יש לי תיאוריה לא מוכחת בעניין הזיכרון, המכילה בשורה טובה ובשורה פחות טובה: אתחיל בפחות טובה ואסיים ביותר טובה: נשים רבות מספרות שבמהלך ההריון נפגעת באופן משמעותי היכולת שלהן לזכור. לי יש תחושה שמדובר על מצב בלתי הפיך, שהזיכרון לא חוזר להיות כפי שהיה. הבשורה הטובה היא שהתכונה המופלאה והחשובה הזו "עוברת לילדים". הבשורה היותר טובה היא שניתן לשפר את הזיכרון באמצעות שיטות מהנות ואף משחקים מתאימים.
איך זוכרים?
המונח "זיכרון" מבטא את היכולת המופלאה של האדם לשמור ולאחסן במוחו מידע ולשלוף אותו בזמן השימוש. הזיכרון הוא תכונה שכלית שמעניקה לנו את הכושר לאחסן את מה שקלטנו בחושינו. הגורם העיקרי המאפשר את יכולתו של המוח לבנות זיכרונות ולאוגרם לטווח ארוך הוא מספרם העצום של תאי העצב שהוא מכיל, סדר גודל של כמאה מיליארד, ומערכת הקשרים הענפה שתאים אלו מקיימים זה עם זה.
כמה סוגי זיכרון, ביניהם זיכרון חזותי, זיכרון סלקטיבי (בררני), זיכרון חושי, זיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך, ותופעות הקשורות לזיכרון, ביניהן דז'ה וו.
מחקרים הוכיחו כי יילודים עד גיל שלושה חודשים מסוגלים לזכור מידע למשך 24 שעות. בגייל חצי שנה עד שנה וחצי מתחיל התינוק לפתח זיכרון כמותי, ולקראת גיל שנה הוא ניחן בזיכרון אורך טווח שמסייע לו בביצוע פעולות פשוטות.
פעולת הזכירה מורכבת משלוש פעולות עיקריות:
קבלת המידע – חשיפת המידע בפעם הראשונה. חשוב לדעת שהרצון לזכור את המידע משחק תפקיד חשוב, ולכן במודע יש לתת הוראה לעצמנו לזכור את המידע. זו הסיבה לכך שכאשר אנחנו מתאמצים לזכור משהו וחוזרים אחריו כדי לא לשכוח, יש סיכוי גדול שהוא ייזכר היטב.
עיבוד המידע ו"תיוקו" במוח – על מנת לזכור את המידע בצורה טובה יותר, יש "לאחסן" אותו במקום ברור, כך שנוכל למצוא אותו בקלות ולשלוף אותו במקרה הצורך. יש דרכים רבות למיין ולסווג את מה שרוצים לזכור ושיטות יצירתיות, ורצוי ללמד את הילדים ואף לתרגל איתם באמצעות משחקים.
שחרור המידע – שימוש במידע שנשמר ושליפתו.
איך משפרים את הזיכרון?
מחקרים הוכיחו את הקשר בין השיכרון לסדר וארגון. ילדים ניגשים לביצוע משימה ללא תכנון מוקדם. עם הזמן והזיכרון, הילד לומד לתכנן את הדברים ולארגן הכל בראש כדי לזכור היטב. כשילד מצוי בסביבה גדושה ולא מסודרת, העומס מציף את מוחו ולא מאפשר לו לקלוט, לזכור ולעבד את המידע בקצב נורמלי. גם על פי מחקרים שנערכו בקרב תלמידים התגלה, כי ככל שהחומר הנלמד הוגש בצורה מסודרת יותר, כך רבים זכרו אותו בצורה טובה יותר.
מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין הזיכרון ליכולת הקוגניטיביות, ואין ספק שפיתוח הזיכרון משפר את יכולות הלמידה של הילדים. ערן כץ, אלוף בתרגילי זיכרון שחיבר את הספר "סוד המוח היהודי, (הוצאת "מודן"), ניסה להבין את הטכניקות שפיתחו היהודים במהלך השנים על מנת לזכור את כל המצוות, הפסוקים והשפות השונות. "הזיכרון הוא כמו שריר, יש לאמן אותו והוא יגדל ויתחזק, מבטיח כץ בספרו, "אימון רב מביא לתוצאות".
אספנו שיטות שמתאימות לילדים – למדו אותם לזכור:
חזרה על המידע – שינון וחזרה עוזרים לפעולת הזכירה בכל גיל. פעוט ששר את אותו השיר כמה פעמים לומד לזכור את מילותיו, ילד שחוזר על משפט שקיבל לקרוא בטקס, ישנן ויזכור.
זכירה פעילה – כתיבה, הקלדה, שרטוט או העתקה עוזרים לרבים לעבד את המידע כך שהוא ייזכר בצורה טובה.
חלוקה לתתי קטגוריות – כשצריך לזכור פריטים רבים, למדו את הילדים קודם כל לארגן את המידע ולחלק אותו לנושאים. אפשר לשרטט ספריות ותתי ספריות כמו במחשב. למשל, על מנת לזכור מאכלים רבים כמה שיותר, חלקו את תחום המזון לתתי קטיגוריות: פירות, ירקות, בשר, קטניות, גבינות, מתוקים וכו'. עכשיו אימרו בקול מאכלים, והנחו אותם לקלוט את המאכל לתוך תת הקטיגוריה. למשל, כשהם שומעים את המילה "אבטיח" עליהם לשלוח אותה לתת הקטגוריה "פירות", כשהם שומעים את המילה "קוטג'", שישלחו אותה לתת הקטגוריה "גבינות" וכן הלאה. כשיתבקשו להעלות מזיכרונם את המאכלים, ודאי יהיה להם קל יותר להיזכר בעזרת הסדר. כדאי לערוך משחקים בעל פה בנושאי חיות (סיווג על פי משפחות – עופות, יונקים, חיות ים, חיות בית), מספרים (חלוקה על פי קבוצות של עשרות) ועוד.
הבניית ידע – אם מדובר על מידע חדש המצטרף למידע קיים, קל להוסיפו למידע הקיים על מנת שייזכר. נקודות ההשוואה יעניקו ערך מוסף לזכירת המידע בצורה יעילה יותר.
משחקי אותיות ומילים – הציעו לילדים ליצור מילה מראשי התיבות של כל המילים שהם צריכים לזכור (אוקסימורון). למשל, אם הרשימה היא: תפוז פרח חדר נחש ידית מדורה - יותר קל ליצור מראשית התיבות את המילה "תפחנים" (ללא משמעות) ואז להיזכר איזו מילה שייכת לכל אות. הביאו לדוגמא את השיר "אשת חייל", הבנוי ממשפטים שמתחילים באותיות הא"ב.
המצאת סיפור עלילתי – אם צריך לזכור רשימת מילים, יצירת סיפור דמיוני יכולה לעזור: אם צריך לזכור את רשימת המילים תפוז פרח חדר נחש ידית מדורה, ממציאים משהו בסגנון: "התפוז פגש פרח בחדר השינה. פתאום הם ראו נחש סביב ידית הדלת ורצו החוצה אל המדורה".
המצאת שיר – למדו את הילדים לחבר מילים לשירים מולחנים, כדי להקל על הזיכרון. שיתוף חוש השמיעה עוזר לזיכרון וכמובן למצב הרוח במקרה זה. על מנת ללמד את סדר הא"ב שירו עם הילדים את השיר "א' – אוהל, ב' – זה בית, ג' – זה גמל גדול". המציאו מכל דבר שיר על פי מנגינה קיימת, למשל "בוא נלבש את הבגדים, בוא נקנה חלב עכשיו, בוא נשים לכלב אוכל...") על פי "בוא נרקוד עד אור הבוקר". כך זוכרים מה צריך לעשות והבית נעשה יותר שמח.
קישורים דמיוניים ואסוציאציות – רצוי לנצל את הדמיון כדי לזכור. למדו את הילדים לראות בדמיונם את הדבר שאותו צריך לזכור, הרבה יותר קל לזכור פריטים חזותיים, והרי אפשר להתבונן בכל דבר ובכל סיטואציה באמצעות הדמיון. הדגימו לילדים שכל דבר מעלה בכם אסוציאציות, וכך אתם זוכרים.
נצלו את הדמיון גם כדי לזכור צורות של אותיות, פריטי מכולת מרשימת הקניות, על ידי "ציורם" במוח. למשל, כשאתם מראים לילדים את האות A – ציינו שהיא נראית כמו סולם, האות C נראית כמו סינר (וכך קל לזכור את שמה באנגלית – סי-סינר), ואף רצוי לצייר להם את זה.
לימוד מילים בשפות שונות – הדרך הקלה היא לתבל משפטים בעברית בכמה מילים בשפה השנייה שאתם רוצים שהילדים יזכרו. כל יום הכניסו מילה והשתמשו בה, למשל: "אין לי טיים" (אין לי זמן). "כמה טיים זה לוקח לך". אחרי כמה פעמים הילד יזכור את המילה "טיים". למחרת הכניסו מילה אחרת, למשל פוד: "רוצה פוד?", "מתי זמן הפוד?". על ידי שיבוץ המילים במשפטים, יהיה לילדים קל לזכור.
סימון וציור דמיוני – נסו לסמן יחד עם הילדים כל דבר שצריך לעזור. למשל, כדי שיזכרו שתמרור עצור מסומן בצבע אדום, הזכירו להם שאדום מסמל איסור ותנו לדוגמא את האיש האדום ברמזור או את תמרור "אין כניסה".
צלילים דומים – נסו למצוא דמיון בין הדברים שצריך לזכור על ידי צלילם. למשל, אם לומדים אותיות – ציינו את הדמיון למעילים קיימות: "גימל – גמל", "יוד מזכירה יד", "קוף מזכירה קוף" ועוד.
תרגול ומשחקי חשיבה כמו שחמט, פתירת תשבצים מסייעים לשיפור הזיכרון.
שיטות אלטרנטיביות לשיפור הזיכרון
שיפור הזיכרון העסיק מאז ומתמיד את המדענים והחוקרים של הרפואה הקונבנציונלית והרפואה האלטרנטיבית. אספנו מבחר המלצות לשיפור הזיכרון, חלקם הוכחו מדעית וחלקן מוגדרים כתרופות סבתא, שבטח לא מזיקות לאף אחד:
הקפדה על תזונה - לא רצוי ללמוד ולשנן רעבים, כי אז הילדים מוטרדים. בכלל לתזונה יש תפקיד רחב בשיפור הזיכרון. ארוחות מסודרות, צמצום המאכלים המטוגנים, אכילת מאכלים שטובים לריכוז (שמן זית, פחמימות, דבש, קינמון, חרדל, שום, בצל, זנגביל, קארי ורוזמרין.
נמצא כי מאכלים מסוימים משפרים את הזיכרון: שום, כורכום, עלי בזיליקום ורוזמרין, תרד, ברוקולי, גרעיני חמנייה, אבוקדו, דג סלמון, אגוזי מלך, זרעי פשתן, צמחי מרפא –בייחוד ג'ינקו בילובה, תמצית קליפת עץ האורן וג'ינסנג.
הקפדה על שינה - הקפדה על שמונה שעות שינה ביממה חשובה לצורך הפרשת הורמון הגדילה המסייע בשיפור הזיכרון בילדות.
נטרול גורמי השכחה - כדאי לדעת גם את הגורמים לשכחה ומנוע מהילדים להגיע אליהם:
גורמים פיזיים – עייפות, הסחת הדעת, רעב, צמא, מחסור בחמצן, כאב, תנאים סביבתיים לא נעימים כגון קור וחום.
גורמים נפשיים – לחץ ומתח, כעס, התרגשות, בהלה.
תרגול באמצעות משחקי זיכרון:
משחק זיכרון חיות באנגלית
משחק זיכרון תלת מימדי