השמנת יתר היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בחברה המודרנית המערבית, והיא מעלה את הסיכונים לחלות במחלות נלוות רבות ואחרות כמו בעיות קרדו-וסקולריות, סכרת, בעיות שרירים ושלד ועוד. בחלק מהמחקרים העכשווים בודקים את הקשר בין השמנה לבין מחלות כמו אלצהיימר, סרטן על סוגיו השונים ומחלות ניווניות.
בספרות המחקרית אין כמעט עוררין על כך ש דיאטה מתאימה ו תזונה מאוזנת יכולות לסייע רבות בניהול מחלה, בהפחתת סימפטומים במחלות קיימות ואף מניעה של תחלואה. עם זאת, על אף העידוד של הרופאים לרדת במשקל, רוב המטופלים שסובלים מהשמנת יתר וממחלות רקע נוספות שמושפעות מההשמנה במידה כזאת או אחרת, אינם משנים את צורת האכילה שלהם.
חוסר ההיענות של מטופלים לשינוי הרגלי האכילה שלהם ואי קבלתם את הדיאטה המומלצת על ידי הרופאים היא מאוד בולטת בקשיי ניהול מחלת הסכרת. אנשים בעלי סכרת זקוקים להשגיח בצורה מיידית וכרונית על התזונה שלהם, מאחר והם חייבים להשאר מאוזנים. שינויים ברמת הסוכר שלהם בדם יכולה להוביל אותם להרגיש סחרחורת, חולשה, עייפות ואף לגרום לאובדן הכרה. בטווח הארוך אי יציבות של רמת סוכר ככל הנראה תגרום להדרדרות מחלת הסכרת והתקדמותה לשלבים לא פשוטים כמו אובדן ראייה וקטיעת איברים.
הפער, בין ההמלצה המחקרית בנושא תזונה בניהול מחלות מסויימות לבין ההתנהלות של מטופלים בשטח בכל הקשור לאכילה, דורש מאנשי המקצוע לעצור ולבדוק כיצד ניתן לצמצמו. כמו כן, כדאי למערכת הרפואית לשאול שתי שאלות מרכזיות: מהם הדברים המרכזיים שמונעים ממטופלים לעשות שינוי בהרגלי האכילה שלהם למרות האיום הגופני המיידי והארוך טווח? וכיצד ניתן לסייע למטופלים לאמץ הרגלי אכילה נכונים יותר?
רוב המוסדות הרפואיים נועצים בדיאטנים ובפסיכולוגים לשם כך. עם זאת, ישנה עוד עבודה על שינוי הגישה של הרופאים אל המטופלים בכל הקשור לתזונה וניהול מחלה באמצעות אכילה מותאמת.