בכוחו של משרד עורך-דין למצות זכויותיו של לקוחו, וזאת ללא פנייה ודרדור לערכאות משפטיות. אחת הדרכים היעילות לכך היא, באמצעות מכתב משפטי המופנה לגורם שהתקשר ביחסים כלשהם עם לקוח המשרד, וכעת המשרד יבהיר לו את מצב הדברים, את זכויות הלקוח, הדין המשפטי בעניין, אפשריות פעולת הלקוח, וההצעות לסיום נכון וצודק של הפרשה.
עם זאת, לרוב מומלץ עד לא מן הנמנע, להדגיש את מטרת המכתב לצד היותו הולם נהיר ונחוש עם דרישה ואזהרה ברורה, להציע את סיום את הפרשה במהרה ובדרכי שלום, מבלי להידרדר בסכסוך ע"י פנייה לערכאות, הוצאות מיותרות ומסע נפשי כבד וכואב - בשאיפה ובתקווה שלא להעכיר את היחסים בין הצדדים.
בחלוקה גסה, ישנם שני סוגי מכתבים משפטיים שהמשרד עו"ד ממציא: הראשון הוא מכתב שמנסח את רצונות ובקשות הלקוח, לצד התוספות וההבהרות הרלוונטיות. זהו מכתב פשוט יחסית. השני הוא מכתב שסוקר את הדין בעניין, ויתכן שלצורך כך יצטרך המשרד לבצע סקירה משפטית על מנת לעמוד על הדין (החוק, פסיקה, נוהג) ולבוא עם הצעות לפתרון.
למשרד עו"ד יונתן לוי בירותי ניסיון ומאגר של ניסוחי מכתבים שונים, כגון:
· מכתב אזהרה ודרישת תשלום לפני פנייה לערכאות.
· מכתב הבהרת זכויות וחובות הצדדים באירוע/תיק משפטי, כחלק מהדין המשפטי הישראלי החל על אירוע/תיק משפטי.
· מכתב משפטי מסכם התקשרות עסקית או פרטית ומכוונת המשך יחסים נכונים ללקוח.
· בדיקות משפטיות וחוות דעת משפטיות.
· כתיבת חוות דעת בתחום המשפטי העברי והמשפט התורני מקראי.
להלן פירוט של נושאים ונקודות הנכללות לרוב במכתב משפטי:
· פנייה רשמית (בד"כ באמצעות דואר רשום ופקס), בהתקשרות עסקית בין פרטיים, גופים מוסדות ורשויות המדינה וכדומה
· רקע העובדתי של האירוע
· טענות הלקוח בגין עוול שנגרם או מהות רצונו מהגורם אליו פונים
· ראיות והוכחות (חלקן יוזכרו ללא הצגתן)
· טענות משפטיות לסעד נדרש (צדקת הדברים, חוק ופסיקה תומכים)
· אזהרות שונות
במכתב עו"ד נהוג ומקובל, בעיקר כדי ליצור רושם של ניסוח נאור ברמה גבוהה, לשלב מונחים שונים בין המשפטים. להלן דוגמאות של מונחים סמי משפטיים, ארמיים, מילות חיבור, שלילה אלגנטית, סיכום ואזהרה וכדומה:
כבר בפתח הדברים, משכך, ואפרט במה הדברים אמורים, כדלקמן:
יחד עם זאת, ובאופן שאינו מתאים ל- , אלא ל- בלבד, אם בכלל.
ויצוין, לא זו אף זו, עסקינן, בנסיבות אלא הינכם
"דא עקא" ( זאת הצרה).
"הסבר זה לאו הסבר הוא", או "טענת המתלוננת לאו טענה היא".
על כן, נהיר כי
למעלה מן הצורך ומבלי לגרוע מכלליות האמור, אוסיף כי ממילא
"וְדוּק", כלומר, שים לב, עיין היטב
"איפכא מסתברא" (ההפך מסתבר)
"מאי קא משמע לן" (מה זה משמיע לנו)
"בר פלוגתא" (בן־מחלוקת)
"מכּ ללא" (על פי היקש מֵ עִ ניין אחר), ו"מעיקרא" (מן ההתחלה, מן השורש)
"קמא" (ראשון, קדום)
"לית מאן דפליג" (אין מי שחולק)
בשלב זה הפנייה לשלום וללא דרישת עלות מכתב זה. במידה ותהייה פנייה לערכאות, יושת עליך גם עלות מכתב זה.
למען הסר ספק, יצויין כי אין באמור במכתבי זה כדי לגרוע מכל טענה נוספת העומדת למרשי על פי כל דין ו/או הסכם ומרשי שומר על זכותו לדרוש כל סעד אחר ו/או נוסף, ככל שימצא לנכון.
מרשי שומר לעצמו את הזכות להוסיף ולפרט ולנמק את טעמי דרישתו על פי הצורך ואין באמור מכתב זה מיצוי טענותיו.
לא תשלח התראה נוספת.
המאמר נערך ע"י עו"ד יונתן לוי בירותי, המנהל משרד ירושלמי תורני, בעל אוריינטציה אזרחית ודיני מקרקעין, ומספק שירותים אלו: ייעוץ משפטי כללי, כתיבה וניסוח הסכמים-חוזים טענות ומכתבים, ליטיגציה, דיני מקרקעין ותכנון ובניה, משפט מנהלי, פניות והתנהלות מול רשויות המדינה. המשרד פועל ברוח התורה והצדק. פרטים באתר המשרד: www.tesdek.com , בטלפון 02-5712262, או בדוא"ל: lawyeryb@gmail.com , ייעוץ ראשוני ללא תשלום