בעת הגשת תביעה משפטית בעילת רשלנות רפואית יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה, בתחום הרפואי הרלוונטי לטענות הנטענות בכתב התביעה.
בתיק ת"א 2064/08 שנידון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים הועלו טענות מצד הנתבעים, לגבי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת.
עיקר הטענות נבעו מעצם העובדה כי המומחה מטעם התובעת הנו רופא מומחה לרפואת משפחה ואינו מומחה בתחומי הרפואה בהן למעשה נתן את חוות דעתו.
הנתבעים ביקשו לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת.
להלן עיקרי פסק דין רשלנות רפואית רלוונטי:
התובעים טוענים לקיומה של רשלנות רפואית מצד הנתבעים, אשר גרמה לתובעת מס' 1 לנזקי גוף. לכתב התביעה צורפה חוות-דעתו של פרופ' דני ויינשטיין, ממחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה עין כרם. חוות דעת זו מתייחסת הן לנושא ההתרשלות הנטענת והן לנכויותיה של התובעת.
על-פי חוות-דעת זו הנכויות נגרמו בשל ניתוח קיצור המעי הדק עם הפרעות קשות (80 אחוז), בשל דלקת כרונית קשה של שלפוחית השתן (50 אחוז), בשל מצב קשה של אנמיה כרונית (75 אחוז), בשל ספיגה ירודה של המעי (40 אחוז), בשל הפרעות ניכרות בדרכי העיכול ומצב כללי ירוד (40 אחוז) ובשל עקרות עקב פגיעה בלתי הפיכה באנדומטריום (30 אחוז).
כפי שיפורט להלן, נראה שהתובעים מכירים בכך שחלק זה של חוות הדעת, שעניינו הערכת הנכויות, אינו מבסס כראוי את טענותיהם בנדון.
בית המשפט לא קיבל את טענות הנתבעת והסביר כי לפי כללי הדין, בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית ולצורך הוכחת טענות יש לצרף חוות דעת של מומחה ועל כל אין עוררין. הרופא שהגיש את חוות הדעת מטעם הנתבעת הנו רופא מומחה. בית המשפט ציין כי יתכן ולאור תחום התמחותו של הרופא, ינתן משקל פחות יחסית לחוות דעתו, אך אין דרך חוקית לפסול את חוות הדעת.
מסקנות: בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית צרפו חוות דעת של רופא מומחה, בעל שם בתחום רפואי ספציפי ורלוונטי לאופי הפגיעה שלכם.