מקרה שהיה כך היה: התובעת הגישה תביעה משפטית בעילת רשלנות רפואית, בטענה כי בעקבות טיפול רפואי רשלני שקיבלה הפכה לנכה בכל ארבעת הגפיים. התובעת והנבתעת הציגו חוות דעת רפואיות ועורכי הדין של הצדדים הציגו טיעונים משפטיים לכאן ולכאן.
בית המשפט שדן בתביעה הציע לצדדים להגיע להסדר פשרה.
כבוד השופטת דליה גנות בבית משפט מחוזי תל אביב-יפו ת"א 001144/08
בפני כתב תביעה אשר הוגש על ידי התובעת כנגד מדינת ישראל הנתבעת. התובעת מייחסת לנתבעת רשלנות רפואית אשר באה לידי ביטוי באבחון שגוי וחוסר מעקב נאות, רשלנות שהותירה את התובעת משותקת בארבעת גפיה.
התובעת צירפה לכתב התביעה את חוות דעתו של נוירוכירוג מומחה אשר קבע כי ההתנהלות הרפואית היתה רשלנית, ובגינה נותרה התובעת עם נכות בשיעור של 92.5%, ואילו הנתבעת צרפה את חוות דעתו של נוירוכירורג אשר קבע כי ההתנהלות הרפואית לא היתה רשלנית.
בישיבת בית המשפט מיום 1.7.09 הצעתי לב"כ הצדדים להסמיך אותי ליתן פסק דין בפשרה על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") בין הסך 700,000 ₪ כולל לבין הסך 1,000,000 ₪ כולל.
התובעת ובא כוחה הסכימו למוצע, ואילו הנתבעת ביקשה ארכה על מנת לשקול את ההצעה.
בתאריך 7.7.09 התקבלה הודעה בגידרה הסכימה גם הנתבעת למוצע. לאחר שקראתי בעיון רב את כתבי הטענות ואת צרופותיהם, את חוות הדעת ואת כל החומר שבתיק, ניתן בזאת פסק דין על סך 900,000 ₪ כולל שכ"ט עורך דין, בצירוף שכ"ט מומחי התובעת על פי קבלות שיוצגו.
כפי שניתן לקרוא ולהבין, הצדדים קיבלו את עצתו של בית המשפט והגיעו להסדר פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. שימו לב כי הסדר פשרה הנו תוצאה מקובלת ונפוצה במסגרת תביעות רשלנות רפואית. ניתן לקרוא עוד על הסדר פשרה בתביעת רשלנות רפואית