בחוקתיות החוקים באים לידי ביטוי 2 חוקי יסוד:
*חוק יסוד חופש העיסוק - קובע כי הזכות לחופש העיסוק משוריינת.
*חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - קובע כי הזכות לכבוד וחירות משוריינת (מהותית).
בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 10, אומר המחוקק באופן מפורש שחוק היסוד הזה, מבחינת ההתייחסות שלו לחוקים קיימים יהיה כזה שלא יפגע בדין קודם. כלומר כל חוק שהיה קיים עד 1992 יישאר בתוקפו גם אם הוא סותר את העקרונות של שני חוקי היסוד. אם מ-1992 המחוקק רוצה לחוקק חוקים הוא צריך לחוקק חוק שלא יסתור את חוק כבוד האדם וחירותו (לגבי חוק יסוד חופש העיסוק הכנסת מוסיפה שחוקים קודמים שסותרים את חוק יסוד חופש העיסוק יישארו בתוקף).
"חוק המחשבים בישראל התש"ן - 1990":
בבחינת חוקתיות החוק האמור בהנחה שהדיון מתקיים בבג"ץ בשנת 1991, העיקרון השולט הוא עיקרון ריבונות הכנסת. לפי מגילת העצמאות מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חבר גמור לכל אזרחיה". בחוק האמור יש פגיעה בעיקרון השוויון על-פי מגילת העצמאות שכן לא כל בתי-הספר והמכללות יוכלו לקבל רישיונות ללימודי מחשבים אלא רק כאלו שיוכיחו איתנות כלכלית.
יש פה פגיעה בזכויות אך ניתן לראות שעל-פי פס"ד רגוזינסקי הכרזת העצמאות הייתה חסרת תוקף משפטי לפני 1992 - ולכן אף-על-פי שהיא כוללת דרישה לשוויון ולחופש דת אין היא מהווה חוק ולכן אינה מחייבת. כאשר יש הוראות חוק מפורשות של הכנסת יש ללכת לפיה, גם אם היא סותרת את עקרונות מגילת העצמאות. לכן ב-1991 החוק האמור תקף.
ב-1994 ניתן תוקף משפטי להכרזת העצמאות כשצירפו אותה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
כיום יש חוקי יסוד המגדירים את כבוד האדם וחירותו, עיקרון השוויון וחופש הדת וכן הכרזת העצמאות הוכנסה לחוקי היסוד ולכן יש סיכוי סביר יותר שחוק המחשבים לא יהיה תקף.
סעיף 1: הפגיעה אשר באה לידי ביטוי היא פגיעה בחופש העיסוק ובעיקרון השוויון. על-פי חוק יסוד חופש העיסוק יש לבחון את החוק על-פי פסקת ההגבלה:
1. הפגיעה היא בחוק או לפי חוק. הפגיעה מעוגנת בחוק.
2. הולם את ערכיה של מדינת ישראל - יש כאן פגיעה בערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ששואפת לשוויון. שר המדע והטכנולוגיה על-פי שיקול דעתו המוחלט יעניק רישיונות ללימודי מחשבים כאשר הקריטריון היחיד לקבל רישיון הוא איתנות כלכלית בלבד.
3. תכלית ראויה - לא ברור מהי התכלית שלשמה חוקקו את החוק ואיזו מטרה היא באה לקדם.
4. פגיעה במידה שאינה עולה על הנדרש - הזכות הנפגעת היא חוק יסוד חופש העיסוק כאשר לא ידוע מה משרתת הפגיעה.
בפס"ד אליס מילר מאחר ועקרון השוויון מעוגן בחוקה, חובה לאפשר שוויון הזדמנויות לנשים בקורס טיס. בפס"ד שדולת הנשים נגד ממשלת ישראל גם כן חובה לאפשר שוויון הזדמנויות לנשים בדירקטוריונים מאחר ועיקרון השוויון מעוגן בחוקה. פס"ד דנילוביץ נגד אל-על קובע כי השוויון הוא זכות יסוד חוקתית.
סעיף2 - לא ברור מדוע בתי-ספר או מכללות שקיבלו אישור צריכים להפריש עשרה אחוז מרווחיהם למשרד המדע והטכנולוגיה - לא ברור אם התכלית ראויה כלומר לא ידוע מהי המטרה שלשמה צריכים בתי-הספר והמכללות להפריש מדי שנה סכום מרווחיהם (יש פגיעה בעיקרון המידתיות).
לכן ב-2005 חוק המחשבים לא תקף.
"החוק להסדרת לימודי המחשבים בישראל, התשס"ה-2005"
בניתוח חוקתיות החוק האמור יש לעבור על כל אחד מסעיפיו של החוק החדש ולבחון באיזה אופן הסעיף פוגע בחוק היסוד:
*סעיף בחוק החדש שפוגע בחוק יסוד הינו סעיף פסול אך הדבר אינו "מפיל" בהכרח את החוק החדש כולו אלא רק את הסעיף הפגום.
נהוג לראות את החוק הבעייתי "כמושהה", בג"ץ מעביר את החוק לבחינה ותיקון של הכנסת.
*חוקים שנחקקו לפני המהפכה החוקתית של 1992, חסינים - חוקי היסוד חלים רק על חקיקה חדשה (מ-1992 והלאה).
החוק נחקק בשנת: 2005 לכן העיקרון השולט: זכויות היסוד של הפרט כפי שהוגדרו בהצהרת העצמאות תוקף חוקתי.
יש לבדוק האם הסעיף עומד בפסקת ההגבלה המצויה בסעיף 8:
האם מתקיימים מספר תנאים מצטברים:
1. אם מדובר בחוק ראשי שנחקק על-ידי הכנסת, והתקבל על-ידי חבריה ברוב. בפס"ד קטלן נקבע כי לא די בתקנה כדי לפגוע בזכות יסוד. ההשלכות: פגיעה בזכות יסוד מחייבת הסמכה בחוק ראשי.
כאן החוק להסדרת לימודי המחשבים בישראל התקבל ברוב של 70 חכי"ם.
2. שהולם את ערכי המדינה - מקדם לפחות את אחד מהערכים הבאים: דמוקרטיה, יהדות, שוויון, פרטיות, כבוד, חופש ביטוי, בטחון, חינוך, בריאות, תשתיות, עורכי דין, ביטוח רכב וכו'.
כאן ניתן לומר שהחוק מקדם את ערך החינוך אך מצד שני פוגע בערך השוויון שכן לא כל אחד יתקבל ללימודי מחשבים ולא כל אחד יכול לפתוח מכללות חדשות ללימודי מחשבים.
3. שנחקק לתכלית ראויה - למטרה טובה. בפס"ד בנק המזרחי קבע שמגר שעל-מנת להצדיק פגיעה בזכות, המטרה המבוקשת חייבת להיות חשובה וחיונית מבחינת זכויות האדם וערכי החברה. ההשלכות: הגדרת התכלית הראויה. כאן התכלית הראויה הינה למנוע ריבוי של אנשים בתחום המחשבים ומזעור סטודנטים למחשבים. בפס"ד זנדברג נגד רשות השידור העתירה נדחתה כיוון שהחוק עומד בתנאי פסקת ההגבלה: מהווה חוק, נחקק לתכלית ראויה - הצלת רשות השידור מהתמוטטות כלכלית ובמידה שאינה עולה על הנדרש - דורש סכום קטן מהאזרח לטובת קיומה של הרשות.
4. במידה שאינה עולה על הנדרש - יש לבדוק איזו זכות נפגעת, מהו האמצעי הפוגע בה ומה משרתת הפגיעה. בהתאם לפס"ד בנק המזרחי יש לבדוק:
*אמצעי-מטרה: האם האמצעי קשור למטרה שרוצים להשיג?
*האם אפשר להשיג את אותו מטרה באמצעי שפוגע פחות בזכות שנפגעה?
*עלות-תועלת: מה התועלת שנגרמת למדינה מהפגיעה בחוק, לעומת הנזק שנגרם ממנה?
לאור האמור החוק הנ"ל נועד לתכלית ראויה והולם את ערכיה של מדינת ישראל. קיים קשר רציונאלי בין המטרה לאמצעי - מזעור של סטודנטים למחשבים על-ידי הגבלות ללימודים (סעיפים 1,2,3 לחוק). יחס מידתי - לא קיים יחס מידתי בין התכלית הראויה לבין הפגיעה בזכות- הפגיעה היא קשה מדי (סעיף 3 לחוק). סעיף 4 - התקציב המועבר לפקולטות למדעי החברה והרוח נועד לתכלית ראויה. סעיף 5 נועד כדי להתגבר על פסקת ההתגברות.