המאמר הבא נכתב בהשראת דיון מרתק שנלקח מתוך פורום רשלנות רפואית, לאחר דיון בפסק דין של בית המשפט המחוזי, שדן בשאלות מהותיות וכבדות במשקל, בכל הנוגע לתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון גידול סרטני שגרם לנזק בלתי הפיך.
הגשת תביעת רשלנות רפואית? מהי למעשה חובת זהירות מושגית
דומה, כי כיום אין עוד צורך ומקום להכביר מילים בשאלת עצם קיומה של חובת זהירות מושגית בין רופא למטופל, באשר זו הוכרה בפסיקה ענפה ועקבית.
"נקודת המוצא העקרונית הינה כי בין רופא למי שמטופל על ידו קיימים יחסי "רעות". הרופא הוא "שכן" של המטופל. הרופא צריך לקחת בחשבון כי המטופל על ידו עלול להיפגע אם הרופא לא ינקוט באמצעי זהירות סבירים. על כל רופא מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי מי שמטופל על ידו…תוכנה של חובה זו הוא אחד ואחיד: לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע הסכנה"
(ע"א 4025/91 יצחק צבי נ' דר' יעקב קרול ואח', פד"י נ (3) 784)
תביעות רשלנות רפואית - מהי חובת זהירות קונקרטית
"מן המפורסמות הוא, כי עצם קיומה של חובת זהירות (מושגית) המוטלת על סוג מסויים של מזיקים (אליהם נמנה הנתבע) כלפי סוג מסויים של ניזוקים (אליהם נמנה התובע) אינה מבטיחה קיומה של חובת זהירות קונקרטית בין התובע לנתבע".
חובת הזהירות הקונקרטית יוצאת מהנחה כי "האירוע נופל לתחום שהדין בא להסדירו" ו"על יסוד זה באה השאלה, אם המזיק הספציפי צריך היה לצפות לקיומו של סיכון לניזוק הספציפי" (ע"א 4025/91 יצחק צבי נ' דר' יעקב קרול ואח', פד"י נ (3) 784).
שימו לב למאמר הבא שעוסק בנושא איחור באבחון סרטן והאחריות של הרופאים לאיחור בגילויו.
חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת הן בהיבט הציפיות הפיסית והן בהיבט הציפיות הנורמטיבית.
בעוד שמבחן הציפיות הפיסית מיועד לשלול אחריות מוחלטת ולמנוע הטלת חבות בנסיבות שבהן המזיק כלל אינו יכול לצפות את אפשרות גרימתם של האירוע והנזק, הרי שמבחן הציפיות הנורמטיבית מבקש להסיר מעל שולחן הדיונים את כל הפעולות והמעשים השגרתיים, הרגילים והיום - יומיים, שאדם אינו צריך לשאת בגינם חובת זהירות כלפי משנהו.
הדיון בתביעת רשלנות רפואית - הפרת חובת הזהירות
החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ וביסוד ההתרשלות מונח עקרון הסבירות, מכוחו נגזרת חובתו של הרופא "לנקוט באותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בהם בנסיבות הענין בגילוי של הפגם ובריפויו"
(ע"א 4025/91 יצחק צבי נ' דר' יעקב קרול ואח', פד"י נ (3) 784)
"במסגרת תפקידיו של רופא המטפל בחוליו מוטלת עליו החובה לאבחן במסגרת נתוניו של כל מקרה את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל; עליו להחליט על הטיפול הנדרש; ועליו להשגיח כי טיפול כזה אכן ינתן לחולה"
(ע"א 116/89 נתן אנדל נ' מדינת ישראל, פד"י מה (5) 276)
"רופא סביר אינו מסתפק אך בהסקת מסקנות מתוך המידע הקיים. הוא יוזם בדיקות אשר יבססו מידע חדש על פיו יהא ניתן לערוך דיאגנוזה סבירה ... אך ייזומן של בדיקות נוספות צריך להתבקש מנסיבות הענין"
(ע"א 4025/91 יצחק צבי נ' דר' יעקב קרול ואח', פד"י נ (3) 784)
שימו לב כי פסק דין זה מהווה אבן יסוד ושימש את בית המשפט בישראל בעשרות פסקי דין נוספים אחריו, בענייני רשלנות רפואית בכלל. הדיון בפורום רשלנות רפואית בנושא פסק הדין נמשך למעלה משישה חודשים ובין המשתתפים גם עורכי דין, מומחים רפואיים וגולשים סקרנים.