|
|
|
|
|
|
|
|
פרופ' הדס - מעיין מידע על יין
|
|
|
|
|
אחד האנשים המעניינים שזכיתי לראיין השנה הוא פרופ' עמוס הדס, אנציקלופדיה מהלכת בכל מה שקשור לעולם היין הישראלי, החל מן הצעדים הראשונים בראשית ההתיישבות בארץ ישראל ועד ימינו, כולל כל העדכונים החמים והמחקרים החדשים בתחום.
פגשתי את פרופ' הדס במלון "המלך שלמה" באילת במסגרת תחרות טרה וינו 2008. שימו לב: יום ב', 7:45 – הפרופסור יושב בניחותא באולם הטעימות, מוכן ומזומן ליום נוסף של הדרכה, הסברים, ובעיקר דאגה לשופטים הבינלאומיים שהגיעו לתחרות היין הבינלאומית. פרופ' הדס משמש מסביר לאומי ותפקידו לתת לשופטים שהגיעו מארצות שונות ברחבי תבל רקע על הכרמים, אזורי הגידול, תעשיית היין ובכלל – על ישראל. אין ספק שזהו כבוד גדול עבורו ועבורנו, שאיש אשכולות כמותו מייצג אותנו.
לא צריך לראיין את פרופ' הדס – דיבורו הקולח והמפורט פורש בפניי את כל המידע שביקשתי לדעת ואף יותר, עד כדי כך שהשעתיים שחלפו ביעף לא הספיקו לנו. הוא מדבר בנועם ובשלווה על נושאים רבים ומפרט כל דבר בצורה מרתקת: על התחרות, על דעות השופטים, על החוויות שלהם, על ענייני הכשרות, על הייחוד של היין הישראלי, על מחקרים מדעיים בתחומי הגפן והכרם, על קשרי הידידות שלו עם אנשים מתחום היין, ועוד.
עמוס הדס נולד בשנת 1935 והתחנך בישראל. כיום, לאחר פרישתו לגמלאות ממשרתו כחוקר בכיר במדעי הקרקע והסביבה במינהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות, הוא פעיל כחוקר מתנדב באותו מוסד. הוא קיבל תואר מוסמך למדעי החקלאות (פיזיקה של קרקע והורטיקולטורה), ודוקטור במדעי הקרקע של האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך השנים פרסם והשתתף בפרסומם של יותר מ-130 מאמרים ודו"חות מדעיים, ואף השתתף בעריכת שלושה ספרים במדעי הקרקע. הוא רכש ניסיון רב בשטחי מדע הקרקע והסביבה, הורה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות בחו"ל. שימש כעורך וסגן עורך בעיתונים מדעיים בארץ ובחו"ל.
"בהכשרתי אני איש קרקע ומים", מצטנע פרופ' הדס. "הקשר שלי עם יין מתבקש מעצם הקשר שלי לתחום החקלאות. למדתי על קרקע ומים, נושאים הקשורים להתמחות שלי - מתימטיקה ופיזיקה. בחרתי להוסיף התמחות בעצי פרי נשירים, גפן וזית, כיוון שלמדתי בתקופת הצנע", הוא מספר.
"מי שהחזיר אותי אל משקה האלים לאחר 43 שנים בשירות המדינה היה מיכאל בן יוסף המכונה מימי. זה קרה בצורה משונה. מימי באחת הטיסות שלו לדרום אפריקה לפגוש חבר ילדות פנה אל המנהל שלי שאסייע לו, וסוכם שהוא יבוא אל המכון שלנו להיפגש איתי. אני זוכר את היום הזה בחודש מרץ. מתוך מרצדס אפורה יצא איש מחויט, ומכאן התפתחה ידידות ארוכת שנים. הוא החזיר אותי אל המוטב, לימד אותי לטעום יין, ועם השנים השתתפתי בתחרויות ובטעימות רבות".
"אני מכיר שנים ארוכות את חיים גן, אחד היזמים והמארגנים והמנהלים של תחרות טרה וינו. יש לי אליו הערכה עצומה, הוא יוזם מצוין, פעיל חשוב בתעשיית היין הישראלית", הוא משבח את חיים גן.
על התחרות
"כאיש ניטרלי התבקשתי בשנת 2003 על ידי איגוד יינני ישראל לקיים טעימות במטרה לשפר את הרמה המקצועית בישראל. טרה וינו היתה יוזמה של חיים גן ושל משה אהרון ספק. הם פנו לחברות רבות וקיבלו חסות. כדי לקיים תחרות בינלאומית מטעם OIV יש לקבל אישור מהארגון הממונה מטעם המדינה על נושא היין. בארץ זהו מועצת הגפן היין, ולכן הם פנו אליהם", הוא מדווח. "בשנת 2007 היה פיקוח הדוק של מועצת הגפן היין. פרופ' ברבדו, שלמה כהן, מנהל מכון היין ואני – דמות ניטרלית פיקחנו על הסדר, הארגון והעמידה בתקנון המוקפד של ארגון ה- OIV, כדי שלא יהיו שגיאות"
פרופ' הדס יודע את כל ההיסטוריה של תחרות טרה וינו, החל מהשלבים המוקדמים טרם הלידה ועד החוויות של השופטים הבינלאומיים על התחרות האחרונה. הוא מרחיב על התקנון הקפדני על תוצאות התחרות בשנה שעברה ומסכם: "מה שחשוב – החומר המקורי כולל הקודים הנסתרים של היינות עברו בדיקה קפדנית והכל כשר בממלכת היין".
"טרה וינו 2008 הגדילה את מספר היינות באופן משמעותי – 668 יינות השתתפו בתחרות השנה לעומת 524 בשנה שעברה. אם ימשיכו להגיע לכאן שופטים ברמה בינלאומית – הרי שהתחרות הזו משקל חשוב ביותר לעולם היין. לתחרות בסדר גודל כזה יש השפעה, היא מקנה כסף - יינות מצטיינים מאפשרים ליקבים להעלות מחיר, פרסומת, מעמד ותוספת מוניטין ליקבי ישראל. אי אפשר להתכחש להצלחה. אט אט כל היקבים ישתתפו בתחרות".
על השופטים הבינלאומיים
תוך כדי הראיון חלפו על פנינו שופטים, ופרופ' מכיר את כולם משנים קודמות. הוא מפרט מה חושבים השופטים הבינלאומיים על היינות הישראליים. גם השנה הוא התלווה אליהם לכל הפעילויות שלהם בישראל: נסע איתם באוטובוס מתל אביב לאילת, דרך ירושלים, ים המלח אל יקב יתיר.
"כשאתה חולף על פני הנופים היפים של ארץ ישראל באוטובוס, נושא היין עולה תמיד. באזור שורש – הכרמים של יקבי הבוטיק ושל היקבים הגדולים, הכרמים של צרעה, קסטל, צובה ועוד. אזור הרי יהודה מלא בגתות עתיקות מלפני 2500 שנה– מולדת תעשיית היין".
פרופ' הדס לא יכול שלא להרחיב על יקב יתיר, הטרואר הייחודי לו, ההשקעה הרבה בייצור היין, המשאבים והיינות המשובחים של. "היקב מוחזק בצורה בלתי רגילה, הוא אחד מן היקבים המובילים בארץ", הוא מציין.
"באופן כללי ניכרת התעניינות רבה בקידום תעשיין היין בישראל", אומר פרופ' הדס. "בולט ביותר בעיני הצופים מבחוץ העובדה שארץ שיש בה כל כך הרבה דילמות, בעיות והפכים מתקדמת בצעדי ענק בכל מה שקשור ליין: ההתייחסות לזנים, ההשקעה, הידע והניסיון, ועד הטיב והאיכויות של המוצר הסופי".
פרופ' הדס מתבל את דבריו באנקדוטות מעניינות, בידע היסטורי נרחב ובדעותיו. הוא מוצא לנכון להרחיב על נושא הכשרות המעסיק מאוד את השופטים המגיעים אלינו ופוגשים את הנושא מקרוב בביקורם. על פועלו וספרו
אנחנו עושים הפסקה בראיון, אני הולכת להביא את המחשב הנייד כדי שאוכל לראות את המצגות שהוא מספר עליהן. היה שווה את הטרחה. הפרופסור שולף מפק"ל הכיסים שלו אוצר בלום של מחקרים בדיסק. אני מתפעלת מן התגלית, ואז פרופ' הדס פורש בפניי את הרקע להוצאת ספרו "הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל".
"לפני חמש וחצי שנים טילפנו אליי מקול ישראל עם תחילת סדר פסח. ביקשו ממני להגיע באופן בהול לדבר כאורח בתוכנית של אבי אתגר. לדברם, כל המרואיינים שפנו אליהם השיבו את פניהם ריקם. הסכמתי להגיע, הרי אם אני מציל אדם – כאילו הצלתי עולם ומלואו. הקציבו לי חמש דקות, אבל בפועל דיברתי 30 דקות, כמעט תוכנית שלמה.
הראיון עשה גלים והיתה התלהבות רבה. במשך שישה שבועות הציפו אותי שיחות טלפון רבות בסגנון: "מדוע אינך כותב ספר?". לאחר שישה שבועות, כשחשבתי שהלחץ הסתיים, הופיע בפתח ביתי דני קרוננברג שהציע להוציא יחד ספר. 'אני מתלהב מגתות עתיקות ואתה מתעניין בהיסטוריה ובתרבות', הוא שכנע אותי לשלב בין שני התחומים. במשך שלושה ימים ניסה וניסה, ובסוף הסכמתי. קיבצנו סיפורים משעשעים, התרחשויות רבות שקרו בגלל יין, הלכות ודיונים, ממצאים מהתנ"ך וממקורות יהודיים נוספים". הכל מקובץ באלבום המהודר.
כיום עיקר עיסוקו המדעי של פרופ' הדס קשור במחקר והדמיה של מערכות חקלאיות עתיקות לייצור יין ושמן זית, בחינה וחקר יכולות ייצור של מערכות ושיטות גידול חקלאיות עתיקות וכן פיתוח הקשר בין יכולות הייצור לאומדן האוכלוסין באותן תקופות, והקשר בין הקרקע, האקלים המקומי, שיטות הגידול ואיכות התוצר החקלאי במטעי פרי ובמיוחד בכרמים הנטועים בענבי יין. ללא ספק, כפי שהיה עד 2008, כך ימשיך להיות בשנה הבאה – ידע, ניסיון והרבה חריצות ומוטיבציה שיקדמו את היין בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
יעל גרינשפון
עורכת תוכן ראשית
פורטל הורים וילדים "את זה" www.etze.co.il
(עולה לאוויר בפברואר 2010)
פורטל היין הישראלי www.israelwines.co.il
yael.grinshpoun@gmail.com
054-5601019, 03-7412689
רח' בורלא 34/15, תוכנית ל', תל אביב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת יעל צמח-גרינשפון
|
לקראת החופש הגדול, שבו נבלה יחד עם הילדים רגעים רבים ויפים, זיכרו את הכלל: להעניק אבל במידה!
|
|
תחשבו רגע: איזו חוויית ילדות אתם זוכרים לטובה? עכשיו תחשבו שוב: האם אתם דואגים להעביר את אותה חוויה מדהימה לילדים שלכם? זה שווה מחשבה! זה נמצא קרוב, ורק צריך לחשוב מה יעשה לקטנים שלנו טוב ויישמר בזיכרונם שנים ארוכות.
|
|
מדוע אוכלים מאכלי חלב בשבועות? האם ארוחת ערב שבועות חייבת להיות חלבית? מה מיצרים מקרטוני חלב? אילו פעילויות לילדים אפשר ליצור לכבוד החג הלבן? הכל בכתבה שלפניכם
|
|
מצד אחד אנחנו ההורים רוצים לאפשר לילדים מרחב מחיה ולהעניק להם עצמאות כדי שיתנסו בתהליך קבלת ההחלטות מגיל קטן. מן המצד השני יש יתרונות רבים להצבת גבולות ברורים והנחלת כללי התנהגות בחינוך לגיל רך. איפה הגבול?ליעל צמח-גרינשפון יש פתרון מהניסיון
|
|
החוש והיכולת לסדר, לארגן ולמיין חשובים לתחומים רבים במהלך החיים. זוהי תכונה מולדת, אבל בהחלט ניתן לשפר אותה ולפתח אותה באמצעות דוגמא אישית וחינוך נכון. למה הסדר חשוב? מה הקשר בין סדר לסדר יום קבוע? מתי מתחילים לסדר? איך עושים את זה בשיטות פשוטות ובגובה העיניים? עושים סדר בבלאגן
|
|
מה הקשר בין עבודה בעיסת נייר, אחיזת עיפרון באופן נכון, גזירה, השחלת חרוזים ואפילו אכילה בכפית? כל הפעולות הללו קשורות לצירוף הפלא "מוטוריקה עדינה" – אחת המיומנויות הבסיסיות שנרכשות כבר בשנת החיים הראשונה לחיי הילד ומשפיעה על כל הפעולות היומיומיות במהלך חייו. מה חשיבותה, למה היא קשורה, איך מזהים קשיים בהתפתחותה ובעיקר – איך משפרים אותה?
|
|
שיפור הזיכרון הוא אחד האתגרים העיקריים בחינוך ילדים. ילדים בעלי זיכרון טוב יצליחו בלימודים בקלות, יפתחו סקרנות להרחיב אופקים ומעבר לכל – יחושו טוב עם עצמם. על פעולת הזיכרון, דרכים ושיטות שונות לפיתוח הזיכרון
|
מאמרים נוספים בנושא יין ואלכוהול
|
אם עד כה ראיתם רק את אותם מיכלי נירוסטה רק במבשלות גדולות ומוכרות של בירות בארץ הקטנה שלנו, הרי שכיום מבשלות בוטיק בולטות לא פחות ופזורות בכל מיני מקומות בארץ.
|
|
יקב בוטיק הוא יקב אשר מייצר לרוב כמות קטנה של יין (כמות שאינה מסחרית באופן כזה שאפשר למכור את היין בסופרים הגדולים) ואשר שם דגש על הטעמים של היינות אותם הוא מוציא, כך שאלו יהיו משובחים במיוחד.
|
|
אנשים רבים שחושבים שמשקאות חריפים מאוד משמינים, אך במידה ושותים נכון, בכמויות מדודות- אין בהכרח סיבה לבהלה. כולם מכירים את הביטוי "כרס בירה", אך דווקא בבירה בשונה משאר המשקאות החריפים- יש את כמות הקלוריות הנמוכה ביותר.
|
|
קוקטייל העיתונאי הופיע לראשונה בספר 'The Savoy Cocktail Book' שיצא לראשונה ב1930 ונכתב ע"י הארי קראדוק, ברמן אמריקאי אשר היגר לאנגליה לאחר שחוק היובש נכנס לתוקף.
|
|
ד"ר אביטבול מסביר על "תהליך בניית בלנד או "ממסך" שכולל בד"כ מיזוג יינות מזנים שונים ומאותו בציר אך ניתן גם כן למזג יינות העשויים מאותו זן מאזורים שונים, בתנאים שונים ואף מבצירים שונים"
|
|
ד"ר אביטבול, בעל תואר ביננות, מעניק הדרכה חוויתית ביקבים הכוללת הכרות עם תהליך ייצור היינות מהענבים ועד הבקבוק, הסבר אודות תהליך טעימת ורכישת היין וכן התאמת יין ואוכל.
|
|
השקעתם ורכשתם יין איכותי, אך אינכם מתכננים לפתוח אותו באופן מיידי. לא פעם עולות השאלות כיצד למנוע התחמצנות של יין וכיצד לשמור על בקבוקי היין באופן האופטימאלי ביותר בתנאים הביתיים
|
|
|
|
|