האמת האלוקית על טביעות האצבעות!
מאת דניאל בלס
- מדוע יש לנו טביעות אצבע?
מתוך מיקרוסקופ או אפילו באמצעות עין בוחנת, יתגלו טביעות האצבע כבקעים בתוך העור, רכסים ועמקים מסוטטים, קוים עמוקים המקבילים אלה לאלה. הן גורמות לכך שהידיים שלנו מחוספסות קמעה. הסיבה לכך היא גאונית.
לא מן הסתם אצבעות ידינו מחוספסות. החיספוס בידיים גורם לנו לחוש גם בדברים הזעירים והעדינים ביותר. הרכסים הזעירים באצבעות ידינו מחדדות את חוש המישוש פלאים!
כל חפץ מחוספס עובר על פני כל אחד מעשרות הרכסים ומעצים את התחושה עד לנקודות והפרטים הדקים ביותר של החפץ או המשטח. העצבים בקצות אצבעותינו מתפרסים על פני כל אחד מהרכסים ומקבלים דרכם תחושה מוגברת. אם תעטפו את אצבעותיכם בניילון נצמד, תוכלו להבחין שחוש המישוש שלכם נחלש.
- האם יש כאן יתרון הישרדותי?
הרי יש כאן פלא ותכנון אדיר! על גופנו אין טביעות אצבע. לא על פנינו ולא על בטננו ולא על גבנו ולא על צווארנו או כתפינו, ובכל זאת כפות ידינו עטורות ברכסים דקים.
מה עוד שבימינו טביעות האצבע משמשות גם למסדרי זיהוי משטרתיים, כי הן אף פעם לא זהות.
וכאן מוטל עלינו לשאול, האם יש כאן יתרון הישרדותי? האם האדם לא היה שורד בלי תחושת מישוש מוגברת? הרי ברור שהאדם האינטלגנט ואפילו קוף שהוא לא אינטלגנט מסוגל לחיות היטב גם בלי תחושת מישוש מוגברת בידיו.
הברירה הטבעית לשיטת האבולוציונים שומרת אך ורק תכונות הישרדותיות, רק תכונות שיש בהן עניין של חיים ומוות, ומשביחות גזע אחד על פני רעיו.
צורת הטביעה אינה מהווה יתרון הישרדותי ולכן היא לא היתה צריכה להיות בכלל בבני-האדם או להישמר ביצורים החיים.
- גם ברגליים!
יש לציין שגם ברגלינו קיימות טביעות דקות. בחיינו הטכנולוגיים זה אולי נראה חסר משמעות מבחינתנו, אך במשך אלפי שנים שימשו טביעות הרגליים לילידים ובני תרבויות שונות להלך על האדמה ולזהות מכשולים דקים, ואפילו קוץ.
טביעות האצבע בידיים וברגליים שימשו מאז ומעולם לשיפור חיי האדם, לנוחות היום-יומית, אך אלו מעולם לא תרמו להישרדותו של כל המין האנושי. האדם האינטלגנטי היה מסוגל להסתדר היטב גם בלי טביעות אצבע.
גם אם ינסו אבולוציונים לענות שזה בטעות, נוכל לשאול מדוע לא זכה האדם לטעויות נוספות של טביעות אצבע בשאר הגוף?
בדומה לגבות והזקנים האסתטיים בבני אדם, גם טביעות האצבע הן מעין גימור סופי שיצר הבורא בבני האדם. מעין "סמל החברה" המופיע מתחת לשעון.
- כמו "סמל החברה" של שעון!
אפשר להמשיל זאת דרך משל -
מבחינה אבולוציונית, מספיק שהשעון יורה על השעה, אך מה שאנו רואים לפנינו הוא שעון מצופה זהב, בעל קימורים עדינים וצורה ייחודית לכל מחוג. ברור לנו שלא מן הסתם השעון מעוצב גם כשהוא לא חייב להיות כזה. ברור שיש לשעון שען, אם לא בגלל שהוא מראה את השעה, אז לפחות מכיוון שהוא מעוצב עד הגימור הדק ביותר!
גם במקרה הנדון, יש יתרון ברור לנוחיות האדם בחייו, אך יתרון זה הוא חסר משמעות מבחינת העמדת יותר צאצאים. משמע, לא האבולוציה עשתה זאת כי אם מעצב אינטלגנטי חיצוני.
לפי האבולוציה היינו יכולים לשרוד עם מערה פשוטה, אך בפועל אנו רואים ארמון מורכב למשעי עד המזוזה המאופרת שליד הדלת. מה נאמר, ההישרדות הביאה לכך או שחוכמת מעצב תבוני?
מקרה סתמי או גימור סופי מתוכנן?
בברכה,
דניאל בלס.
המאמר פורסם בחסות תיקים לספר תורה