תורה או מדע? / מאת דניאל בלס
- לבחור בין תורה לבין מדע!
אנשים רבים טועים לחשוב שתורה ומדע אינם יכולים להשתלב יחדיו ואף סותרים זה את זה. ההשקפה המוטעית הזאת התפשטה בקרב הציבור הרחב עקב פרסומים וססמאות מוטעות שנועדו להרחיק יהודים מיהדות אבותם. כיום חושב החילוני הממוצע, שיש לבחור בין מדע לבין דת או להפריך אחד משניהם כדי לקבוע היכן נמצאת האמת. דרך החשיבה המוטעית הזאת, יצרה ניגוד בין התורה למדע ואף גרמה לאנשים תמימים לגמד בדבריהם את התורה לעומת המדע.
- חכמי התורה השתמשו במדע!
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.
כל זאת, כשלמעשה לא השכילו הם להבין שהמדע של שומרי התורה והמדע של הכופרים והאבולוציונים הוא אותו המדע בדיוק (!) וחכמי התורה מעולם לא פסלו את המדע או בקשו לבטלו או לגמדו. חכמי הגמרא השתמשו מאז ומעולם בידע שהושג בעזרת חקירה של חכמי אותן התקופות.
השאלה הנשאלת תדירות על ידי שונא הדת הממוצע תשמע כך: "האם החרדים אינם מתנהגים כאנשי ימות הביניים, ולועגים לכל תגלית או המצאה מדעית?"
האמת היא ששומרי התורה והמצוות מעריכים את ההמצאות שהמדע מציע ומשתמשים בו ובידע שהוא מקנה להם, בדיוק כמו שמשתמשים בו הכופרים באמיתות התורה והמצוות. קהילת שומרי המצוות נהנים מהתפתחות הטכנולוגיה בדיוק כמו חילונים.
- גם חרדים משתמשים בטכנולוגיה!
לחרדים, כמו לחילונים, יש מכוניות להגיע ממקום למקום ומנורות לראות בחושך, מזגנים ומכשירי חשמל, עיתונים, תחנות רדיו, רפואה ותרופות כאשר אלו וגם אלו משתמשים באותם מנתחים ואנשי רפואה וטכנאים כאשר הם נזקקים להם. אז כיצד יתכן ששומרי המצוות דוחים את המדע אם הם משתמשים בו?
מדוע אנשים חושבים שיש לבחור בין תורה למדע ולא להנות מן השנים העוזרים, זה לחיי מוסר, רוחניות ועולם הבא, וזה לצרכי הגוף?
התשובה לכך פשוטה. אנשים נוטים להאמין שההשערות וההנחות שמציג הממסד המדעי בדבר מוצא המינים משקף גם הוא את המדע והידע המדעי ומי שכופר בדעות שמציגים מדענים, כופר בעצם במדע. המציאות בכל מקרה, מלמדת אחרת, ויש לעשות הפרדה מוחלטת בין המדע לדעה.
המדע האמפירי והמדע הספקולטיבי
"המדע הוא כלי, ורק בעזרת ההגיון שברשותנו
נוכל לפרש את המציאות שלנו"
- לא מתכחשים למדע מדוייק!
קיימים שני סוגי מדעים, והכרתי אפילו אקדמאים שלא ידעו להבחין ביניהם:
המושג הראשון לענייננו הוא "המדע האמפירי המדויק", אותו אנו משיגים בעזרת תצפיות וניסויים. הוא המדע המייצג את הקידמה והתרומה הממשית לידע האנושי והאנושות עצמה. המדע האמפירי מלמד את כל נושאי הטבע, החל מביולוגיה, כימיה ופיסיקה וכלה ברפואה וחקר התא. פירוש המילה "מדע" הוא "ידע" ולכן המדע האמפירי הוא המדע המייצג את הידע והחקירה המדעית האובייקטיבית בעזרת הכלים שברשותנו, הם המיקרוסקופים והטלסקופים, החלליות והלווינים.
- מדע ספקולטיבי: בכלל לא היינו שם!
אך ישנו מושג אחר, הנחשב בטעות גם הוא לידע, זהו "המדע הספקולטיבי" הנובע מהשערות והנחות עבודה ולא מ"ידע" מדעי שנרכש באמצעי כלשהו. המדע הספקולטיבי משרת את הממסד המדעי כאשר הוא מנסה לשער אלו גורמים פעלו בהיסטוריה האנושית ואלו גורמים פעלו בהיווצרות העולם.
אך למעשה, אף אחד לא נכח כשמאורעות אלו התרחשו, ולא ערך ניסויים בעבר כדי לגלות אם נכונות ההשערות שהמדע הספקולטיבי מציע. אם תיאורטית, היינו מסוגלים לבנות מכונת זמן, היינו יכולים לחקור את העבר כשהיינו חוזרים אליו, רק אז המדע הספקולטיבי היה נהפך למדע אמפירי.
עד אז, מסתמכים אנשי המדע על ההגיון שלהם בלבד בהסקת המסקנות המיוחסות לעברנו. לעיתים יכול המדע לנסות לחזות אף את העתיד, כאשר ההנחה היחידה היא, שהכל ימשיך להתרחש כמו בהווה.
- המדע האמפירי הוא המדע האמיתי היחידי!
המדע האמפירי מלמד אותנו כיצד מתפקד התא, כיצד נראים כוכבים רחוקים וכיצד הטבע פועל. המדע הספקוטיבי לעומת זאת, הוא כלל איננו מדע, אלא מבנה מסויים של השערות. לכן אנו מוצאים מדענים הסותרים איש את רעהו בתחומו. מדע ספקולטיבי יכול להציע שהאמונה של האדם באלוקים עוברת בגנים או שהיקום נברא מפיצוץ.
אם מדען יוכיח אמפירית, בעזרת המדע האמפירי, שהאטומים שונים מן הדרך שהציגו אותם עד כה, הוא יוכל להוכיח זאת באמצעות מיקרוסקופ משוכלל. אך אם הוא רק יניח או ישער שהמבנה של האטומים שונה, ללא הוכחה אמפירית, ימצאו גם החולקים עליו המשערים אחרת.
כאשר המדע האמפירי ידווח לנו שבתא יש גרעין, הוא יאפשר לנו לאמת זאת בעזרת מיקרוסקופ. כאשר המדע האמפירי ידווח לנו שהעולם עגול, הוא יאפשר לנו לאמת זאת בעזרת תמונות של העולם מן החלל.
לעומת זאת, המדע הספקולטיבי לא יכול לאמת את השערותיו והנחותיו ולכן תמיד ימצא בעל מקצוע אקדמאי שיחלוק על ההשערה של הקודם ויציע הנחה חדשה תחתיה. מסתבר שלא ניתן להוכיח או להפריך את הנחות המדע הספקולטיבי והוא כלל אינו "מדע".
- מדע ספקולטיבי הוא פילוסופיה!
מסתבר שהמדע רלוונטי לגבינו, כל עוד הוא נמצא בתחום "המדעים המדויקים" המוכרים לנו מתצפיות וניסויים בהווה (עליהן ניתן לחזור, כדי לאמת אותן שוב), אך כאשר אנשי המדע מנסים לחקור את העבר, כאן אנו מגיעים למדע הספוקולטיבי המצטייר לכל כמדע מדויק לכל דבר. המציאות היא שלעולם לא נוכל לדעת בוודאות מה קרה בעבר.
מה שהיה בעבר לא נגיש לנו בהווה וזו עובדה. יש לנו שרידים מהעבר או פרטים בהווה שהם התחדשות של הישן, ואלה אך ורק נותנים לנו את האפשרות "לחוות דעה" ולהסיק "מסקנות לוגיות" בעזרת ההגיון שברשותנו לגבי מה שהתרחש בעבר. אך כל שיישאר בידינו בסופו של דבר זוהי תיאוריה, השערות ושאר הנחות עבודה חסרות בסיס להוכחה. בין אם המדע רוצה ובין אם לא, המדע הספקולטיבי הוא בעצם פילוסופיה וחוות דעת.
אפילו ההנחה הבסיסית ביותר, הקובעת שחוקי הטבע פעלו בעבר בדיוק כפי שהם פועלים בהווה, היא השערה חסרת בסיס אמפירי, כי לא ניתן להוכיח שכך תמיד היה. על אף כל זאת, מחובתנו לקבל את ההנחה הזאת, שאם לא נקבל אותה, לא נוכל לנתח את העבר או להסיק מסקנות לגביו. זה מה שנקרא "הפילוסופיה של המדע".
הטענה שחוקי הטבע חלו בעבר כפי שהם חלים עכשיו הוא מושכל ראשון. היא הנחת עבודה ראשונית, עד שיוכח אחרת.
"המושכל הראשון" משרת אותנו בחיינו בכל רגע נתון, בין אם אנו שמים לב לכך ובין אם לא. זוהי פחות או יותר הדרך שבה הראש שלנו פועל ומסיק מסקנות, גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר. את מושג "המושכל הראשון" ו"המושכל השני" ננסה לבאר במאמרים העוסקים בכך.
- רצו להוציא את הבורא מחוץ לדיונים המדעיים!
במאמר זה למדנו שיעור חשוב על החילוק שבין מדע אמפירי ועכשווי לבין מה שמציירים אותו אתאיסטים כמדע. כמו כן גם למדנו שהמדע האמפירי המדוייק אינו סותר את דברי התורה, ואנשי התורה מאז ומעולם עשו שימוש בו. זהו "המדע" הספקולטיבי, התיאורטי, המשוער והפוליטי שסותר את מציאות הבורא והאמור בתורה.
הממסד המדעי חרט את פרשנות הכפירה על דגלו, לאחר יותר מאלפיים שנה שהכנסייה הנוצרית כפתה מדענים לאמונה בנצרות. הממסד המדעי בחר בעמדה אתאיסטית-פוליטית ברורה להוציא את הבורא מחוץ לדיונים המדעיים ולהסביר את היקום באופן מטריאליסטי, גם אם תהיה זו כפירה בשכל עצמו.
כך נוצרו התיאוריות השונות בדבר מוצא האדם וגיל היקום. זהו לא מדע אמפירי, כי אם פרשנות אישית על סמך עמדה פוליטית. מדובר כאן בפסיכולוגיה פשוטה, כי התיאוריות הכפרניות השונות היו בעצם הדרך היחידה להתכחש לדת ולאמונה בבורא. עד ימינו משתמשים בה אתאיסטים שונים כדי לנגח את האמונה בבורא במה שהם קוראים לו "מדע היקום והאדם".
בברכה,
דניאל בלס.
המאמר פורסם בחסות כתיבת ספר תורה