פיסורה אנאלית היא תופעה לא נדירה. מדובר בסדק, או שריטה ברקמה העדינה שבאזור פי הטבעת, אשר מביאה לדימום בהיר ולכאבים בזמן היציאה. מעבר לכאבים, מדובר בסיכון לזיהום הפצע, לכן חשוב לפנות אל רופא פרוקטולוג ולבחור טיפול יעיל בפיסרה אנאלית המתאים למקרה הספציפי.
הטיפול היעיל בפיסורה הוא מניעתה. בדרך כלל פיסורה אנאלית נגרמת כתוצאה מפגיעה מכאנית, ברוב המקרים מצואה קשה. תזונה מאוזנת ונכונה, אכילת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ושתייה מרובה ירככו את הצואה וימנעו נזק נוסף. גם אם הפצע כבר קיים, במקרים רבים מספיק להקפיד הקפדה יתרה על ההגיינה, לשטוף את האזור לאחר כל יציאה, להשתמש בבידה, ולמנוע עצירות ויציאות קשות – והפצע יחלים עם הזמן.
לעתים פעולות המניעה אינן מספיקות ויש לפעול לריפוי. במקרה כזה טיפול יעיל בפיסורה יכול להינתן על ידי שימוש במשחות מיוחדות, כגון נפדידין. משחות אלה יוצרות שכבת הגנה על האזור הנגוע, מונעות זיהום ומקלות על הכאבים.
בדרך כלל ההקלה מושגת כבר בימים הראשונים, אך יש להקפיד על מעקב, כי אחוזי ההצלחה לריפוי מלא בטיפול משחתי נמוכים יחסית – כ- 25% בלבד. יחד עם זאת, מדובר בטיפול בו תופעות הלוואי אינן חמורות, ולא נדרש טיפול פולשני, לכן רופאים רבים ממליצים עליו בשלבים הראשונים של המחלה.
הזרקת בוטוקס היא טיפול יעיל בפיסורה, אחוזי ההצלחה של טיפול זה מגיעים לכ- 70%. הבוטוקס משתק את השריר לתקופה מסוימת (בדרך כלל כ- 3 חודשים). הטיפול אינו מתאים לכל המטופלים: למשל, הוא לא מומלץ לנשים בהריון, לאנשים מבוגרים ולקשישים. בנוסף לכך להזרקת בוטוקס תופעות לוואי חמורות יחסית של אי שליטה בסוגרים, דליפת גזים וצואה בתקופה בה הבוטוקס פעיל.
ניתוח נחשב לטיפול היעיל בפיסורה. אחוזי ההצלחה בניתוח פיסורה הם מעל ל- 80%. יחד עם זאת, מדובר בהתערבות כירורגית על כל משמעויותיה: אשפוז, הרדמה מלאה, תקופת שיקום, הפסד ימי עבודה וכדומה.
לסיכום, קיימים טיפולים שונים לפיסורה אנאלית. בחירת הטיפול היעיל בפיסורה צריכה להתחשב בגיל המטופל, במצב בריאותו, בדרגת החומרה של המחלה, ברגישויות שונות של המטופל, וכדומה. יש להתאים את השיטה המיטבית עבור כל מטופל.