כאשר אדם חש כאבים בזמן היציאה ומגלה דימום, מומלץ שלא ינסה לקבוע את האבחנה לבד. לפיסורה אנאלית ולטחורים תסמינים דומים, אך מדובר במחלות שונות לגמרי. טחורים הם כלי דם אשר כתוצאה מלחץ פנים בטני עשויים להתנפח, לבלוט ולדמם. לעומתם, פיסורה היא פצע ברירית העדינה שמסביב לפי הטבעת אשר נגרמת כתוצאה משריטה, בדרך כלל מצואה קשה.
פיסורה מאופניינת בדימום, בכאב חזק בזמן היציאה ובזמן הפעלת לחץ על האזור (כגון בזמן ישיבה ממושכת או התישבות פתאומית), ובנפיחות. הכאב שמתחיל בזמן היציאה עשוי להימשך שעות, ולהתחדש בזמן מתן היציאה הבאה. לעתים הכאב כה חזק שהאדם מנסה להתאפק ממתן צואה; כתוצאה מכך הצואה מתקשה עוד יותר ופוגעת שוב ברירית בזמן פעילות המעיים הבאה.
אצל אנשים הסובלים מעצירות הצואה היא קשה ועשויה לגרום לשריטת הרירית, ולהתכווצויות של השריר הסובב את פי הטבעת. בכל פעילות מעיים הסדק נפתח מחדש, וקשה לצפות שיחלים ללא התערבות אם הצואה ממשיכה להיות קשה. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהעצירות היא הסיבה היחידה לפיסורה, מכיוון שישנם תינוקות רכים הנולדים עם פיסורה.
פיסורה אנאלית עשויה להחלים לבד במשך תקופה קצרה אם ניתן לדאוג לריכוך וניזול של הצואה. חשוב לזכור להקפיד על ההגיינה: אזור פי הטבעת מזוהם על ידי צואה וחיידקים מהמעי הגס, ושריטה פתוחה עשויה להזדהם. לכן יש לשטוף את פי הטבעת מיד לאחר פעילות המעיים. כאשר מדובר בתינוקות, עדיף להקפיד על שטיפה ולא על ניגוב שעשוי לפגוע שוב ברקמה העדינה במיוחד באזור זה אצל תינוקות רכים.
שינוי תזונה וצריכת מזונות עתירי סיבים תזונתיים, ירקות ופירות, שתייה מרובה וארוחות סדירות – כל אלה עשויים לגרום לריכוך הצואה. בנוסף, קיימים תכשירים הניתנים לרכישה ללא מרשם, אשר מונעים עצירות ומרככים את הצואה. פגלקס ונורמלקס הם שמות מסחריים שונים של תכשיר אחד, אשר מגיע בצורת אבקה ומומס במים. שמן פרפין הוא תרופת סבתא אשר הרפואה העממית ממליצה. במצב של כאבים ניתן להשתמש בתכשירים מאלחשים.
לסיכום, פיסורה אנאלית נגרמת לרוב על ידי עצירות. אצל מרבית האנשים ניתן למנוע את התופעה על ידי תזונה מאוזנת ובריאה, ארוחות מסודרות, ויציאות סדירות. אורח חיים בריא, פעילות גופנית והמנעות מישיבה מרובה תורמים גם הם למניעת מחלות שונות, כגון הפיסורה.