מחלוקות ואי הסכמות הן חלק בלתי נפרד מעולם העבודה וסכסוכי עבודה ילוו במקרים רבים במטען רגשי ובאמוציות רבות. במקרה של סכסוך או חילוקי דעות, עשויים הצדדים למצוא עצמם בפני ערכאות שיפוטיות, שיגזלו זמן, כסף ואנרגיה רבים, ויכלו להיחסך לו הצדדים היו מסדירים את יחסיהם כיאות במסגרת הסכמי העסקה מוסדרים וכתובים.
מצב בעייתי של הבנת מסגרת הזכויות והחובות של העובד והמעסיק עולה ביתר שאת, כאשר מדובר בהעסקת השדרה הבכירה של המעסיק, אשר זוכה לרוב לתנאי העסקה החורגים מהזכויות הקבועות בדין.
משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטל ושות', מתמחה בתחומי המשפט המסחרי, חברות, היי-טק ליטיגציה אזרחית ומסחרית, רשויות מקומיות, נדל"ן, תכנון ובנייה, תובענות ייצוגיות, משפט מנהלי, ובעל מומחיות בדיני עבודה, מסביר למנכ"לים העומדים בפני חתימה על חוזה העסקה, למה כדאי לשים לב.
אסף (שם בדוי) שימש כמנכ"ל מצליח בחברת הייטק. עקב חילופי תפקידים בדירקטוריון החברה, נבחר יו"ר דירקטוריון חדש, ומערכת היחסים בין השניים לא עלתה יפה. בין הצדדים התגלעה מחלוקת כאשר אסף החל לשמש כחבר ועד בעמותה ללא מטרות רווח ובחוזה ההעסקה של אסף לא נמצאה התייחסות לכך. לאחר פיטוריו, סירבה החברה לשלם לאסף את הבונוס שהובטח על ידי היו"ר הקודם בטענה כי הדבר אינו כתוב בחוזה ההעסקה. כשהחל לשמש כמנכ"ל של חברה מתחרה, הופתע לקבל מכתב התראה מהחברה בה עבד, לפיו אסף מנוע מלהתחרות בחברה ממנה פוטר.
ברור כי ניתן היה להימנע מהשתלשלות האירועים העגומה הזו, אילו רק היו הצדדים חותמים מראש על חוזה העסקה ברור ומפורט, אשר היה מסדיר את זכויותיהם וחובותיהם. בעיקר עבור עובדים בכירים, ניסוח חוזה העסקה שיהיה מוסכם ומקובל על שני הצדדים, ושיסדיר את החובות והזכויות של כל צד, הוא בעל חשיבות קריטית.
על פי עו"ד הדס פריזמנט, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד ויינברגר ברטנטל ושות', לאופן מילוי תפקידו של המנכ"ל בחברה חשיבות מכרעת ויש לו השפעה רבה על אופי החברה ופעולותיה, הצלחתה המסחרית והמוניטין שלה.
מה בעצם ההבדל בין חוזה העסקה רגיל לבין חוזה העסקה של עובדים בכירים כמו מנכ"ל, סמנכ"ל וכיו"ב?
"חשוב להסדיר כבר בתחילת הדרך את מערכת היחסים ותאום הציפיות בין הצדדים, כששני הצדדים עדיין מלאים בנכונות וברצון טוב. ניסוח חוזה העסקה יחסוך מהצדדים הפתעות לא נעימות בהמשך, וימנע מהם התדיינויות מיותרות בערכאות משפטיות. הבדל נוסף בין חוזה העסקה רגיל לבין חוזה העסקה לבכירים הוא, שבעוד שעובדים זוטרים ממילא מוגנים מכוח חוקי העבודה הקוגנטיים, גם אם המעביד לא חתם איתם על חוזה העסקה, הרי שעובדים בכירים בדרך כלל מנהלים משא ומתן ארוך ביחס לתנאי העסקתם. לכן, נטיית בתי הדין לעבודה להגן על עובדים בכירים המשתכרים שכר גבוה במיוחד, הינה פחותה".
האם כדאי לקבוע מראש את תקופת ההעסקה של המנכ"ל?
"במרבית המקרים, חוזה ההעסקה נקבע לתקופה בלתי מוגבלת, מתוך ציפייה משותפת למערכת יחסים ארוכה ופורייה שתועיל לשני הצדדים", אומר עו"ד ויינברגר. "יחד עם זאת, עלול להיווצר מצב בו העובד הבכיר מתפטר מעבודתו הנוכחית לאחר שהמעביד החדש 'חיזר' אחריו משך תקופה ארוכה, ועובר למקום עבודה חדש, ולאחר זמן מה מוצא עצמו מפוטר מעבודתו החדשה מסיבות שונות. לשם כך, מומלץ לקבוע תקופת העסקה מינימאלית או לחילופין, לקבוע מנגנון של תשלום תקופת הסתגלות ארוכה יחסית, שתאפשר לעובד למצוא מקום עבודה חלופי".
על מה מומלץ להקפיד ביחס לתנאים הנלווים כשמנהלים משא ומתן על חוזה ההעסקה?
"בראש ובראשונה חשוב להגדיר את סמכויות המנכ"ל", אומר עו"ד ברטנטל. "מה תחומי האחריות שלו, אל מי הוא כפוף ולמי הוא מדווח. זאת מפני שאחת השיטות 'להיפטר' ממנכ"ל היא באמצעות צמצום היקף הסמכויות שלו. "נושא נוסף שחשוב להקפיד עליו הוא כל סוגיית התנאים הנלווים: רכב, ביטוחים, השתתפות בהוצאות ועוד. חשוב מאוד להקפיד לנסח את התנאים בצורה ברורה ובהירה שלא תשתמע לשתי פנים, ובמקרה בו המעביד מקצה למנכ"ל רכב או טלפון, חשוב להסכים כי המעסיק יישא בעלות זקיפת שווי המס וגילום השכר, וכן לדאוג שהשימוש והאחזקה ימומנו על חשבון המעביד (יש לציין כי בתפקידים במגזר הציבורי לא ניתן לקבל אישור לזקיפת שווי המס). בנוסף, מומלץ להכניס סעיף בחוזה ההעסקה לפיו המנכ"ל יהיה זכאי להמשיך ולהחזיק ברכב ובטלפון גם בתקופת ההודעה המוקדמת ותקופת ההסתגלות. כדאי לקרוא בתשומת לב רבה את הסעיפים המתייחסים לביטוחי מנהלים, פנסיה וקרן השתלמות ואף להתייעץ עם יועץ פנסיוני בנושא".
על מה כדאי להקפיד בנוגע לתשלום בונוסים?
"בונוסים הם תמריץ נפוץ למנכ"לים", מסביר עו"ד ויינברגר, "אבל במקרים רבים בחוזה מופיע סעיף כללי ומעורפל לפיו בונוסים 'יינתנו בהתאם לשיקול דעתו של הדירקטוריון'. סעיף כזה משאיר את המנכ"ל בלי ערובה אמיתית. מומלץ לנסח מראש תכנית בונוסים פשוטה שתקבע קריטריונים מובהקים וחד משמעיים שקל לבחון אותם, כגון אחוז מסוים מהרווח הגולמי של החברה, וכן לקבוע את מועד התשלום, לוודא שהבונוס ישולם גם במקרה שהמנכ"ל יפסיק לעבוד בארגון, באופן יחסי לתקופת ההעסקה וכדומה".
מעבידים רבים מצרפים להסכם "נספח אי תחרות". האם מומלץ לחתום עליו?
"במקרים רבים נדרש המנכ"ל החדש לחתום על נספח לחוזה המכונה 'תניית אי תחרות'", מסבירה עו"ד פריזמנט. "חשוב לקרוא אותו בקפידה רבה, משום שהוא עלול לפגוע בחופש העיסוק של המנכ"ל לאחר סיום עבודתו בחברה. מעסיקים רבים, בייחוד בתעשיות עתירות ידע ובחברות היי טק, חוששים ממצב בו מנכ"ל החברה יקבל הצעה טובה יותר מארגון מתחרה. לפיכך, מעסיקים רבים נוטים לנסח הסכמי אי תחרות בעלי תחולה רחבה במיוחד, הכוללים תקופות צינון ארוכות מאוד, קנסות גבוהים של עשרות אלפי שקלים, ועוד.
"למנכ"ל שנדרש לחתום על התחייבות לאי תחרות, אנו ממליצים לנסות ולאבחן את מטרת הנספח- בעוד שרצון למנוע תחרות ותו לא, לא יוכר בבתי הדין לעבודה כאינטרס שיש להגן עליו, הרי שנספח שנועד להגן על סודות מסחריים ורשימת לקוחות הינה לגיטימית בהחלט. מומלץ מאוד לצמצם את תקופת הצינון ככל האפשר, וכן לעמוד על כך שהנספח לא יחול במקרה בו המנכ"ל פוטר. כמו כן, כדאי וחשוב מאוד להגיע להסדר עם המעביד, לפיו, המנכ"ל יהיה זכאי לשכר מלא בתקופת הצינון, שכן בתקופה זו לא יהיה רשאי לעבוד במקום אחר".
מה חשוב לכתוב בהסכם ביחס לסיום העסקה?
"חשוב מאוד לוודא שתיקבע תקופת הודעה מוקדמת ממושכת, העולה על התקופה הקבוע בחוק. הדבר טוב לשני הצדדים - למנכ"ל, שיוכל לחפש משרה מתאימה ללא לחץ להתפשר; ולמעביד, שיוכל לוודא שהמנכ"ל העוזב יבצע חפיפה הולמת, ממושכת והדרגתית למנכ"ל שייכנס בנעליו. שנית, כדאי גם לבקש מענק הסתגלות, ולדאוג שבמידה והמנכ"ל נדרש לחתום על התחייבות לאי תחרות, ישולם לו שכר בתקופה זו, מזכיר עו"ד ברטנטל.
זהו, הגענו לחוזה מוסכם. האם אפשר לחתום ולהתחיל לעבוד?
"לא תמיד", אומר עו"ד ויינברגר. "ישנן חברות בהן ניתן יהיה לחתום ולהתחיל בעבודה, אך בחברות רבות ייערך הליך נוסף, של אישור חוזה ההעסקה בדירקטוריון החברה. הדירקטוריון עשוי להכניס שינויים בנוסח החוזה או להסתייג מסעיפים כאלו ואחרים, ולכן מומלץ להמתין לקבלת אישור סופי של הדירקטוריון. לא רק זה, אלא שבחברות מסוימות, בעיקר חברות ציבוריות, נקבעים תנאי ההעסקה באמצעות "ועדת תגמול"- ועדה עצמאית הקובעת את מדיניות השכר, הבונוסים ומענקי הפרישה, ובמקרים מסוימים תידרש האסיפה הכללית לאשר את ההסכם. חשוב לציין גם, שברשויות מקומיות חלה חובה לקבל את אישורו של משרד הפנים לחוזה הבכירים".