בית המשפט העליון החליט, כי אם שחטפה את בתה כשלא החזירה אותה לארה"ב - מקום הולדתה, תישאר יחד עם הקטינה בארץ, וזאת נוכח הסכמת האב בטיוטת הסכם גירושין.
בני זוג ישראלים שהתגוררו בארה"ב מספר שנים, הגיעו לארץ לביקור יחד עם בתם, אלא שבביקור החליטו להיפרד ואפילו החלו לפעול לסיום נישואיהם. לאחר כישלון להגיע להסכם גירושין, חזר האב לארה"ב ואילו האם נשארה בארץ עם הבת. משהבין כי האם לא מתכוונת לשוב לארה"ב, פתח האב בהליכים להשבת בתו ע"פ אמנת האג. ביהמ"ש לענייני משפחה והמחוזי הורו על השבת הקטינה למקום מגוריה הרגיל, ארה"ב, ועל כך ביקשה האם לערער בפני ביהמ"ש העליון.
האם טענה, כי אי החזרת הבת לארה"ב אינה חטיפה, שכן הצדדים שהו בארה"ב באופן ארעי בלבד. לחלופין טענה, כי בכל מקרה מתקיימים החריגים המנויים באמנת האג, ובהם הסכמת האב והשלמתו להישארות הקטינה בארץ.
השופטת ארבל קבעה, כי על אף שהאם חטפה את הילדה, התנהגות האב העידה על הסכמתו להישארותה בארץ טרם החטיפה, ולכן אין להורות על החזרתה המיידית של הקטינה לארה"ב, אלא לבחון את טובת הקטינה.
במקרה זה, כך נפסק, ניתן ללמוד מטיוטת הסכם הפירוד שערכו הצדדים, על הסכמת האב כי האם תישאר להתגורר בארץ יחד עם הקטינה, בעוד שהוא יחזור לארה"ב. כך למשל, הסכים האב, כי מזונות הקטינה יחושבו בשקלים, וכי יתקיימו הסדרי ראייה בינו לבין בתו אימתי שיגיע לארץ. נראה, כך נפסק, כי האב שינה את דעתו ולכן החל לדאוג להשבת בתו, אך אין בכך כדי למחוק את ההסכמה שנתן קודם לכן להישארות הבת בישראל, המלמדת על וויתורו על הסעד המיידי הניתן במסגרת אמנת האג.
עוד נפסק, כי טובת הקטינה מחייבת כי הליכי המשמורת בעניינה יתבררו בישראל, בין היתר משום שמרבית ימי חייה היא מתגוררת עם האם שהיא הדמות ההורית המשמעותית בחייה.
בעוד שהשופט מלצר הסכים עם התוצאה אליה הגיעה השופטת ארבל, אולם בנימוק אחר, קבע השופט פוגלמן בדעת מיעוט, כי יש לדחות את הערעור, באשר לא ניתן לבסס קיומו של חריג ההסכמה על טיוטת הסכם שלא הגיע לכדי הסכם מחייב.
בפסקדין תמצאו אינדקס מקצועות כולל שמאי, עורך דין, גרפולוג, חוקר פרטי, נוטריון,תמלול, פוליגרף ועוד.
שיווק באינטרנט