שיחה עם יהודי משיחי-דתי-כופר (חלק ראשון)

שיחה עם יהודי משיחי-דתי-כופר (חלק ראשון)

מאמר בשני חלקים מאת דניאל בלס

לא רוצה להיות יהודי!

באחת הפעמים ביקש לשוחח עימי יהודי-משיחי, בחור חילוני בן 24, עליו השפיעו מספר נוצרים באזור מגוריו, אשר הביאו אותו להתנצר ולהאמין בישו מזה שנתיים.

השיחה ארכה זמן ארוך מן הצפוי.

תחילה שאלתי את בן-שיחי מה הביא אותו להתנצר. הוא סיפר לי שנוצרים הציגו בפניו ראיות שונות מהתנ"ך לאמונה בישו, וטענות אלו גרמו לו להתנצר.

הטענות גרמו לו להתנצר, או שאולי היה זה משהו אחר?

"האם אתה מכיר את התנ"ך על בוריו?" שאלתי בתמיהה "וכבר הספקת לבדוק מה אומרים פרשניו?"

"מעולם לא למדתי את התנ"ך באופן מסודר" הוא הודה.

"ואף על פי כן הצטרפת לכת המשיחיים" אמרתי לו "והסתובבת בחברתם במשך שנתיים תמימות".

"הטענות נראו לי פשוטות" הוא אמר "ברורות מידי מכדי שיהיה אפשר לחלוק עליהן".

"אני מוכן לשוחח איתך על הטענות" אמרתי לו "אך לפני כן עלי לבקש ממך שתענה לי על שאלה אחת בכנות, ובאמת בכנות".

"אנסה" הוא אמר.

"אמור לי האמת," ביקשתי ממנו "אם אשב איתך במשך מספר שעות על כל טענה וטענה, ואוכיח לך שישו היה נביא שקר, חז"ל צדקו בכל דבריהם לגביו, תורת ישראל היא אמת ומוטל עליך לקיים את מצוות השם, ללכת בהנהגת גדולי הדור, ללמוד את התורה, להניח תפילין ולשמור שבת - האם תקבל על עצמך להיות יהודי אמיתי?"

המומר שתק לרגע וחשב על דברי ברצינות.

"לא אוכל לשנות את חיי," הוא אמר לי לבסוף, ברגע של אמת "כת המשיחיים לא ביקשה ממנו לשנות את חיי. מוטל עלי רק להאמין בישו, לבקר בחוגים הנוצריים פעם אחת ביום ראשון וזהו. כך הם אמרו לי שמגיעים לגן-עדן. אבל אם אבדוק את הדברים מחדש ואגלה שאני צריך לשנות את אורח החיים שלי ולהיות אדם דתי כדי לזכות בעולם הבא, אני חושב שאעדיף להישאר חילוני".

ואז הוא סיכם את כל סיבותיו להאמין בישו במשפט אחד -

"ישו לא שינה אותי או את החיים שלי, היהדות כן תשנה..."

הוא לא רצה להיות יהודי, אך בעצם הוא גם לא יודע מה הוא הפסיד. אם הבורא נתן את תורת ישראל, האושר האמיתי יכול להיות רק בחלקם של המקיימים את התורה. הבורא יודע מהו הטוב ביותר עבור האדם, מכיוון שהוא גם בורא האדם.

מי שברא את הנשמה שלך, גם יודע מהו סוד וכיצד תוכל גם אתה להיות מאושר, בעולם הזה ובעולם הבא. אך הוא ויתר, כי הוא החליט שהמשימה קשה מידי.

מדבריו גם הבנתי כיצד מצליחים הנוצרים לדוג יהודים חילונים ברשת הכת המשיחית: הם מציעים ליהודים הבטחות שווא על אהבה ילדותית בלא תנאים כדרך קלילה לזכות בכרטיס כניסה חינם לגן-עדן, וכל הקודם זוכה...

"במילים אחרות אתה מודה שאתה רוצה להאמין באהבתו של ישו כדי שיתכפרו לך כל עוונותיך, ותוכל להיכנס לעולם הבא בלא כל מאמץ," סיכמתי את הדברים "אך האם אתה לא חושב שרצונך העז בגן-עדן ילדותי בו מחלקים סוכריות לכל המאמין, עשוי לפגוע בכושר השיפוט שלך בבחירת האמת?"

"אולי," הוא ענה "אולי קצת..."

איני בטוח מדוע, אך בכל זאת שוחחתי עם היהודי המשיחי עם הנצרות. אולי האמנתי שמצפונו ינצח את מאווי לבו.

השיחה ארכה יותר מארבע שעות, כאשר הטענות שהביאו אותו לוותר על האמונה בנצרות ארכו דקות מעטות בלבד. תחילה הציג בפני את הפסוקים המעידים על ישו כעל נביא שאמור לקום בתולדות ישראל. לא הכרתי את הטענות, אך פתחתי את התנ"ך וקראתי בפניו את המפרשים השונים על הפסוקים.

באחת הפעמים הוא הצביע בפני על מעשה מהתנ"ך בבתולה שהתעברה (ישעיה פרק ז), מה שהסתבר לבסוף כעלמה נשואה שהתעברה בטבעיות ולא בתולה מעוברת "מרוח הקודש" (מה גם שאפילו היתה זו בתולה, אין הפסוק מלמד דבר על ישו זה).

אחר כך הצביע בפני על פסוק הטוען "לברית חדשה" (ירמיהו, פרק לא), מה שהסתבר לבסוף כברית חדשה לזרע ישראל (מבחינה תורשתית). והרי כל הנוצרים כולם הם לא מזרע ישראל ואינם גם מבקשים להיות "המשך ישראל". למעלה מכך, ברית אינה תורה כי אם כריתת נאמנות לקיום המצוות, כאשר הפסוק מסביר שבאחרית הימים נכרות שוב את אותה הברית בה כל העם יקבל על עצמו לשמור את מצוות השם (וגם אם היה הפסוק מדבר על ברית חדשה, היינו מצפים מהקב"ה להתגלות שוב במעמד הר-סיני כדי להוריד לנו מחדש את התורה, ולא לפנות אלינו בסתר על ידי איזה נביא שקר מעונה על צלב).

אחר כך הצביע בפני היהודי המשיחי על פסוקים המספרים על שיוולד קדוש מעונה שיהרג בידי השלטון (ישעיהו, פרק נב), אותו הוא כמובן השווה לישו. קראתי איתו את הפסוקים בפנים, רק כדי לגלות שהנביא המדובר צריך להיות חולה וגם לההרג בלי לומר מילה. לא מסופר בשום מקום שישו היה חולה, ומאידך ישו גם דיבר לפני מותו כידוע ("אלי, למה עזבתני?").

גם ציינתי בפניו את העובדה שלאורך כל התקופות היו יהודים קדושים שמתו בידי השלטונות, המתאימים פי כמה יותר מישו זה. רבי עקיבא התאים לתיאורים, וכן עשרת הרוגי מלכות. למעשה כל אלפי היהודים שמתו על מזבח הנצרות התאימו לתיאור לא פחות.

- לא קיימת נבואה אחת בתנ"ך על ביאת המשיח בלא שינוי העולם!

כששמע זאת, ניסה היהודי המשיחי להצביע בפני על פסוקים מנביאים שונים המספרים על אחרית הימים, בהשוואות שונות לישו המדובר.

פתחתי עימו את הפסוקים בכל מקום ומקום והראיתי לו שלא קיימת אפילו נבואה אחת בכל התנ"ך כולו שאינה טוענת שלאחר ביאת המשיח ישתנה הטבע, הכל יעבדו את הקב"ה ביחד, וישראל יגאלו מיסוריהם. כל הנביאים מתנבאים שלאחר ביאת המשיח יעבדו כל העולם כולו את הקב"ה תחת שכם אחד, ידור אריה עם כבש, ולא יהיו עוד מעשי חמס ורצח.

והרי ההיפך הוא הנכון. לא רק שמאז בוא ישו לא חזרו כל בני העולם למוטב, אלא דווקא מאז שהגיע ישו, טבחו נוצרים אלפי בני אדם על מזבח הנצרות והאינקויזיציה.

לפי כל נביאי הנ"ך:

נביא שלא הביא שינוי לעולם וגאולה לישראל, אינו משיח בודאי.

מסיבה זו המציאו לעצמם הנוצרים אמונה בחזרתו של ישו לחיים באחרית הימים, והבאת הגאולה אז. אך פרשנות דמיונית זו אינה משתלבת אפילו בכח עם דברי הנביאים לאורך התנ"ך.

"טוב," הוא אמר לי בטון נואש "אז הפסוקים לא בהכרח מדברים על ישו. אבל ישו בכל זאת הגיע, ובכל זאת קיבלו אותו רבים כנביא אמת, למה שלא אאמין בו כנביא האחרון הממשיך את תורת ישראל? הרי לא תוכל להוכיח לי שהוא לא היה המשיח..."

- אבל אי אפשר להוכיח שהוא לא המשיח!

תיארתי לעצמי שנגיע למבוי סתום שכזה. וגם הבנתי שזה לא יעזור אם אראה לו מדוע מבחינה לוגית חובת ההוכחה מוטלת עליו.

במקום זאת ניסיתי להסביר לו שרק מעטים התייחסו לישו ברצינות כאשר הוא הופיע, ולמעשה כל חכמי היהודים לא הושפעו ממנו כלל. רק לאחר שנים רבות, הציעו מספר מאמינים אדוקים את האמונה בנצרות לשלטון הרומאי, ואלו קיבלו אותה בזרועות פתוחות. כאשר נהפכה הנצרות לדת שלטת, קיבל אותה ההמון, דרך החרב והחוקים הנוקשים של הכנסייה הנוצרית.

"מדוע שלא תאמין באותה מידה במוחמד כנביא השם האחרון ותהיה למוסלמי?" שאלתיו בחיוך.

"כי ישו עשה נסים," הוא אמר בהברקה של רגע "זה מוכיח שהוא נביא אמיתי והמשיח".

"התורה מלמדת אותנו שגם חרטומי מצרים ידעו לעשות כשפים" עניתי לו באדישות "מבחינת התורה לא כל נביא עושה נסים הוא נביא אמת, ולמעשה הגמרא כותבת במפורש שישו כישף והסית והדיח" (סנהדרין מג, עב), ואז נזכרתי במספר פסוקים אשר היה בכוחם לשפוך מעט אור על העניין.

הפסוקים שציטטתי בפניו מן התורה, הם שהכריעו את הכף.

הראיתי לו שהתורה עצמה כותבת במפורש שכל נביא באשר הוא, ואפילו יהיה זה נביא העושה נסים, במידה והוא יבקש לבטל לבטל מצוות מעשיות מן התורה, הרי הוא נביא שקר ודינו למוות.

לא רק שדין המיתה כבר התבצע בישו, אלא מה עוד שהוא ביטל במפורש את השבת, כאשר אפילו אין בנמצא אפילו דתי אחד ההולך בשמו כשהוא שומר את מצוות התורה (מה שהם קוראים לתורה ברוב חוצפה - "הברית הישנה").

הפסוקים היו מספר דברים. בפרק ד (פסוק ב) נכתב שאסור לשנות את החוקים שהאלוקים נתן במעמד הר סיני (ומה בדיוק עשו ישו ומוחמד?), ובהמשך (פרק יג, א-ו) נכתב במפורש שאסור להאמין לכל נביא העושה ניסים, ושאסור לאיש לשנות את חוקי התורה!

גם הצבעתי בפניו בפסוקים, שהקב"ה בחר בישראל לאורך כל הדורות - "ויבחר בזרעו אחריו". עם ישראל יהיה העם הנבחר לקיים את חוקי השם לכל הדורות. הבורא חותם את התורה סופית כאשר הוא מצווה על בני ישראל לשמור את חוקי התורה לדורותם ולהורישם את התורה לבניהם אחריהם ללא שינוי.

זוהי למעשה אחת הסיבות העיקריות שנוצרים שנאו את היהודים לאורך כל שנות הגלות וביקשו להכחיד את עם ישראל. היהודים תמיד הזכירו להם שהקב"ה לא ויתר על עמו ועל תורתו. הנוצרים האמינו שרק כאשר כל היהודים יעלמו כליל או יתנצרו, ואיש לא ישמור את התורה, הם יהיו מסוגלים להשלות את עצמם שהבורא שינה את התורה ולא מעוניין בקיומה. העלייה לארץ היוותה מכה של ממש לנצרות, כאשר היא הוכיחה להם שהקב"ה לא ויתר על בניו היהודים ומקרב את עם ישראל לגאולתם הסופית.

בברכה,

דניאל בלס.

המאמר הוגש בחסות תיק לספר תורה