מחלת קרוהן היא מחלה התוקפת את המעי הדק. קרוהן היא מחלה דלקתית החודרת לכל שכבות דופן המעי ויכולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת.
הגורמים למחלת קרוהן
הגורמים למחלת קרוהן אינם ידועים בבירור, אולם ההשערה הרווחת היא שמחלת קרוהן קשורה לגורמים גנטיים ותפקוד לקוי של המערכת החיסונית שתוקפת את עצמה בתגובה לנוכחות חיידקים במערכת העיכול.
מחלת קרוהן – סימפטומים
הסימפטומים המאפיינים את מחלת קרוהן הינם כאבי בטן, חום, חוסר תיאבון, חולשה, עייפות, שלשול כרוני וירידה במשקל. טיפול במחלה מביא במרבית מהמקרים להקלה ואף להיעלמות התסמינים.
טיפול במחלת קרוהן
הטיפול הקונבנציונאלי במחלת קרוהן מבוסס על טיפול בתרופות אנטי דלקתיות כגון רפאזאל ואסאקול. כמו כן, חולים רבים מקבלים סטרואידים ותרופות לדיכוי מערכת החיסון. חשוב להבין כי הטיפול התרופתי אינו גורם להחלמה ממחלת קרוהן אלא מסייע לדיכוי התהליך הדלקתי ולהקלת התסמינים לתקופה של רמסיה (הפוגה של המחלה).
במקרים שבהם התרופות אינן מסייעות להקלה על התסמינים או כשיש חשש לסיבוכים, נהוג לבצע כריתה של חלקים מודלקים במעי הדק. ההליך הכיררוגי אינו מבטיח כי בדלקת לא תופיע בהמשך בחלקים אחרים של המעי (פתרון מקומי בלבד).
מטרת הטיפול בחולה קרוהן היא להחזיר את החולה לתפקוד רגיל ושגרתי, ללא צורך בתרופות, לאורך זמן רב ככל האפשר. ברוב המקרים, החולה סובל מחסר תזונתי חריף, על רקע הפרעות בספיגה והימנעות ממרכיבי תזונה חשובים, לאורך שנים. לכן, ללא השלמת הרכיבים התזונתיים ע"י אינפוזיות ויטמינים ומינרלים ויצירת בסיס הולם, לא ניתן לרפא את הדלקת.
הטיפול במחלת קרוהן הוא אינדיבידואלי ומתבסס על התרשמות קלינית מהמטופל, תוך התייחסות למצב הגוף, הרכב התזונה, דרגת הסבל, משך המחלה, היקף הירידה במשקל, התרופות הנלוות והפגיעה באיכות החיים הכוללת.