|
|
|
|
|
|
|
|
תחולת צו ההרחבה לפנסיית חובה ותחולת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים[1]
|
|
|
|
|
|
תחולת צו ההרחבה לפנסיית חובה ותחולת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים[1]
|
|
|
V
|
|
|
|
|
|
|
V |
|
|
|
|
יש הסדר מיטיב[2]
|
|
אין הסדר מיטיב
|
|
V
|
|
|
|
|
V
|
|
צו הרחבה לפנסיית חובה לא חל
|
|
|
|
צו ההרחבה לפנסיית חובה חל
|
|
V
|
|
V
|
|
|
|
V
|
|
תחולת ס' 14
הפרשת המעסיקלקו"ג - במקום פיצויי פיטורים לפי הסכם קיבוצי או האישור הכללי
|
|
אי תחולת ס' 14
הפרשת המעסיקלקו"ג לא תבוא במקום פיצויי פיטורים
|
|
הפרשת המעביד הן לרכיבהפיצויים והן לרכיב הגמלה מתייחסת בד"כ גם לשכר מעל לשכר הממוצע במשק
|
|
הפרשות המעסיק לפנסיה
|
|
V
|
|
V
|
|
|
|
V
|
|
V
|
|
התוצאות
1. פיצויי פיטוריםמשתלמים מקופת הפנסיה
2. המעסיק מוותר עלהכספים בקופת הפיצויים
|
|
התוצאות
1. המעסיק ישלם פיצוייפיטורים
2. המעסיק אינו מוותרעל הכספים בקופת הפיצויים
|
|
|
|
6% מהשכר עד גובההשכר הממוצע;
ס' 14 חל אוטומטית (ס'7 לצו); הפקדות המעסיק עבור רכיב הפיצויים אינן ניתנות להחזרה למעסיק כפוף לס' 8לצו
|
|
מעל 6% מהשכר עד השכר הממוצע וכן: 8.33% מהשכר מעל השכר הממוצע
|
|
|
|
|
|
|
|
|
V
|
|
|
V
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ס' 14 חל אם בחר בוהמעסיק (בהודעה בכתב לקופה + העתק לעובד), ללא צורך בהסכמתו [ס' 9(א)]
|
|
ס' 14 לא חל אם לא בחר בו המעסיק [ס' 9(ב) לצו]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
V
|
|
V
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בחר המעסיק לשלם השלמתפיצויי הפיטורים אך לא בחר בס' 14 [ס' 9(ד) לצו]
|
לא העביר המעסיק תשלומיהשלמת פיצויי פיטורים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
V
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ישלם לעובד את השלמתפיצויי פיטורים במועד קרות אירוע מזכה בפיצויי פיטורים [ס' 9(ב)(ה) לצו]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
[1] סעיף 14לחוק פיצויי פיטורים קובע שהפרשת המעסיק לקו"ג תבוא במקום פיצויי פיטורים אם:
1. נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע;
או:
2. אם תשלום כאמור אושר בחתימת הצדדים על "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים" [להלן - האישור הכללי].
[2] הסדר מיטיב - לפי סעיף 5(א) לצו זהו הסדר פנסיוני המיטיב על ההסדר הפנסיוני הקבוע בצו ההרחבה לפנסיית חובה. לפי סעיף 4(1) לצו, החל משנת 2014, לא יראו בשיעור הפרשות לקו"ג, הנמוך מ-17.5% משכר העובד כהסדר פנסיה מיטיב. לפני כן ראו את 5 הפסקאות של סעיף 4 כדוגמאות להסדר פנסיה מיטיב. משנת 2014 נותרו 2 דוגמאות בלבד להסדר המיטיב בפסקאות 4(1) ו-4(5).
הרשמה לקבלת חומרים מקצועיים ישירות למייל לחץ כאן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת מנחם כהן
|
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית.
לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.
|
|
מכירת זכות במקרקעין בישראל חייבת במס שבח, מכוח סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין. חובה זו אינה חלה על קבלן המוכר מקרקעין שהם מלאי עסקי, הנתון לשומה על פי פקודת מס הכנסה[1], שכן, מכירה כזו היא הכנסה פירותית.
לעניין זה, סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין קובע, כי הרישום בפנקס המקרקעין (בטאבו) ייעשה רק אם אישר המנהל שהמכירה פטורה ממס שבח. כדי למנוע עיכוב הרישום בפנקס המקרקעין, אם טרם הוצאה שומה על ידי המנהל, או שהמס ששולם הוא פחות מ-20% משווי התמורה, תירשם המכירה רק אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת לדעת המנהל לגבי ההפרש בין 20% משווי התמורה לבין המס ששולם, להבטחת המס שיגיע על פי השומה. עולה מן האמור, כי קבלן לא יוכל לרשום את הנכס בפנקס המקרקעין על שם הרוכש, באם הוא לא יקבל אישור משלטונות מס שבח, כאמור בסעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.
|
|
ע"א 2495/14 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א - הטלת מע"מ על פיצוי בשל מכירת זכות (ולא בגין אי מתן שירות)
|
|
סעיף 130(א)(4) לפקודה מסמיך את המנהל להורות על ניהול פנקסי חשבונות ולקבוע כללים בדבר שיטת ניהול הפנקסים שתחול על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה, על מלכ"ר כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ ועל ארגון מקצועי כהגדרתו בסעיף 9(2א) לפקודה.
|
|
1. כללי
סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור:
"246. תקופת אכשרה
(א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:
(1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;
(2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
|
|
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.
|
|
תיקון 206 לפקודת מס הכנסה[1] הינו תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015. תחילתו של התיקון מיום פרסומו ב-5.11.15.
|
מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה
|
עובד המפוטר ממקום עבודתו זכאי לשכר של חודש כנגד כל שנת עבודה (אלא אם כן, הוסכם על שיעור גבוה יותר), בעת פיטוריו או בעת היותו מתפטר כדין מפוטר או כמוסכם בהסכם עבודה. תשלומי פיצויים מגלמים בתוכם את רכיב העמלות (בחישוב ממוצע של 12 החודשים האחרונים), ואת רכיבי השכר הקבועים, גם כאלה שלא נכנסים תחת הקטגוריה "שכר בסיס".
עם זאת, פיצויים אינם משולמים עבור פרמיות, מענקים, בונוסים, החזרי הוצאות, משכורת 13 ותוספות מותנות. הכלל הבסיסי הינו (למעט במקרה של מתפטר בדין מפוטר), שעובד מפוטר בלבד, זכאי לפיצויי פיט
|
|
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).
|
|
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"
|
|
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.
|
|
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.
|
|
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.
|
|
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.
|
|
|
|
|