רוב האנשים מאמינים שטיפול בטחורים מתחיל לאחר גילוי הבעייה. רק לאחר הופעת הסימנים הראשונים של המחלה הם מתחילים לחשוב על הדיאטה הנכונה ועל אורח חיים בריא יותר באופן כללי. יחד עם זאת, טיפול בטחורים יכול להתחיל במניעת המחלה. פחות ישיבה, יותר התעמלות, תזונה מאוזנת – כל אלה עשויים למנוע את הטחורים ואת הצורך בטיפול בהם.
טחורים אינם נחשבים לבעייה רפואית קשה. יחד עם זאת, מדובר במחלה נפוצה למדי – לפי מחקרים שונים, בין 25% ל- 50% מהאוכלוסיה המבוגרת בארצות המפותחות סובלים מטחורים. בפועל, ניתן לשער שמספר הסובלים מהמחלה גדול יותר, שכן לא כל המקרים מדווחים: חלק מהחולים עוסקים בטיפול בטחורים באופן עצמאי או באמצעות יועצים שאינם רופאים. נראה שיש קשר הדוק בין אורח חיים ותזונה לא בריאה לבין תפוצת המחלה. אנשים המבלים את רוב זמנם בישיבה, לא עוסקים מספיק בפעילות ספורט, לא מקפידים על תזונה מאוזנת ובריאה – צפויים לפתח גם בעיות של עצירות, אשר במקרים רבים משפיעים גם על הופעת הטחורים.
טחורים הם כלי דם הנמצאים באזור פי הטבעת. במצב הנורמלי אינם מורגשים ואינם נראים. יחד עם זאת, במקרים מסומים הם מתחילים לבלוט כתוצאה מלחץ פנים בטני. לחץ פנים בטני יכול להיגרם מסיבות שונות, אך הנפוצה ביניהן היא מאמץ יתר של שרירי הבטן. לעתים מאמץ יתר כזה מתרחש בזמן של לידה, לעתים – בזמן הרמת משקל, ולעתים – כתוצאה מעצירות. כלי דם שמתחיל לבלוט ולדמם נפגע עוד יותר מצואה קשה, ועשוי להיזדהם. החולה חש בכאבים ורואה את הדימום על נייר הטואלט. בשלב הזה חולים רבים מעדיפים לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
קיימות שיטות רבות לטיפול בטחורים. בשלבים המוקדמים של המחלה הרופאים נותנים לגוף סיכוי לריפוי עצמי: תזונה נכונה לריכוך הצואה בשילוב הקפדה על הגיינה באזור פי הטבעת עשויים למנוע פגיעות וזיהום ולאפשר לטחורים להיעלם לבד. בשלבים מתקדמים יותר ניתן להיעזר במשחות, ובמקרים הקשים ביותר יוצע לחולה ניתוח כריתה.
לרפואה המודרנית ישנם כלים לטיפול בטחורים. יחד עם זאת, ידוע שלכל שיטת טיפול ישנן חסרונות, כגון זמן ריפוי ארוך, תופעות לוואי, סיכויי הצלחה חלקיים או הפסד ימי עבודה. נראה שעדיף למנוע את המחלה.