבר, מה קרה אם כך? מה השתבש? מדוע מעמדה של האישה הורע עד כדי הפיכתה עם השנים ל"חפץ" והשפלתה ונחיתותה ברוב מדינות האסלאם?

מאמרים נוספים בנושא מדעי המדינה

מאת: אדיר בנימינימדעי המדינה17/11/1317688 צפיות
הרצון העיקש להשיג את התוכנית המושלמת מביא להשארת המצב הקיים, שהוא בדרך כלל פחות טוב מן הרע במיעוטו או הטוב במירבו.

מאת: דורון עמיתמדעי המדינה17/09/129270 צפיות
כול כך הרבה דם נשפך על מדינת ישראל והקיום שלה, מדוע שפוליטיקאים לא יפנימו ויעשו מהלך גורף אמיתי לאיחוד העם ושינוי המגמה?

מאת: פורטל אינדקס עסקיםמדעי המדינה06/02/128787 צפיות
ומה עם פסיכומטרי? בחינת הפסיכומטרי היא מדרגה גדולה בדרך לתואר הראשון אבל זה לא בלתי אפשרי, הציון בבחינה יחד עם ציוני הבגרות יחושבו לקרת לימודי התואר. ממוצע ציונים טוב ואתם על הגל, אם לא הלך לכם כל כך טוב זה קורה, רבים מנסים שוב בפעם הבאה תהיו מוכנים יותר.

מאת: עמית שטיינהרטמדעי המדינה20/05/1010043 צפיות
מאמר זה עוסק בהשפעת האינטרנט על ארגוני המודיעין וקשרי הגומלין שבין ארגוני הביון לקברניט המדיני. המאמר בוחן האם חל שינוי מהותי בדפוסי האיסוף של המודיעין (בארגוני ביון חוץ שאינם צבאיים) בעשור האחרון ובהתאמה לכך האם ניתן לשפר את מערכת הבקרה והפיקוח של הקברניט המדיני על ארגוני המודיעין?

מאת: Efratמדעי המדינה01/02/1010747 צפיות
המונח דמוקרטיה מסמל את המושג שלטון העם. הדמוקרטיה הינה שיטת ממשל המקובלת כיום על ידי רוב במדינות בעולם המודרני. העקרון החשוב ביותר בשיטת ממשל זו הוא הבחירה של מנהיג באמצעות הצבעה של כלל האזרחים במדינה. התהליך בא לידי ביטוי בבחירה של מועמד אחד מתוך מספר מועמדים מובילים, כאשר לאחר ההצבעה, הרוב קובע מיהו המנצח. הבוחרים שווים בינם לבין עצמם ואינם מופלים על סמך פרמטרים כגון: מין, דת, צבע עור, השכלה או גיל. השיטה המקובלת כיום הינה השיטה של דמוקרטיה ייצוגית, באמצעות שיטה זו הרשויות מתחלקות לשתיים: הרשו

מאת: Efratמדעי המדינה20/01/1011628 צפיות
דמוקרטיה ליברלית היא צורת ממשל, המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית בה היכולת של הנבחרים להפעיל את כוחם הפוליטי כפופה לשלטון החוק במטרה להגן על זכויות האזרח. עקרונות השיטה מקיימים בה הן אחריות אנכית (Vertical Accountability) של השלטון לבוחרים והן אחריות אופקית Horizontal) Accountability) של השלטון למוסדות המאזנים (נויברגר 2004, 211). החוקה היא תולדה של "רגע קונסטיטוציוני" בו ניתן ביטוי להסכמה לאומית רחבה אשר מייצרת "הסדר" ממשלי ארוך ימים שאינו תלוי בזהות האנשים המאיישים אותו

מאת: א.ע עאו'ץ מדעי המדינה23/02/098976 צפיות
הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בינלאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת את כל חומרי הגלם למוצרים רבים ומייצאת אותם לאחר עיבוד המעלה את שווי המוצר. יותר מ-50% מהיצור שלה מיועעד לייצוא, ובתחומים מסוימים, כטקסטיל וזכוכית השיעור עולה ל-80%. בגלל המיקום של המדינה והתשתית התחבורתית המפותחת שלה היא משמשת צומת מסחרי מרכזי בשוק האירופאי

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica