המעבר מהחיים באזרחות לתקופת השירות הצבאי מלווה בדרך כלל בקשיי הסתגלות. החייל נתקל לעתים בבעיות בריאותיות כאשר הוא נדרש לעבור ממצב של חוסר פעילות גופנית למצב בו הוא נתון במעמסה פיזית, בעיות שמתבטאות בפציעות ובמחלות.
עקב כך, פונים חיילים רבים לרופא בתחילת שירותם הצבאי בטענות שונות. חלק גדול מטענות אלו הן טענות שווא הנטענות כיון שהחייל רוצה לרמות את המערכת הצבאית כדי שיועבר לתפקיד נוח יותר בו הוא חפץ.
למרות זאת, רבים גם המקרים בהם נתקל החייל במצוקה האמיתית ומצבו דורש בירור רפואי מעמיק.
עקב פניות השווא הרבות שמופנות אליה, נוטה לעתים המערכת הרפואית בצבא להתייחס בביטול לטענות פשוטות כמו כאבים ברגל כך שגילוים של מחלות קריטיות שכאבים אלו הם הסימפטומים שלה יכול להתפספס.
במקרים כאלה יכולה המערכת הצבאית להימצא אשמה בעילה של רשלנות רפואית, ולכן עליה להתייחס ברצינות לכל פניה המגיעה אליה.
רשלנות רפואית בצבא - מקרה שהיה כך היה...
מקרה וע (חי') 407/06 סמואל לאון נ' משרד הביטחון היה מקרה בו הגיע התובע, יומיים לאחר שהתגייס, לרופא היחידה והתלונן על כאבים בקרסול עקב נפילה, הבדיקה העלתה כי מדובר בנקע בקרסול והוא קיבל טיפול בהתאם.
לאחר מספר ימים שב למרפאה והתלונן על כאבים, אז נמצאה בצקת בקרסול שמאל והוא נשלח לחדר מיון שם התלונן על כאבים נוספים בירך שמאל. לאחר הצילום בחדר מיון נשללה אפשרות של חבלה גרמית והמערער נשלח לביתו לחמישה ימי מנוחה.
לאחר אירוע זה, חלפה תקופת זמן של חצי שנה בה הגיע מדי פעם למרפאה והתלונן על כאבים בירך ובקרסול. בתקופה זו, ולאחר חמישה חודשים, ביצע מיפוי עצמות שבה נצפתה בעייתיות בפרק ירך שמאל, אך ממצא זה לא הוביל לטיפול מיוחד מצד הרופאים.
בסיומה של חצי שנה זו הופנה לבדיקת MRI אותה לא ביצע בסופו של דבר.
חצי שנה לאחר מכן החל התובע לפנות שוב אל מרפאת הבסיס מדי פעם והתלונן על כאבים אך לא קיבל טיפול רפואי נכון פרט לכדורי אקמול וטפסי פטור ממאמץ.
רק כשמונה חודשים לאחר מכן, ומעל לשנה וחצי מאז שהתגייס הופנה למיפוי עצמות נוסף שבסופו נשלח פעם נוספת ל-MRI עם חשש לשלבים התחלתיים של מחלת ה-AVN (נמק הנוצר מהפרעה בזרימת הדם) ברגלו השמאלית, חשש שהתברר כנכון. לאחר מכן הראו הבדיקות כי הוא סובל מהמחלה גם ברגלו הימנית.
הגשת תביעת רשלנות רפואית והטענות של הנפגע
טענתו העיקרית של התובע הייתה ביחס לטיפול הרפואי שקיבל וביחס לזמן הרב שחלף עד שביצע את בדיקת ה-MRI.
בית המשפט הגדיר את אי השליחה המוקדמת של התובע אל בדיקת ה-MRI בה הייתה יכולה להתגלות המחלה כהתרשלות, וקבע כי לאורך כל הדרך דלקה נורה אדומה ביחס לבריאותו עקב תלונותיו על כאבים בירך השמאלית ועקב התוצאה שהתקבלה בבדיקת מיפוי העצמות.
חוסר התייחסות זה גרם להחמרת המחלה ועלה בגדר רשלנות רפואית. השופט קבע עוד כי הטיפול הרשלני היה מה שגרם להידרדרות של 100% במצבו של החולה.
לשאלות נוספות בנושא רשלנות רפואית פני/ה אל עורך דין העוסק בתחום.