טענות של דתות אחרות.
ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?
מאת דניאל בלס
ראשית, כפי שביארנו לעיל, אנחנו מצפים לדבר השם שיגיע לעם בדרך שלא יכולה להיות שקרית. שנית, עשרת מכות מצרים הכתובות בתורה שונות בכוחם מכל סוג של כישוף מצרי או נס כלשהו שהוזכר מעולם ומראים כי האל השולט בהם, האלוקים, הוא בעל השליטה בכל תבל והוא זה שברא את העולם. העם שקיבל את התורה בזמנה, כפי שביארנו קודם, היה צריך לראות את מכות מצרים בעיניו כדי לקבל את המסופר בה על המכות.
מאין לנו שאלוקים לא שינה את התורה מאז?
התורה עצמה שאלוקים נתן כותבת במפורש שאסור לשנותה בשום דור. "את כל-הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: לא-תוסף עליו, ולא תגרע ממנו - אסור להוסיף מילה על דברי התורה והחוקים שנתנו! (דברים, יג, א')
"לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְווֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם." (דברים ד,ב). אסור להוסיף או לגרוע ממצוות מעשיות כגון תפילין, ציצית, שבת וכדו'.
ואם אלוקים יבוא במעמד הר סיני נוסף?
אם אלוקים יקיים מעמד הר סיני נוסף לפני כל העם כמו בפעם הקודמת, תהיה אפשרות לשנות את התורה. אך היתה רק התגלות לאומית אחת בכל תבל. וגם אלוקים כתב מפורשות שאין זה מעשה שעומד לחזור על עצמו: (דברים ד,לג) "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה--וַיֶּחִי. (ד,לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם--לְעֵינֶיךָ." כמו כן, במעמד שכזה אלוקים יצטרך להוכיח שוב את כוחו שהוא האלוקים ולא אחר שהרי כל מיסטיקן בעל סוד יכול לעשות כשפים אך לעולם לא בקנה המידה שנעשה ביציאת מצרים.
ואם אלוקים ישלח נביא שיעשה נסים?
נסים אינם קנה מידה לקבל את דברי הנביא. גם המצרים ידעו לעשות כישופים וגם אנשים שמתעסקים בקבלה מעשית יכולים לתעתע באנשים, שלא להזכיר את פלאי הטכנולוגיה המאוחרים יותר. על הנביא חלים מספר חוקים כדי שיחשב לנביא אמת, בין החוקים על הנביא שלא להסית לעבוד אלוקים אחרים או לגרוע ממצוות התורה. וכך כתוב: "כי-יקום בקרבך נביא, או חולם חלום; ונתן אליך אות, או מופת. ובא האות והמופת, אשר-דיבר אליך לאמור: נלכה אחרי אלוהים אחרים, אשר לא-ידעתם--ונועבדם. לא תשמע, אל-דברי הנביא ההוא, או אל-חולם החלום, ההוא: כי מנסה יהוה אלוהיכם, אתכם, לדעת הישכם אוהבים את-יהוה אלוהיכם, בכל-לבבכם ובכל-נפשכם. ה אחרי יהוה אלוהיכם תלכו, ואותו תיראו; ואת-מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו ובו תדבקון." (דברים יג, ב-ד).
ואולי אלוקים נתן תורה לעם אחר?
(דברים, ד,לה) "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ. לו מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
(ד,לז) וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם."
אלוקים אהב את אבות היהודים (אברהם, יצחק ויעקב) ולכן "יבחר בזרעו אחריו" - שעם ישראל, רק הם יהיו העם הנבחר לקיים את חוקי השם לכל הדורות. לא עם אחר, רק היהודים (זרעם, זה חייב להיות תורשתי ולא על רקע אדיאולוגי, אמונה למשל).
המאמר פורסם בחסות אתר על ספר תורה