כל נהג יודע שבכל כביש בישראל יש מהירות מותרת, אשר חריגה ממנה מהווה עבירת תנועה לכל דבר ועניין. אולם, חלק מדגמי הרכב המיובאים לישראל מעמידים חלק מהנהגים בפני מצב מורכב: המהירות האפשרית שבהם גבוהה במיוחד, וחורגת בהרבה ממה שמאפשרות התקנות במדינת ישראל. האם מגבילי המהירות מהווים הפתרון האידיאלי למצבים מהסוג הזה?
על חשיבות ההגבלה
מגבילי מהירות, ברמה הכללית, הם עזרים טכנולוגיים, מבוססי GPS לרוב, אשר תפקידם למנוע מהרכב לעבור בנסיעתו מהירות הגבוהה מזו שהוגדרה מראש. הנושא עלה לכותרות לאחרונה בפסק דין שהתקבל בבית המשפט לתעבורה, ועסק בחייל שנתפס נוהג במהירות של לא פחות מאשר 169 קילומטרים בשעה – כמעט פי שניים מהמהירות המותרת באותו כביש.
החלטת השופט, אברהם טננבוים, הייתה כי האחריות אינה מוטלת על החייל בלבד, כי אם גם על המדינה, שלא נקטה באמצעים להגבלת מהירות הרכב. בפועל, הדבר יכול להיעשות באמצעות מגביל מהירות, שיותקן על כלי רכב חדיש המגיע לישראל, ובייחוד אלה אשר הפוטנציאל שלהם הוא לעבור במידה ניכרת את המהירות המותרת בחוק.
יתרון נוסף של ההגבלה, על פי השופט טננבוים, נוגע לכך שהיא תאפשר להעלות את מהירות הנהיגה המותרת בכבישים שונים בישראל, מה שלא נעשה כיום עקב החשש שהנהגים יסעו במהירות העולה עליה בכל אופן. העלאת המהירות לכזו שמתאימה לכללי הכביש, והשמת מגבילים שימנעו מנהגים לעבור אותה, יכולה לשפר, לדעת המומחים, את מצב התחבורה בישראל בשיעור ניכר.
ההנחה: עדיף למנוע מקרים, מאשר להעניש עליהם
רעיון השימוש במגבילי מהירות אינו חדש: המדיניות המוצהרת של עמותת "אור ירוק", ששמה לה למטרה להתמודד עם תאונות הדרכים בישראל, מתייחסת לעזרים טכנולוגיים אלה בדיוק. אולם, ייתכן כי כעת, בעקבות פסק הדין, יושם דגש רב יותר על יישום המגבילים בישראל הלכה למעשה. זאת עקב ההנחה שהם יאפשרו למנוע מצבים בהם נהגים עוברים על החוק מלכתחילה, מה שחשוב יותר מאשר הענשה של אלה שעושים כאן.
המדיניות בעולם (ותחזיות לגבי הצלחת המגבילים)
חשוב להדגיש שהשימוש במגבילי מהירות בעולם נמצא עדיין בחיתוליו, כך שאין בנמצא נתונים והערכות מקיפות על השפעתם על הנהגים, או תאונות דרכים. אולם, כפי שעולה ממחקר שנערך על ידי המכון לחקר התחבורה בטכניון ב-2007, במימונה של קרן רן נאור לקידום מחקר בטיחות בדרכים, הצפי הוא שההגבלה תקטין את מספר תאונות הדרכים הקטלניות.
החוקרים מסתכמים על מספר תקדימים היסטוריים, לצורך קביעה זו, ובכלל זה מקרים בהם הקטנת המהירות בפועל הקטינה את מספר תאונות הדרכים. כך, למשל, התרחש ב-1970, כשמהירות הנסיעה המותרת הוקטנה במערב אירופה ובארצות הברית בעקבות משבר האנרגיה, ויחד עימה תאונות הדרכים הקטלניות.
מידע נוסף על דיני נזיקין ותאונות דרכים