סיכויים וסיכונים בתביעות ייצוגיות כנגד רשויות מקומיות

משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטל ושות', המתמחה בתחום הרשויות המקומיות, משפט מנהלי, משפט מסחרי, חברות, היי-טק ליטיגציה אזרחית ומסחרית, נדל"ן, תכנון ובניה, תובענות ייצוגיות ובעל מומחיות מיוחדת בליטיגציה של הרשויות המקומיות והגנה עליהן, מסביר על הליך התביעה הייצוגית כנגד הרשויות המקומיות, יחודו ותוצאותיו.

מה זו תובענה ייצוגית כנגד רשות מקומית?

עו"ד עמיחי ויינברגר: "תובענה ייצוגית כנגד רשות מקומית היא חלק מן האפשרות לנהל הליך תובענה ייצוגית כנגד "רשות", כרשויות המדינה ורשויות מקומיות. התובענה מוגשת על ידי תובע ייצוגי אשר מבקש לייצג את כלל תושבי הרשות או קבוצה מהם, כגון כל תושבי הרשות אשר שילמו תשלומי ארנונה בשנים מסוימות, כל עוד התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט, אשר צריכות להיות משותפות לכלל חברי הקבוצה"

עו"ד עומרי יוסף: "מרבית התובענות כנד הרשויות המקומיות מוגשות בהתאם לסעיף 11 לתוספת השנייה של חוק התובענות הייצוגיות, שמאפשר הגשת תובענה ייצוגית לתביעת השבה בגין גבייה שלא כדין כנגד רשות מקומית שעניינה  'תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.', תובענה ייצוגית מאפשרת לתושב הבודד לתבוע בשם קבוצה גדולה, שיכולה למנות עשרות ומאות אלפים מתושבי הרשות מקומית בגין גבייה שלא כדין אף של אגורות בודדות."

אם כן, מה מבדיל תובענה ייצוגית כנגד רשות מקומית אל מול תובענות אחרות, כנגד חברות מסחריות, למשל?

עו"ד ינור ברטנטל: "המחוקק הבין כי דינה של רשות מקומית אינו כדינו של תאגיד מסחרי ושהכסף הנגבה אינו נכנס לכיסם של פרנסי העיר אלא מושקע בציבור בכלל תחומי החיים, חינוך, תשתיות, תרבות ועוד. עניין בסיסי בנוגע לזה הוא שתביעות שמתנהלות כנגד רשויות מקומיות בנוגע להשבה של סכומים שנגבו כתשלומי חובה, ינוהלו בבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא בבתי המשפט הרגילים."

עו"ד עומרי יוסף: "יש לזכור כי מקור תקציבן של הרשויות אינו ברווח מסחרי בעיקרו, כי אם מרביתו מגיעה מתשלומי הארנונה והאגרות האחרות שמשולמות על ידי התושבים. על כן, קיימות שתי הגנות ייחודיות לרשויות. הראשונה קובעת כי רשות המעוניינת בכך יכולה להודיע בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה לאישור התובענה כי חדלה מהגבייה שנטען כי אינה כדין. הדבר מביא לכך שבית המשפט לא יאשר את הבקשה, אך הרשות עדיין תאלץ לשלם גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לעורכי דינו."

עו"ד עמיחי ויינברגר מוסיף: "ההגנה השנייה שמעניק המחוקק לרשויות היא כי סכום ההשבה המקסימלי שניתן לתבוע מן הרשויות בהקשר זה הינו סכום גביית היתר ב-24 החודשים שלפני הגשת הבקשה. דבר זה מגדר את הסיכון של הרשות המקומית להשבה של שנתיים בלבד, ואין אפשרות לתבוע גביית יתר שהתרחשה בזמנים מקודמים יותר."

מהי הדרך הטובה ביותר, לדעתכם, להתמודד אל מול תובענות ייצוגיות כנגד רשות מקומית?

עו"ד ינור ברטנטל: "כמו במקרים רבים, הדרך היעילה ביותר להתגונן מפני תביעות היא מניעתם מלכתחילה. עבודה דקדקנית בפעילותה השוטפת ובחינה קפדנית של ההתנהלות בהקשר של החוקים, התקנות והנחיות משרדי הממשלה ובראשם משרד הפנים, תביא להורדה ניכרת בסיכון שיוגשו כנגד הרשות המקומית תובענות ייצוגיות. משרדנו שעוסק ביעוץ משפטי למספר רשויות, מכיר הליכים אלה לעומקם, ויודע לזהות את נקודות התורפה עוד טרם הוגשה התובענה הייצוגית בעניין."

עו"ד עמיחי ויינברגר: "לאחר שהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הודעת החדילה היא כלי רב עוצמה שהעניק המחוקק לרשויות, אשר יש לדעת את רזי השימוש בו. מחד, הפיתוי להשתמש בהודעת החדילה גדול, מאחר והיא מורידה את הסיכון של השבת סכומים גדולים. מנגד, פיתוי זה יכול להביא את הרשות להיכנע לכל מאן דהוא אשר יגיש תובענה ייצוגית כנגד הרשות, אף אם אינה מוצדקת. משרדנו, שמתמחה בניהול ההגנה של הרשויות המקומיות בתובענות ייצוגיות, עוסק רבות בדקויות ויודע לזהות את המקרים המסוכנים עם הגשתם, כמו גם את המקרים בהם אין כל עילה בתובענה ואין מקום שהרשות תודיע חדילה מגבייה, כשהגבייה חוקית לחלוטין. מה שבטוח הוא שעל הרשות המקומית לעקוב אחר פנקס התובענות הייצוגיות על מנת להקדים תרופה למכה, ולהתעדכן במודה החדשה, כלומר, רעיון התובענה החדש, העומד לבוא על ראשן של הרשויות המקומיות. ראוי גם כי המרכז לשלטון מקומי יפעל להביא לשינוי חקיקתי בנושא."