פיסורה היא פצע באזור פי הטבעת, שעל קיומו מעידים כאבים בזמן יציאה ודימום בהיר. הפצע יכול להיות שטחי או עמוק, ואף מלווה בשינויים מבניים כגון בצקת, צלקת ואחרים. טיפול בפיסורה הוא בדרך כלל מקומי, אך לעתים, אם המצב הוא קשה, הטיפולים המקומיים אינם יעילים ואז מוצע לחולה ניתוח פיסורה.
מהם הגורמים לפיסורה? בדומה לכל פצע אחר, פיסורה יכולה להופיע כתוצאה מפגיעה מכאנית מקומית, או במילים אחרות – שריטה של התעלה האנאלית. הגורם השכיח ביותר לשריטה כזאת הוא יציאה קשה, אך לעתים גם יציאות מרובות ושלשולים יכולים לגרום להיווצרותה של פיסורה. בשל אספקת דם מועטה לאזור הזה של הגוף אין סיכוי גבוה לריפוי עצמי. לכן מרבית השיטות לטיפול בפיסורה מבוססות על שיפור באספקת הדם לאזור.
קיימות שיטות מגוונות לטיפול בפיסורה, המתחלקות לשני סוגים עיקריים: שיטות טיפול פולשניות, ושיטות טיפול שאינן פולשניות. שיטות הטיפול הקלות יותר, שאינן פולשניות, מבוססות על מריחת משחות שונות על האזור הפגוע. כך, למשל, השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בפיסורה היא מריחה של האזור במשחת הנפדיפין. שיטה זו מביאה להקלה מיידית ולריפוי מלא בכשני שליש מהמקרים המדווחים. גם משחת ניטרולגליצרין היא תרופה פופולרית לטיפול בפיסורה, בעלת סיכויים דומים לריפוי מלא. בנוסף לכך, חלק מהרופאים ממליצים על שילובים שונים של שתי המשחות. טיפול במריחת משחה היא טיפול קל ולא כואב, אך ידועות תופעות לוואי האופייניות לו, כגון כאבי ראש, נפילת לחץ דם ועוד.
במידה והשיטות הקלות לא הועילו, יש לעבור לטיפולים פולשניים. שיטת טיפול נוספת היא הזרקת בוטוקס אל האזור הנגוע. הבוטוקס, שידוע כחומר הגורם לשיתוק מקומי של השרירים, יגרום להרפיה כימית של הסוגר על ידי הורדת לחץ בו לתקופה מסוימת. לשיטת טיפול זו סיכויי הצלחה גבוהים יותר, אך גם תופעות לוואי קשות יותר, כמו אי שליטה על הסוגרים, חולשה וכאב מקומי.
ניתן לטפל בפיסורה גם באמצעות ניתוח. לניתוח אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, הוא מבוצע בהרדמה מקומית או מלאה על פי החלטת הרופא, ותקופת השיקום אורכת מספר ימים. טיפול בפיסורה באמצעות ניתוח מומלץ במקרים בהם הטיפולים הקלים לא הועילו.
לסיכום, קיימות שיטות רבות לטיפול בפיסורה. יחד עם זאת, ההמלצה הכללית של הרופאים היא לא להגיע למצב בו נדרש טיפול. תזונה מאוזנת, שתייה מרובה ויציאות רכות וסדירות יבטיחו שפיסורה לא תיווצר.