כל ניתוח המבוצע במוח דורש פעולה עדינה ומיומנת. מספיקה פעולה אחת לא נכונה כדי לגרום לנזק בלתי הפיך וקטלני.
לכן כאשר נגזר על אדם שיבצעו בו ניתוח מוח עליו לקבל את הטיפול הרפואי המיומן ביותר ובידי הרופאים הטובים ביותר.
בתא (י-ם) 8067/06 ציון מחבר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה נדונה סוגיית רשלנות רפואית בעת ניתוח מוח.
עובדות המקרה מספרות כי בהיותו בן 56 החל התובע לסבול מבלבול והפרעות זיכרון והופנה לבדיקה אצל נוירולוג ולביצוע בדיקות MRI ו-CT במוח. בדיקות אלו הראו כי הוא סובל מסיבוך של גידול בהיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), שבעקבותיו נוצר דימום פנימי בגידול אשר גרם לחסימה בחדרי המוח וללחץ תוך גולגולתי על גזע המוח ועל עצבי הראייה.
עקב כך הוחלט לאשפז את התובע והוחלט לנתחו. לאחר שהודיעו הרופאים לתובע על הכוונה להקדים את הניתוח, ניסה הוא לברוח מבית החולים ונבלם על ידי בנותיו ועל ידי הצוות הרפואי לאחר מאבק.
יום לאחר מכן הוכנס לחדר הניתוח לאחר ששלושה רופאים חתמו על טופס כי מדובר בפעולה דחופה, כפי שמחויב בחוק זכויות החולה על מנת לבצע ניתוח ללא הסכמתו של החולה. לאחר הניתוח נותר משותק בפלג גופו הימני.
בדיקת ה-CT שנערכה לאחר הניתוח הראתה שהדבר נבע מאוטם בצד השמאלי של המוח.
בתביעתם טענו התובע ובני משפחתו כי לא ניתנה הסכמה על ידם לביצוע הניתוח וכי הניתוח נוהל תוך רשלנות רפואית, בין היתר כיוון שאת הניתוח ביצעו שני מתמחים ולא הרופא שהוצג בתחילה כרופא המומחה שיבצע את הניתוח.
לפי החוק חייבים הרופאים לקבל את הסכמתו של החולה לביצוע ניתוח. אולם החוק מאפשר גם במקרים מיוחדים בהם נשקפת סכנה חמורה לבריאותו של החולה או שמדובר במצב חירום רפואי לבצע בו ניתוח גם ללא הסכמתו. השופט נאלץ להכריע האם מקרה עולה בגדר הגדרות אלו והאם היה צורך בניתוח מיידי.
בית המשפט קבע שבמקרה זה היה מדובר במצב חירום ובענייננו לא ניתן היה לקבל הסכמה מדעת מהחולה כיון שסבל מהפרעות זיכרון. עוד קבע בית המשפט כי שלושת הרופאים אשר חתמו על המסמך בדבר הצורך הדחוף אינם צריכים להיות מומחים בתחום ועליהם בסך הכל להבין בנושא המחלה ולהפעיל שיקול דעת רציונלי.
את טענתם של התובעים בדבר ההתרשלות עקב זהות המנתח קיבל בית המשפט וקבע כי בניתוח מסובך מעין זה, מי שהיה צריך לבצע את הניתוח היה מנתח מומחה ולא מתמחה.
בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת התובעים בדבר התרשלות בביצוע הניתוח.
לענין זה יצוין כי החוסר ברישום האירועים בדו"ח הניתוח גרם לכך שלא היה בידי התובעים להוכיח את טענתם ולכן העביר בית המשפט את הנטל על הרופאים להוכיח כי לא התרשלו וכי הנזק לא נגרם בשל חוסר ניסיונם של המתמחים בניתוח. בית המשפט קבע כי הרופאים לא עמדו במשימה זו בעיקר עקב הסבר לא מספק מצד הרופאים.
עקב שתי התרשלויות אלו קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצוי. לאחר דיון בנזק אשר נגרם לתובע פסק לו בית המשפט פיצוי של כ-2,500,000 שקלים חדשים.
קיבלתם טיפול רפואי לא הולם?
מומלץ לתבוע את נזקיכם במידה וקיבלתם טיפול רפואי רשלני. פנו במהרה לעורך דין שתחום התמחותו הוא רשלנות רפואית על מנת לקבל הדרכה וליווי משפטי על מנת לקבל פיצוי.