עקרונות תורניים למתן שירות משפטי לפי ערכי התורה והצדק

הצדק ומשפט הן יסודות קיום החברה האנושית, ועצם מהותם ליישום ולהגנה בכל היחסי הגומלין בין הבריות. התורה מורה לספק שירות משפטי צודק ומועיל לפרט כחלק מהציבור: "מִשְׁפַּט אֱמֶת, שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו", ולא לאפשר לאינטרס הכלכלי לעמוד כיחידי או כמבטל ערכים אחרים, למרות שלמצער קיימת מאז ומעולם סגידה ורדיפה לבצע, שמרבה סכסוכים בין בעלי הדין ונוספים, וכך מאריכה את התיקים ומרבה פרנסה ועבודה לעו"ד. לכן, אבני הדרך, הערכים, העקרונות והאידיאולוגיה במשפט ובדרך החיים הם:" וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח').

דברים אלו מחייבים שיתוף פעולה מהלקוח: "דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח'), שמא חלילה יצא מחיקינו: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט"(ויקרא יט').

אולם, גם עם ההצהרות והפסוקים היפים והמחייבים את המאמינים והצדיקים, עדיין העיסוק המשפטי יכול להיות מורכב ולא חד מלכתחילה, מהו הדין הצודק, וכיצד ראוי לפעול במקרה הנוכחי. הקווים המנחים שאין מקרה דומה למשנהו, יש להיכנס לעובי הקורה ולדקויות בעובדות האירוע-התיק המשפטי: "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ, הֵיטֵב" (דברים יג') - הצדק מורכב מהמילים צד ודק (צד-דק), תוך הבנת המניעים והמטרות, כדי למצוא את האמת והנכון בכל בנקודות, וצדקת הטענות וזכויות הצדדים. בכך, נסללת הדרך לשותפות לייצוג המגיע ללקוח באמיתות ובצדקת הדרך, לצד התחברות לתיק ומתן שירות ייצוג מקצועי: "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין, כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף. פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין, עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא'), וגם זאת לא כ'שכיר חרב', אלא בגבולות: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א').

מלבד זאת, משרד תורני משתדל לקדם ולעודד פשרה ושלום בין הצדדים לאורך ההליך המשפטי בין הלקוח ליריבו:" וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח'), עם זאת, לא מן הנמנע, שהמשרד יפעל וייזום פעולות נוקבות כנגד הצד השני, כאשר הדבר הוא מן הראוי והצדק: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים טז'), אך גם זאת במסגרת הכללים: "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג'), "וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא" (עשרת הדיברות), "וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט'), ולא לדרוש יותר מעוול שנגרם, ולא לדרוש את הצדק שלא בדרכי צדק. אלא להיות כמאזניים הבודקים את שני הצדדים, ובעזרת האוזניים מבחינים בין האמת והטוב: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, לה-לו).