|
דין המהפך בחררה שייך לתחום המציאה והמתנה, במקרים בהם צד ג לא יכול להשיג חררה אחרת במקום אחר או שהוא יכול להשיגה בהפסד מרובה. נושא זה היה מושא לויכוח נוקב בין רש"י לר"ת. לדעת רש"י דין זה חל גם על מציאה ומתנה ולעומתו ר"ת (בתוס' ד"ה עני המהפך) הוכיח מהסוגיה בב"מ י, א שדין זה חל רק על מכר ומקח, מכיוון שהחיים הם מלחמת קיום מתמדת בין אדם לחברו ומלחמת קיום זו לגיטימית "כל הזריז לקדום ולזכות בה מותר" (רא"ש קידושין נט א סי ב).
למאמר המלא...
|
|
השאלה הראשונה שעומדת להכרעה, היא האם המפגש בין האופניים לטרקטור יוגדר כת"ד? ראשית נבדוק אם המקרה נופל להגדרה הבסיסית, ע"מ שהמקרה יוכר כת"ד, צריך להוכיח שהתקיים מאורע שבו נגרם לראובן ולנהג נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה (ס' 1 לפלת"ד), רק שימוש טבעי לרכב מעצם מהותו וייעודו, ושקשור ברכב במובן הרגיל שלו וע"פ כללי ההגיון והשכל הישר, יכול להיחשב ת"ד (עוזר).
למאמר המלא...
|
|
קש"ס בודק אם יש זיקה מספקת בין האשמת הנתבע לנזק שנגרם, מבחנו, קבוע בס' 64 לפקודת הנזיקין, ולפיו ייחשב נתבע כגורם לנזק אם הוא "הסיבה או 1 הסיבות לנזק". אם התובע יוכיח קש"ס עובדתי ומשפטי, בין התנהגותו המעוולת של הנתבע כלפיו ובין הנזק, ע"פ מאזן ההסתברות, קרי מעל 50 אחוזי סיכוי שהנתבע הגורם לנזק, אזי, יפוצה בגין מלוא הנזק, אך אם יוכיח התנהגות עוולתית, אך לא יוכיח, ע"פ מאזן ההסתברות, קש"ס בין התנהגותו לנזק, לא יפוצה (אבו סעדה). גישת ה"הכול או לא כלום" מעוררת קושי כשאין ודאות באשר לתהליך גרימת הנזק בפ
למאמר המלא...
|
|
שאלות השפיטות וזכות העמידה, אינם מופיעים בחוק אלא מהווים הלכות שיפוטית המבוססות, על ס' 15(ג),(ד) לח"י השפיטה ועל הלכות שהתפתחו מפסדי"ם, הם בבחינת כללי סף מקדמיים שיש לעמוד בהם כדי שבג"צ או ביהמ"ש מנהליים יושיט סעד לעותר, ראשית עלינו להבחין בין שתי הסוגיות: הראשונה היא שאלת זכות העמידה של עותר (שאלת ה"מי"), שבגינה נשאל, האם העותר, מתאים להגיש את העתירה?, סוגיה נפרדת היא שאלת השפיטות (שאלת ה"מה"), שבגינה נשאל, האם ביהמ"ש עשוי לדון לגופו של עניין בסוגיה שלפניו?
למאמר המלא...
|
|
הנושא אותו התבקשתי להציג הוא "החזקת רכוש גנוב", יש לומר כי עבירה זו היא חלק מהרכיב ההתנהגותי ביסוד העובדתי של העבירה במשפט הפלילי. נושא זה הינו נושא בעייתי מבחינה משפטית מכיוון שלא ברור מה מעמדו המשפטי של המחזיק ברכוש גנוב, מצד אחד נראה שמעמדו דומה לאדם שגנב את הסחורה עצמה וכי הוא מהווה מעיין שלב נוסף בעבירת הגניבה עצמה, ומנגד נראה כי מעמדו שונה לגמרי כי הרי הוא לא ביצע את האקט של הגנבה.
למאמר המלא...
|
|
בהצעות החוק חשבו להכליל את חובת השוויון. סעיפים אלה הושמטו. אין חובה מפורשת לפעול בשוויון אבל ס' 4 אומר שהממשלה רשאית להחיל את המשפט הציבורי על סוג מסוים של חברות ממשלתיות ומזה אפשר לקרוא הסדר שלילי שכל עוד זה לא קרה המשפט הציבורי אינו חל. הנחה זו מתחזקת כאשר קורים את ס' 2 לחוק החברות הממשלתיות - אלא אם נקבע אחרת דיני התאגידים הרגיל חל על חברה ממשלתית.
למאמר המלא...
|
|
מה היתה המגמה שהעמיד רבי יהודה הנשיא בסידור ועריכת המשנה ? א. כינוס ההלכות והדינים וסידורם לפי עניינים כדי שיהיה אפשר להתמצא בקלות . ב. ליצור קודקס של ההלכה העברית שיקבע את ההלכה במחייבת, שלפיה יש לפסוק ולדון. בעיקרון אם מסתכלים ב 6 סדרי המשנה מובאות דעות שונות בנוגע לאותה הלכה, מה שגורם לחשוב שאין רצונו לייצר קודקס, ומצד שני מתוך עיון בכלל מע' ההלכה, ניתן להסיק כי כן כן כוונתו היתה לערוך את המשנה כקודקס משפטי של ההלכה העברית.
למאמר המלא...
|
|
אינטרס ההשבה (Restitution) - אינטרס של אי עשיית עושר ולא במשפט הוא אינטרס שלא ייתכן שמישהו ייעשה בקנייני תועלת מבלי רשותי. מדובר בערך קנייני שהוא ערך בר הגנה. במקרה זה ישנו גם חוק שלם במערכת המשפט הישראלית - חוק עשיית עושר ולא במשפט. סעיף 1 בחוק זה אומר שאם אדם עשה תועלת על חשבון זולתו (נכס/שירות/טובת הנאה) - שישיב למזכה את הזכייה. במקרה של סיפור זה, הערך הוא השכרה של יומיים.
למאמר המלא...
|
|
ועדת וינוגרד לא הייתה ועדה ממלכתית, צריך להבין איך יושבת ועדה ובודקת תהליכי קבלת החלטות, כשלים ואח"כ מגיעה למסקנות. כאשר אין אחראיים למצב אנו מנציחים תרבות שלטון לוקה. ללא אחריות אישית, מיניסטריאלית. חייבת להיות אחריות ציבורית של נושאי תפקידים. אולמרט אמר שהוא חש אחריות כבדה יותר מאחר ופרץ נבחר לשר הביטחון. הוועדה מסכמת כי "הרמטכ"ל כשל בכך שלא היה ערוך ומוכן לאירוע הצפוי..."
למאמר המלא...
|
|
השיטה הדמוקרטית מתיימרת ושואפת לבטא בצורה הטובה ביותר את דעותיהם של מרבית האזרחים שבמדינה. אידיאל זה בא לידי ביטוי במדינות שונות בצורה שונה עקב הבדלי תרבות, דמוגרפיה, ביטחון וכו' כאשר הביטוי הבולט ביותר בכולן הוא ההצבעה בבחירות, אשר היא לב ליבה של שלטון העם. עם זאת רבים בוחרים להתעלם מזכות זו. בעבודה זו אנסה לבחון מגמות של שינוי בדפוסי הצבעה על מנת לבאר את המגמה היורדת בשיעור ההצבעה בישראל כאשר בחלקה הראשון של העבודה הערוך בחינה של מגמות סקטוריאליות בחברה הישראלית, אשר ניתוחן יכולה לקדם אותנו
למאמר המלא...
|