מהן סמכויות פקחי העירייה להיכנס למקרקעין?
כפי שיפורט להלן בית המשפט קבע כי ככל שאין מאפשרים לפקחים להיכנס לדירת המגורים לצורך בדיקה יש לפנות לבית המשפט על מנת שיבחן האם יש עילה לכניסה למקרקעין.
מקור הסמכות לכניסה למקרקעין לפיחוק התכנון והבנייה
סעיף 257 לחוק התכנון והבנייה שעניינו "כניסה למקרקעין", קובע-
"מי שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית או על-ידי הועדה המחוזית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולסקור, למדוד ולבדוק אותם ולעשות בהם כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובין השאר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר עשרים וארבע שעות מראש, הודעה על כך בכתב, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה על-ידי שר הבטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון".
סעיף זה מתיר למפקח בניה שהוסמך כחוק להיכנס לכל מקרקעין וזאת במטרה לבדוק האם מבוצעת בו עבירה על חוק התכנון והבנייה או לצורך כל פעולה אחרת הנדרשת בהתאם לחוק התכנון והבנייה.
ביחס לבית מגורים נקבע כי דרושה הסכמת "תופשו", מחזיק הנכס, והדבר ייעשה רק בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה, ככל האפשר יממה מראש. בהתאם לפסיקה בהעדר סעיף זה לא ניתנת אפשרות פיקוח ובדיקה. עפ"א (תל-אביב-יפו) 80165/04 משה טל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו (12.12.2004) בפסקה 11).
סעיף 217 בחוק, שעניינו "מניעת מילוי תפקיד", לאמור:
"המונע את מי שפועל בשם מוסד תכנון או בתוקף תפקיד שהוטל עליו בדרך אחרת לפי חיקוק מלמלא תפקיד או מלהשתמש בסמכות לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - מאסר שנה; הוראה זו אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חוק אחר".
בקשה למתן צו להיכנס למקרקעין
לבית המשפט הסמכות ליתן צו כניסה למקרקעין בהתאם לסעיף 211 לחוק התכנון והבנייה.
האם דרוש קיומו של תנאי מקדמי לשם כניסת מפקח לבית מגורים ?
בפסיקה נקבע כי "רק אם הונחה תשתית של ראיות מתאימה, תהיה הצדקה לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט וכי יש להחיל את המבחנים שנקבעו כתנאי למתן צווי חיפוש. מבחנים שאינם מחמירים יתר על המידה, אך דורשים שיוכח שהכניסה לבית נועדה נחוצה לשם הצגת הבניה לצורך חקירה, משפט או הליך אחר (בדומה להוראת סעיף 23(1) בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)). יש לזכור שחיפוש שלא על-פי צו יכול שייעשה רק בנסיבות מיוחדות, אשר אין חולק שבדיקת עבירת בניה אינה נמנית עימן (ראו סעיף 25 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש))" [ת"פ 09 / 743 מדינת ישראל נ' קרבסקי, כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן]. בהקשר הזה נזכר בפסק הדין מדבריו של הלורד דנינג בעניין האיסור שחל על גורמי הרשות להיכנס לרשות היחיד לשם עריכת חיפוש, מבלי שהותר להם לעשות כן:
"האיש העני ביותר רשאי בבקתתו להתנגד לכל כוחות הכתר. הבקתה - יכול שתהא שבירה, הגג יכול לרעוד, הרוח יכול שתנשוב דרכו, הסערה יכולה להיכנס, הגשם יכול להיכנס, אך מלך אנגליה אינו רשאי להיכנס, וכל כוחות הכתר אינם רשאים להעז ולחצות את מפתן הבקתה הרעועה".
כן מובאת בפסק הדין דעתו של י' קדמי בספרו (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון – הליכים שלפני משפט ב', מהדורה מעודכנת תשס"ח-2008, הוצאת דיונון, תל-אביב, עמ' 671). אגב הדיון בצווי חיפוש אומר המחבר שהדיון מתמקד בהוראות פקודת סדר הדין הפלילי, אך יש לתת את הדעת גם להסדרים נוספים מיוחדים, המעניקים סמכות כניסה לחצרים לשם עריכת חיפוש ותפיסת חפצים, כדי למלא אחר הוראות חוק אחרות, שאחד מהם נקבע בסעיף 257 בחוק התכנון והבניה. המחבר מעיר בין השאר, כי "הדעת נותנת, כי ההערות וההארות שבקובץ זה בקשר לסמכויות החיפוש הבסיסיות בפקודת סדר הדין הפלילי, כוחן יפה גם לעניין ההוראות המיוחדות, בכפוף ללשונן ובתיאומים המתחייבים לפי העניין". עוד מוסיף הוא, כי "תשומת לב מיוחדת, ל'סייג' העשוי ללוות סמכות חיפוש 'מיוחדת' בקשר לכניסה לבית מגורים; בהתחשב בכך שבית מגורים זוכה, מטבע הדברים, למירב ההגנה מפני 'חדירה' זרה".
כן נקבע כי לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בכל מקרה אין לקבל שכניסה למקרקעין יכולה להיעשות מבלי שניתנה לכך הסכמה, או שבית המשפט התיר זאת לאחר שהונחה לפניו תשתית ראייתית בסיסית המצדיקה זאת. סעיף 7 בחוק היסוד, שעניינו "פרטיות וצנעת הפרט" קובע לאמור:
"(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."
האם המחזיק בנכס רשאי לסרב שמפקחי בניה יכנסו לביתו לשם בדיקתו
בפסיקה נקבע כי במקום שבו מסרב אדם לאפשר למפקח בניה להיכנס לביתו, מן הראוי שבית המשפט יהיה זה שיבחן את השאלה, אם הונחה תשתית מספקת של ראיות, המצדיקה לאפשר כניסה לבית המגורים וכי הדרך הנכונה לפעול במקרה של סירוב לאפשר כניסה לבית מגורים כדי לבחון אם נעברה בו עבירת בניה, על הוועדה המקומית לפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה למתן צו לפי סעיף 211 בחוק התכנון והבניה. בית המשפט הוא זה שהחליט ליתן צו המתיר את כניסת מפקחי הבניה אל הבית. רק בדרך זו, ולאחר שבית המשפט מוצא כי הכניסה לבית המגורים נחוצה בשל כך שיש בסיס לחשד שנעברו בו עבירות בניה, יינתן צו המתיר כניסה לבית מגורים חרף סירובו של המחזיק בבית.
בהתאם לפסיקה נקבע כי לא ניתן להאשים בעבירה לפי סעיף 217 לחוק התכנון והבנייה בכל מקום שבו החליט מפקח בניה להיכנס לבית מגורים והדבר לא עלה בידו, בין משום שהמחזיק בבית המגורים סירב לאפשר זאת ובין מאחר שנעדר מביתו.
כן נפסק כי הנוהג לפיו בכל ממקום שבו נמנעת ממפקחי הבניה כניסה לביתו של אדם, מוגש כתב אישום נגד מחזיק בית המגורים המייחס לו עבירה לפי סעיפים 217 ו-257 בחוק התכנון והבניה, שכל תכליתו הוא לאלץ את הנאשם לאפשר ביקור הפקחים אינה ראוי.
בהקשר הזה יצוין כי ועדות התכנון והבנייה עושים שימוש בהליך נוסף בהתאם לסעיף 257ו לחוק התכנון והבנייה במסגרתו הם פועלים לניתוק חשמל בכל פעם שלא מתאפשרת להם כניסה למקרקעין. דרך זו אינה ראויה אף היא ויש לגנותה.
אל נא נשכח שהפקחים הינם בני אדם שעושים את עבודתם . צריך להיזהר מלהתחכם עמם, לפגוע ברגשות והאינטילגנציה שלהם.
לפעמים ניתן להגיע להבנות והסדרים כמונתינת פרק זמן להחזרת המצב לקדמותו ,הוצאת היתר בניה ועוד.
ייעוץ נכון יכול לחסוך לכם זמן וכסף רב.
ניתן לפנות לקלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
השירות בפריסה כלל ארצית
טל': 03-6990132
פקס: 6990134 - 03
נייד- בן קלינגר 0523-888813