במה מחובתנו להאמין? / מאת דניאל בלס
- יותר טוב מהגרלה בלוטו...
חלק מהתומכים בתיאורית האבולוציה, מנסים לטעון שהסיכוי שהחיים נוצרו בעצמם הוא יותר טוב מהגרלה בלוטו,
"אולי רק אחד מתוך מיליון, במקום ההסתברות חסרת התקווה של האסטרופיזיקאי פרד הויל שחישב שההסתברות נמצאת בגדר של 10 בחזקת 40,000"
- על מה היית שם את הכסף שלך?
וכאן מוטל עלינו לשאול: "על מה היית שם את הכסף שלך?"
אם הסיכויים שהחיים נוצרו בעצמם הוא אחד למיליון, אז האם האלטרנטיבה האחרת, שהחיים לא נוצרו מעצמם אלא על ידי יד מכוונת, היא גם אחת למיליון? או שמא היא סבירה פי 99% יותר מהמקריות שמציעה האבולוציה?
על מה היית שם את הכסף שלך,
על סיכוי של אחד למיליון
או על סיכוי של אחד לאחד?
הסיכוי שהתרחשה אבולוציה הוא אחד למיליון (ואם חושבים על כך לעומק, מגלים שזה לא גם אחד למיליון, אלא פשוט בלתי אפשרי).
הסיכוי שיש בורא לעולם הוא אחד לאחד. לסדר יש מסדר.
על מה היית שם את הכסף שלך, ועל מה היית שם את החיים שלך?
במה אדם רציונאלי יבחר, באפשרות הראשונה או באפשרות השנייה? גם אם ההסתברויות היו יותר מתקבלות על הדעת, עדיין, היינו נשארים עם השאלה: כיצד יתכן שחוקי טבע קבועים מראש ביקום, נוצרו באופן היחיד שהיה נחוץ כדי לאפשר את קיום ו"היווצרות" החיים עלי אדמות? האם זו לא הוכחה בפני עצמה לתכנון הבורא בכל?
- על מה היית שם את החיים שלך?
העובדות בשטח מלמדות שאין כל הוכחה לכך, שכל שלבי הביניים החלו מהתהוות של חי מדומם, ולא ידוע על כל התהוות של חי מדומם בטבע כיום. התסריט האבולוציוני מתאר את ראשית החיים על כדור הארץ על ידי הנחת תהליכים טבעיים ואינספור מקרים נדירים, וכל זאת בלי כל הוכחה, רק אמונה שכך היה.
מצד שני, ישנה הוכחה שכלית חזקה ביותר לבריאה מכוונת, וקל לראות את אותה הוכחה כאשר מתבוננים על העולם דרך עיני בריאתן. אז נגלה שהחוכמה נמצאת בכל פרט, ומדהימה במורכבותה. רק דרך השקפת עולם ישרה, נראה כי העולם, היקום, החיים וכל מערכות הגומלין שביניהם משמשים כעדות הטובה ביותר לקיום הכוח הרוחני שברא את כולנו, ויצר את אותה הרמוניה.
במה תבחר להאמין? על מה היית שם את החיים שלך?
- אבל הזמן יכול לעשות הכל!
טענה נפוצה שאתיאיסטים נוטים לומר כסיסמא, היא שה"זמן יכול לעשות הכל, ליצור חיים ואפילו לכתוב את כל כתבי שייקספיר באקראיות על ידי קופים"!
המבקשים להכעיס אומרים זאת כך: "אם תושיב מאה קופים מול מאה מחשבים ובלא מגבלת זמן, אך תחליף אותם מידי שנה, יגיע לבסוף הקוף שיכתוב לך את כל כתבי שייקספיר במחשב!"
"הוא לא יודע לדבר, הוא לא יודע לקרוא או לכתוב. אבל הוא
יכתוב לך את כל כתבי שייקספיר אם רק תיתן לו את הזמן..."
על שאלת הזמן באבולוציה ענינו בהרחבה לעיל. לכן כאן, כבר אינני מנסה לדון באפשרות הטכנית של ניסוי שכזה, אלא באפשרות הלוגית להאמין במעשיה שכזאת, כאשר לא ראינו אותה במו עינינו מיליוני פעמים, עד התוצר המושלם.
גראפיקה של קופים בספרייה משתמשים במחשבים...
- הקוף שיכתוב שייקספיר!
חשבו על זה כך: גם אם לאחר מיליארדי ניסיונות יצליח אחד הקופים רק ללמוד כיצד להשתמש בעכבר המחשב (וזאת לאחר שמיליארדי קופים לפניו שברו, קפצו והרסו עוד טריליוני מחשבים) ולהיכנס לתוכנת הכתבן במחשב, מה הסיכוי שיכתוב אפילו משפט אחד של שייקספיר? אפילו: "להיות או לא להיות..." ולאחר מכן את כל שייקספיר? האם נוכל לומר לאחר מכן, כשיניחו את יצירתו של הקוף בידינו, שנכתב הדבר במקרה? שהקוף הקליד את שהקליד ללא מחשבה או תרמית מכוונת, שכך נכתבו כל כתבי שייקספיר כולם?
הרי מתוך כל אין ספור האפשרויות, מוכרח הקוף לטעות לפחות פעם אחת, ועד שנושיב עוד מיליארדי קופים, ועד שילמדו להקיש על המקשים באותה מקריות, למה דווקא שייקספיר? למה לא את "עלובי החיים"? הרי אותם קופים יכולים לכתוב ולכתוב לעדי עד, ולעולם לא תכתב אפילו פסקה מכתבי שייקספיר במחשב באופן זה.
זאת מכיוון שבמקריות אין כוונה, ובסופו של דבר, אולי רק הטעויות שבאקראיות יחזרו על עצמן! יחזרו על עצמן אין סוף פעמים בעצם. ולא יוולד הקוף שיכתוב שייקספיר...
אך אוכל לומר אפילו יותר מזה. אני יכול לומר שגם לו היו מביאים לפני את "כתבי שייקספיר" שכתב אותו קוף באקראיות, הייתי מוכן לקחת את הסיכון, ולומר בכל עזות המצח הכרוכה בדבר, שלא היה הדבר מקרה, אלא היה זה מעשה מכוון, והספר שלפני נכתב בכוונה גמורה! אם אומר אחרת, אני פשוט מתכחש לשכלי, למציאות היחידה ששכלי מכיר ומבחין בה.
"אתה לא כתבת את זה!"
- אי אפשר להתכחש למציאות!
באותה מידה אנו חיים בעולם מושלם, מספיק מושלם כדי שנוכל לחיות בו. האם מישהו יעז לקחת סיכון כל כך גדול, ולטעון שאנחנו כאן הודות למקרה ומזל? האם יעז מישהו לחיות את חייו, כאשר הוא מבטל את קיום הרוחניות על פי הסיכוי האפסי הזה?
למה להמר על הברור מאליו?
אני בטוח שכל משוחד יתבע באחד הימים על כך שהוא שיקר לעצמו, על כך שהוא בחר בדרך המוות וכפר בשכל שניתן לו, כל זאת כדי להשאר בשלו, בגאווה שלו, ולעולם לא להודות שהוא טעה.
אסור לנו לחזור על אותן טעויות. עלינו לבחור באמת בכובד ראש,
לבחור לקבל את הדבר הנכון, באשר הוא נכון.
המדע מבוסס על תצפיות של הוכחות ומסקנות לוגיות. אילו נמצאה מכונית נוסעת - לא נשאל: "מי סובב את המפתח?
- ומה אנחנו רואים בשטח?
ומה אנו רואים בשטח? אנו רואים שהחיים מתרבים מחיים קיימים ולא משום חומר דומם, אפילו לא מ"תאים" מתים. מה אנו מסיקים באופן לוגי? שהחיים נוצרו בעצמם מחומר דומם ומת או שהם נעשו בכוונת תחילה? אנו רואים כיום את גלגל החיים ממשיך ומסתובב וגולל עימו עוד ועוד דורות של מינים שונים ומרובים עד אין מספר, אך מי סובב את הגלגל מלכתחילה?
אם אתם לא שואלים מי בנה את המכונית,
לפחות תשאלו מי סובב את המפתח?
המאמר פורסם בחסות אתר על ספר תורה