מדיניות אכיפה של חוק התכנון והבניה

להלן פירוט הסעיפים הרלוונטיים להליכי האכיפה במסגרת בתי המשפט לרבות צווים במסגרת כתב אישום: סעיף 234 צו שיפוטי למניעת פעולות סעיף 235 צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו שיפוטי למניעת פעולות סעיף 236 צו הפסקה שיפוטי סעיף 237 צו להריסת עבודה או הפסקת שימוש בניגוד לצו הפסקה שיפוטי סעיף 238 בקשה לביטול צו שניתן לאחר הפרת צו שיפוטי למניעת פעולות או צו הפסקה שיפוטי סעיף 239 צו הריסה בלא הליך פלילי סעיף 240 בקשה לביטול צו הריסה בלא הליך פלילי סעיף 243 עבודה אסורה ושימוש אסור )לרבות בנסיבות מחמירות( סעיף 244 עבודה ושימוש על פי היתר שאינו תואם תכנית סעיף 245 קנסות נוספים סעיף 246 אי קיום צו

שמירה על שלטון החוק: המציאות הרווחת כיום בישראל הינה שדיני התכנון והבניה אינם נתפסים במלוא חשיבותם על ידי חלקים רבים בציבור ובפרט כאשר מדובר בבניה בלתי חוקית בקרקע בבעלות פרטית. נראה כי מציאות זו הובילה את בתי המשפט לעמוד, לא אחת, על חשיבות קיומו של שלטון החוק בעת שעסקו באכיפת דיני התכנון והבניה. הבניה בניגוד לתכנית וללא היתר, לא רק שמהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק, אלא היא גם פוגעת בערכי היסוד של דיני התכנון והבניה וסוטה מההכרעה שקבע מוסד תכנון מקצועי בעניינם של מקרקעין פלונים. היא מערערת את ההכרעות שהן פרי איזונים שיצרה מערכת : התכנון, ופוגעת בציבור ובסביבתו באופן ישיר. כך ציין בית המשפט בפרשת קירקולה1 "התכלית הראשונה, שמירה על המדיניות התכנונית, מחייבת הקפדה שכל בניה תיעשה כנגזרת של תפיסה תכנונית רחבה, זאת על רקע העובדה שביסוד המדיניות התכנונית עומדים שיקולים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ואקולוגיים, כמו גם שיקולים של "צדק-חלוקתי" של אפשרויות ניצול המקרקעין מבחינת ייעוד השימוש ואחוזי הבניה... הקפדה על שמירת המדיניות התכנונית באה למנוע פגיעה במרקם התכנוני, שהִ נו למעשה קניינו של הציבור כולו. ... התופעה הפסולה של הקדמת ביצוע בניה לקבלת היתר, פוגעת במרקם התכנוני ובמדיניות התכנונית, גם אם בתכוף לבניה מוגשת בקשה לרשויות להכשרתה. בקשה שכזאת מאלצת את רשויות הרישוי והתכנון, לא פעם, לדון בתכניות תוך הבאה בחשבון של אילוצים שמקורם בעובדה המוגמרת של סיום הבניה, ולאשר תוכניות שאלמלא השלמת הבניה לא היו מאושרות במלואן או בחלקן..." )פס' 2 לדברי כב' השופט נועם) 1 ע"פ )ירושלים( 08/2081 קירקולה נ' מדינת ישראל 08.12.24 ,פורסם בנבו

שמירה על מטרות דיני התכנון והבניה ומדיניות התכנון המונהגת ע"י מוסדות התכנון: דיני התכנון והבניה משקפים הכרעה של המחוקק באשר לאופן הפעלתה של רגולציה על הקרקע. רגולציה זו נועדה לקבוע את שימושי הקרקע וכן את עוצמות הבינוי המותרים במקרקעין. בבסיס דיני התכנון והבניה עומדות מספר מטרות יסוד כך, ובין היתר, ההליך התכנוני מאופיין בשקיפות ושיתוף הציבור - (כל תכנית מפורסמת לציבור החל ממועד קליטתה במוסד התכנון והציבור נקרא לומר את דברו לגביה לאחר הפקדתה(. בדרך זו באה לידי ביטוי השקפתו של המחוקק כי הליכי התכנון ראויים לשיח רחב אשר יטיב את התוצר התכנוני ויקדם שיח דמוקרטי, ואשר באמצעותו תיטיב התוכנית לקיים את האיזון הנכון שבין האינטרסים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים השונים. דיני התכנון והבניה נועדו אף לשמירה על בטיחות הציבור, בריאותו ורווחתו - צורך זה בא לידי ביטוי בהליכי הרישוי המורכבים והמפורטים, אשר מחייבים התמודדות עם צרכים אלה הדברים באו לידי ביטוי גם הם בפסיקת בית המשפט העליון, בבג"צ 0202724 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה: "לא הרי הקונצפציה של דיני התכנון כיום כהרי הקונצפציה שהיתה בעבר. דין התכנון הינו דין דינמי, ובמהלך השנים זכה לממדים ולמשמעויות של היו לו בעבר. איננו מדברים עוד כבעבר אך בשימושי קרקע למיניהם, אל בתפישה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" 3.1 מניעת הנאה של העבריין מפרי העבירה: התכלית השלישית שבאכיפת דיני התכנון והבניה היא מניעת הנאה של העבריין מפרי העבירה ושימור העיקרון לפיו "לא יצא חוטא נשכר". ברי, כי יש חשיבות יתרה באכיפת עבירות בניה כאשר לרוב עומד בצדם רווח כלכלי ניכר, וזאת על מנת להפחית מן התמריץ הכלכלי לביצוע העבירה ושימור העיקרון לפיו "לא יצא חוטא נשכר". גם לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט הנכבד בפרשת קירקולה: "התכלית היא מניעת ההנאה מפרי העבירה, לבל יצא חוטא נשכר, כאשר הודגש בפסיקה שמדובר ב"שיקול מרכזי, אשר לבית המשפט -לשוות לנגד עיניו כאשר הוא דן בעבירה של בניה ללא היתר"... בהקשר זה יצוין, כי צו הריסה אמור לתרום לאכיפה אפקטיבית של דיני התכנון והבניה, ולבטל את התועלת הכלכלית שמשיגים עברייני הבניה, המזדרזים להקדים את ביצוע הבניה לקבלת היתר. בביצוע עבודות בניה ללא היתר, טמון רווח כלכלי רב... צמצום היתרון היחסי האמור של עבריין הבניה הן בהיבט הכלכלי והן בלוח הזמנים להוצאת ההיתר עשוי להוות מכשיר רב תועלת במאבק בתופעת הבניה הבלתי חוקית"

נהלי התביעה, עקרונות וקווים מנחים 1.5.4 תובע הוועדה מקבל לעיונו ממחלקת הפיקוח תשתית ראייתית לביצוע עבירה. במסגרת תיקי פיקוח שמחלקת הפיקוח מגבשת ומעבירה להמשך טיפולו, ולעתים בשלב ראשוני בו עדיין אין מדובר בתיק פיקוח מגובש סופית.

2.5.4 התובע בוחן בכל תיק פיקוח שהועבר אליו – גם בשלב בו אין מדובר עדיין בתיק פיקוח מגובש סופית - את מכלול נסיבות העבירה, הראיות לכאורה והעניין לציבור, כהגדרתם בדין, לרבות: מהות העבירה: עבודה, שימוש, שימוש אסור, הפרת צו מנהלי/שיפוטי וכיו"ב,התשתית הראייתית הראיות לכאורה, העניין לציבור ורמת החומרה.

1.2.5.4 בהיבט המעשה )נסיבות ביצוע העבירה(: - היקף העבירה הבניה, השימוש וכיו"ב; - בהיבט מיקום העבירה: ציר מרכזי, נראות גבוהה, שצ"פ, קרקע חקלאית, רכוש משותף, קרקע פרטית, פלישה לאדמות מדינה וכו'; - סיבות ומניעים לביצוע העבירה לרבות עבירה חד-פעמית, מרובת פריטים, נמשכת; - תוצאות העבירה ונזק שנגרם עלול להיגרם לרבות מסוכנות וגרימת מטרדים; - מועד הגילוי, חלוף הזמן והאם מדובר בעובדה מוגמרת, בניה ישנה, בניה טרייה, התחלת בניה וכיו"ב; - סיכויי הכשרה ומידת הסטיה מהתכנית החלה במקרקעין; - פעולות שננקטו לפני ו/או לאחר ביצוע העבירה ומידת הציות לחוק (האם הוגשה בקשה להיתר(, האם הופסקה העבירה בעקבות צו, מאמצים שנעשו לתיקון תוצאות העבירה וכיו"ב.

2.2.5.4 נסיבות העניין ורמת החומרה – בהיבט העושה: - זהות החשוד ומיהותו, למשל בעל מקצוע כמהנדס, עורך הבקשה וכיו"ב; - חלקו היחסי בביצוע העבירה; - עבר פלילי רלבנטי; - נסיבות אישיות וכלליות רלבנטי; - פעולות שננקטו לפני/לאחר ביצוע העבירה ומידת הציות לחוק (הודאה ונטילת אחריות, מאמצי לגליזציה, מאמצים לתיקון תוצאות העבירה, פיצוי וכיו"ב 3.5.4 בחינת העניין נעשית באספקלריה של הדין הקיים וההלכה הפסוקה לרבות תיקון 121 , ותיקון 116 לחוק, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והמחלקה להנחיית תובעים מוסמכים בפרקליטות המדינה ומדיניות האכיפה של הוועדה. 4.5.4 התובע שוקל את דרך הפעולה המתאימה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, במידת הצורך תוך התייעצות עם מהנדס הוועדה. עמוד 5.5.4 פעולות האכיפה וכתבי אישום יוגשו כנגד בעל הנכס וכן נגד הגורמים השותפים לביצוע העבירה, כגון מהנדס, אדריכל, קבלן מבצע וכו'. 6.5.4 בקשות להכשרת עבירות בניה שבוצעו שיוגשו ע"י בעל הנכס להסדרה בדיעבד, יבחנו לגופו של עניין - מתן ההיתר או אי מתן היתר אינו מהווה כלי ענישה, ובד בבד מתקיים טיפול משפטי בחשוד בביצוע העבירה במקרים מתאימים

7.5.4 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תמעיט בהפקדת תכניות שמטרתן הכשרת עבירות בניה בדיעבד. :שונות 4.6 1.6.4 רישום הערה בלשכת רישום המקרקעין לאחר מתן גזר דין. 2.6.4 התובע המוסמך להחליט בדבר קיום ומידת העניין לציבור באכיפה רשאי לסטות ממדיניות האכיפה לפי שיקול דעתו בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, שינומקו בכתב ע"י התובע. 3.6.4 מדיניות האכיפה ניתנת לשינוי בהתאם לשינוי הצרכים והנסיבות ולניסיון שיצטבר בישומה. 4.6.4 כאשר הבסיס לחקירה הינו תלונת ציבור, בהתאם לסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב-1982 על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב, בציון הנימוק להחלטה. ובהתאם לסעיף 64 לחוק זה, יש להודיע למתלונן כי הינו רשאי לערור על ההחלטה שלא לחקור, או להעמיד לדין.

משרדקלינגר יכול לסייע לבעלי נכסים להתמודד עם מחלקת האכיפה.