הריונות המסתיימים בלידת ילדים הסובלים ממומים שונים מגיעים לא פעם לבית המשפט. ההורים אשר קיוו לתינוק בריא, מוצאים את עצמם מגדלים ילד הסובל מנכות לשארית חייו בגלל רשלנות של הצוות הרפואי שטיפל באם במהלך ההריון או במהלך הלידה. אלו הן התוצאות השכיחות ביותר בגינן מגישים ההורים תביעה:
תסמונת דאון- תוחלת החיים של הסובלים מתסמונת דאון עומדת על כ-50 שנה. כ-40% מהלוקים במחלה לא זוכים להגיע לגיל 5. הסבירות ללידת ילד עם תסמונת דאון היא אחד ל- 650 לידות. ניתן לזהות בבירור את המחלה בהצלחה של כמעט 100% בבדיקת מי שפיר פשוטה. במקרה של לידת תינוק עם תסמונת דאון, ניתוח שגוי של הבדיקה או אי הפנייה לביצוע בדיקה יהוו סיבה טובה לתביעה.
פיגור שכלי- הוא מונח המתאר מצב בו התינוק סובל מהתפתחות שכלית מוגבלת, אינטליגנציה נמוכה יחסית ומיומנויות קוגניטיביות, חברתיות, מוטריות לקויות. לפיגור שכלי ארבע דרגות- קל, בינוני, קשה ועמוק. ניתן לזהות פיגור שכלי בבדיקות גנטיות שכן אחד הגורמים הוא תורשתי. גם אם שלא חוסנה נגד אדמת או דלקת קרום המוח עשויה ללדת ילד עם פיגור שכלי. אי מתן טיפול מתאים למחלות הללו בתחילת ההריון ופענוח שגוי של בדיקות אולטרסאונד הינם עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.
שיתוק מוחין- זוהי חבלה מוחית אשר יכולה להיגרם במהלך ההיריון, הלידה עצמה או בתקופת הינקות הראשונית. הלוקים בשיתוק מוחין סובלים מכשלים בתנועה, ליקויי ראייה ושמיעה, קשיי דיבור, קשיי הליכה, כשלים במערכת העצבית ובעיות התנהגות.
הסיכוי ללדת ילד הסובל משיתוק מוחין הוא אחד ל-500 לידות. כעשרה אחוזים מן המקרים נובעים מרשלנות רפואית בלידה עצמה. מקרים אלו נגמרים בפיצויים גבוהים ביותר לטובת התובעים. רופא חייב בתשומת לב מיוחדת לתוצאות בדיקה אשר מעלות חשד למום בעובר. במקרה של חשש, עליו להפנות האישה לבדיקות הרלבנטיות, להעריך את סיכויי ההצלחה של העובר, ובמקרה הצורך- להמליץ על הפסקת היריון. הרופא מחויב להעניק להרה את כל המידע הרפואי בנוגע לעובר.