סעיף 79ג לחוק בתי המשפט קובע כי בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה מסוימת להליך גישור. תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 מפרטות כיצד מתבצע אותו תהליך, מי יכול לשמש בתור מגשר וגם מתי ניתן להפסיק את הגישור.
בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש של ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה בכתב, הן לבעלי הדין האחרים והן למגשר. ההמלצה היא לנקוט בפעולה כזו רק לאחר התייעצות עם עורך דין המכיר את התחום הנידון. עורך דין יכול להסביר לבעל הדין את היתרונות והחסרונות במצב המשפטי בו הוא נמצא, ביחס להליך הגישור ולתוצאות הצפויות ממנו.
מתי המגשר יכול להפסיק את ההליך?
גישור הוא בהחלט לא להתגרש ברבנות או בבית משפט. בשונה, המגשר רשאי להפסיק את הגישור במידה והוא סבור כי נתקיימו התנאים המופיעים בתקנות, ולאחר שהוא מודיע על כך לבית המשפט. התנאי הראשון הוא שהעניין אינו מתאים לדעתו לגישור. התנאי השני הוא שבעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה. כאן המקום להזכיר כי מגשר אינו יכול לכפות הסכמה על הצדדים הנמצאים בסכסוך: לדבריה של לילך נחמיה: יעדיו של המגשר הם להבהיר את האינטרסים של הצדדים ולתרגם את הפתרון המושג להסכם. הליך הגישור חייב להתבצע ברוח טובה ובצורה של דיון פתוח, כאשר כל סיטואציה אחרת עלולה לעכב אותו ליצור נזקים לבעלי הדין ולמגשר עצמו.
עוד תנאי להפסקת הליך גישור על ידי המגשר הוא שבעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור. המגשר יכול להפסיק את התהליך ולהחזירו לבית המשפט גם במידה והוא חושב שאין סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר, או אם הוא חושש שההסדר יהיה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור. בכל מצב של הסדר גישור בלתי הוגן, או אם כתוצאה מההסדר עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי, על המגשר להפסיק את התהליך. לבסוף, מגשר יכול להורות על הפסקת ההליך אם בעלי הדין לא משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו.