מהו אבחון דידקטי?

אבחון דידקטי הוא אבחון שנועד לאבחן לקויות למידה. במהלך אבחון דידקטי נבדקים יכולות קוגניטיביות כגון :עיבוד מידע, הבנת הנקרא, הבעה הכתב, זיכרון וכושר ארגון. לקויות למידה עלולות לגרום לכשלים לימודיים. לכן, מטרתו של אבחון דידקטי  בשלב הראשון לאתר או לשלול קיומן של לקויות למידה, ובמידה שנמצאו, לסווג ולקטלג אותן באופן כזה המסייע בבניית תכנית לימודית אישית, שבנויה בהתאם לקשיים שנמצאו. ממצאי האבחון מאפשרים מתן מענה הולם ללקויות הלמידה, והקניית דרכים לשיפור לקויות אלה, לרבות עמידה בדרישות מערכת החינוך לרבות התמודדות מקסימאלית עם בחינות, נגשת עבודות במועד וכדומה.

במקרים בהם צוות המורים חש כי פוטנציאל התלמיד אינו ממומש במלואו בעקבות "גורם מפריע"- מייעצים להורים לגשת לאבחון דידקטי על מנת לברר מדוע הישגיו נמוכים מהמצופה. כך למשל, תלמיד מבריק ומהיר תפיסה אשר ציוניו נמוכים, בהחלט מעלה חדש ללקות למידה כלשהי. הפניית תלמיד שכזה לצורך אבחון דידקטי מתבססת על ההנחה כי קיימת לקות למידה המחבלת בציוניו וכי לא מדובר בבעיות נפשיות או רגשיות.

האבחון עצמו בודק ובוחן כמה פרמטרים באופן כזה המאפשר לתמוך או לשלוח בקיומה של לקות למידה. מדובר בשלושה פרמטרים עיקריים, שמהן יש נגזרות: קריאה, כתיבה, וחשיבה מתמטית.

קריאה: קצב הקריאה, הבנת הנקרא, שטף הקריאה, הבנת המילים מתוך הקונטקסט ועוד. כתיבה- שטף הכתיבה קצב הכתיבה, יכולת ההבעה בכתב, יכולת התנסחות בכתב והתארגנות על הנייר. חשיבה מתמטית: הבנתה מתמטית, יכולת חישוב, הבנה גיאומטרית ועוד.

נגזרות הפרמטרים הללו עוסקים בתפיסה חזותית ומרחבית, כשרים מוטוריים תפקודי זיכרון שונים כגון זיכרון לטווח קצר וארוך, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי ועוד. תפקודי השפה בודקים את היכולת השפתית של הנבדק: יכולת ההבעה שלו בכתב ובעל פה, כושר ההתנסחות שלו, אוצר המילים שלו,  והשטף השפתי. כאמור, אבחון דידקטי בוחן את כושר הארגון של הנבדק , אסטרטגיות הלמוד שלו, ומוודא האם הוא ממסך חסך או כשל מסוים או מוצא דרכי פיצוי על ארגון לקוי.

על אף שאבחון דידקטי אינו עוסק בפן הרגשי הלכה למעשה, יש ביכולתו בהחלט לשפוך אור גם על המוטיב הרגשי של הנבדק, אולם הוא אינו מהווה תחליף לביצוע אבחון פסיכו דידקטי שמבוצע באמצעות פסיכולוג.