הערות והוספות מדעיות
1) חוקי הטבע? כח הגרביטציה? האם תורת היחסות של איינשטיין לא עונה על השאלות הללו?
אני מתאר לעצמי שכמה אנשים ינסו לפתור עצמם מהתייחסות ראויה, כי יחשבו את הכותב למטיף בנושאים בהם הוא אינו מתמצא, ואת פרופ' נמרוד כאיזה איש קש ערטילאי בו משתמש הכותב כדי לנגח את המדענים בנושאים שהוא אינו מבין בהם.
אז רק כדי להוציא ספק - כותב השורות למד ומכיר היטב את רוב התיאוריות בפיזיקה, בין אם אלו התיאוריות העוסקות ברמת המאקרו ובין אם אלו התיאוריות העוסקות רק בחלקיקים התת-אטומיים. הכותב למד בין השאר את תורת היחסות של איינשטיין, מכניקת הקוואנטים של בוהר, חשמל ומגנטיזם על פי מקסוואל, הכח הגרעיני החזק והחלש באטומים, הנסיון לשלב בין כח הגרביטציה לכח האלקטרומגנטי לפי איינשטיין, או הנסיון לשילוב הגרביטציה במישור התת-אטומי אצל בוהר, כמו גם את תיאוריית המיתרים (אם אפשר לקרוא לה בכלל בשם תיאוריה). ואף על פי כן - השאלות עדיין נותרות בעינן, ואפילו מחמירות לאור הטענות החדשות על היקום. כמו שנאמר במאמר, השאלות החזקות ביותר הן גם השאלות הפשוטות ביותר. ננסה לשאול אותן כאן:
כח הגרביטציה לעומת כח היד.
2) כח הגריבטציה לפי ניוטון: לפי המדען שהגדיר את כח הגרביטציה, עצמים ביקום נעים בתיאום בשל כח המשיכה התלוי במסה שלהם, כח זה מניע גם את מערכת השמש וגם את העצמים על פני כדור הארץ. העולם מסתובב סביב השמש כי הוא קטן יותר ממנה, והמסה שלה מושכת את כדור הארץ סביבה, וקולעת אותו בכח המשיכה שלה.
אך כח זה ודאי שאיננו טבעי, כי מדוע שתהיה קיימת אינטרקציה בין עצמים בחלל ועל הכוכב עצמו, אם לא חלים חוקים של סימטריה ביקום (סימטריה בין עצמים למשל - כאשר העצם בעל המסה הגדולה יותר יבלע אל כח המשיכה העגול שלו כוכב בעל מסה קטנה יותר, ויכריח אותו להסתובב סביבו). אם עצמים קטנים נמשכים לכדור הארץ, זה רק מכח חוקי הסימטריה החלים על כל היקום כולו. ואם חלים חוקים של סימטריה ביקום, מוכרח שיש מחוקק ושומר לחוקים הללו. לכן גם ניוטון טען בזמנו, שבורא ומחוקק קבע ושומר על חוקי הבריאה כדי לקיים את העולם.
כוחות פועלים בין הכוכבים, ולא במקרה.
3) תורת היחסות של איינשטיין: תוך כדי הגדרתו של איינשטיין את מהירות האור, אפשר לומר שאיינשטיין הפריך והגדיר מחדש את כח הגרביטציה של ניוטון. לשיטתו היקום הוא בעל ארבעה מימדים (כאשר המימד הרביעי הוא זמן). היקום עצמו מורכב משלשה מימדים, מה שנקרא אריג של זמן-חלל. מכיוון שהיקום מורכב מרשת של זמן-חלל, הכוכבים למעשה יוצרים בו מעין "שקעים", נחים על גבי אריג הזמן חלל ונעים בתיאום לפסים הסימטריים שלו. כוכב בעל מסה גדולה יותר יוצר בהכרח שקע גדול יותר ב"בד" חלל.
מכח התנועה הבלתי פוסקת בחלל, הכוכב בעל המסה הקטנה יותר ינוע סביב השקע שיצר הכוכב בעל המסה הגדולה יותר, וזה מה שנדמה לנו ככח המשיכה. אך גם לפי איינשטיין היקום הוא סימטרי לחלוטין, והכוכבים פועלים על פי הסימטריה הבסיסית של היקום ואינם מתנגדים לה. גם כאן קיימת אינטרקציה בין כוכבי לכת, אך גם קיימת הרמוניה בין כוכבי הלכת לבין אריג הזמן-חלל. כאשר כוכבי לכת קטנים נכנסים למסלול של כוכב לכת גדול וסובבים סביבו, הם למעשה נשמעים לחוקי הסימטריה של הזמן-חלל. אחרת, כל כוכב היה צריך להיות חור שחור, וכל חור שחור היה מסוגל לבלוע את כל היקום כולו
אפילו חור שחור מוכיח עד כמה היקום
שלנו הוא סימטרי ומתוכנן.
השאלות הפשוטות ביותר יכולות להישאל על ידי כל מדען - מדוע מהירות האור היא כל כך מהירה? (מדוע לוקח לאור שמונה דקות להגיע מן השמש לכדור הארץ?) מדוע מהירות האור שווה למהירות הגרביטציה? מדוע כח האלקטרומגנטיות הוא חזק יותר מכח הגרביטציה? (אם המצב היה הפוך, כל חפץ שהיה נופל, היה בוקע את האדמה ומגיע עד מרכז כדור הארץ). מדוע העולם מסתובב סביב צירו? מדוע כוכבים בעלי מסה קטנה נעים סביב השקע שיוצרים כוכבי לכת בעלי מסה גדולה באריג הזמן-חלל? ומדוע שני שקעים מרוחקים באריג הזמן חלל נעים בתיאום גם כן?
ושאלה שאיינשטיין מאוד היה רוצה לדעת את התשובה עליה: מדוע קיימת המגנטיות והחשמל? מדוע הם פועלים באופן זה על האטומים והחומר הקיים? מדוע שפולסים יוכלו לעבור דרך חוטים וכבלים?
ועוד יש לשאול - מדוע אריג הזמן-חלל הוא בלתי נראה לחלוטין לעינינו, וניתן להגדירו רק באמצעות משוואות מתמטיות? מעניין לציין שהזמן-חלל, כמו חוקי הטבע, הוא גם כן מושג תיאורטי הגיוני אך בלתי נראה, ולכן הגדרתיו נכון במאמר כנס גלוי. הכוכבים נעים בתיאום על גבי הזמן-חלל, וזאת מכח הסימטריה של היקום. חוקי הסימטריה של הזמן-חלל, וכוכבי הלכת הנשמעים להם - פועלים בהרמוניה, ומוכיחים כי יש בורא ומחוקק המפעיל כוחותיו על הבריאה כולה, בקיימו את אריג הזמן-חלל הבלתי נראה והכוכבים הנשמעים לחוקי הסימטריה של היקום. על כן גם איינשטיין טען "שאלוקים אינו משחק בקוביות עם היקום שלנו" אלא מפעיל את היקום בצורה הרמונית מתוכננת.
שרטוט של כדור הארץ בשקע הזמן-חלל.
אעיר כאן שאמנם התעלמתי על פי רוב מתורת היחסות של איינשטיין במאמר, אך זאת עשיתי רק מכיוון שיעדתי את המאמר לכל קבוצות הקוראים ולא רק לסטודנטים ומדענים. צריך ללמוד את תורת היחסות כדי להבין מהו יקום בן ארבעה מימדים ואיך בדיוק אריג של זמן-חלל מסוגל להסביר את הגרביטציה בין כוכבי לכת. אף על פי כן, ערכתי את המאמר בצורה כזאת, שניתן יהיה לשאול את השאלות גם בצורה מדעית (למשל, היה אפשר לומר שהשולחן המרחף נע על פי אריג של זמן-חלל בלתי-נראה מיוחד משלו וכדו').
4) מכניקת הקוואנטים של בוהר: נילס בוהר גילה למעשה את סודות האטום, והחוקים המיוחדים החלים רק על האטום (הכח הגרעיני החזק והחלש). הוא הקשה קושי גדול מאוד על איינשטיין, כי תורת היחסות של איינשטיין אינה חלה באטומים ואילו לשיטתו של איינשטיין היא אמורה לחול על כל היקום כולו. עם זאת, קושי זהה קיים גם אצל בוהר, כאשר האקראיות לה הוא טוען באטומים אינה מתקיימת למעשה במציאות שלנו. אך נעזוב את שני התחומים הנפרדים בפיזיקה וננסה לעמוד על הסימטריה הבסיסית הקיימת בשניהם. גם לפי בוהר, באטומים קיימת סימטריה בסיסית, כי הכח הגרעיני החזק מסוגל לחבר בין פרוטונים לניוטרונים והכח הגרעיני החלש מסוגל להפוך פרוטונים לניוטרונים. שני חוקים אלו פועלים גם הם בהרמוניה, ומלמדים על מחוקק ומתכנן באטומים.
דרוש תכנון... איור של אטום.
למה כשניוטרונים הופכים לפרוטונים, הם פולטים רדיואקטיביות בתהליך הזה? מדוע המטענים החשמליים באטומים שמתנגשים - מתנגדים אלה לאלה? (אילו הם לא היו מתנגדים, הם היו מתחברים, וחיים - בודאי שלא היו יכולים להתקיים).
ואחת השאלות החזקות ביותר - האם במקרה מכניקת הקוואנטים חלה רק על אטומים ומולקולות ואילו חוקי הגרביטציה חלים רק כוכבי הלכת והמאקרו? (אם מכניקת הקוואנטים היתה חלה גם על המאקרו, היקום לא היה מאפשר חיים. ואילו חוקי הגרביטציה היו חלים על האטומים, המולקולות לא היו מתגבשות).
וגם כאשר אנו עוסקים באטומים ומולקולות, ניתן לראות כיצד השאלות ששאלנו על המים עדיין נשאלות (וגם התשובה הברורה מאליה, היא אותה התשובה כמובן). מדוע המים נוזליים? איך מולקולות נוצרות? למה אור יכול לעבור דרך מים? למה דברים מסויימים לא יכולים לעבור דרך דברים אחרים? למה המולקולות מתנהגות בדרך שבה הם מתנהגות?
מימין – סידור מולקולות בקרבון 60.
משמאל – סידור מולקולות בפתית שלג.
כל אדם בר דעת המסתכל על הבריאה מבין שלא מדובר כאן במשחק של קוביות כי אם בתכנון גאוני. וגם בוהר באמת מודה שניתן לחזות את הסתברות ניתנת לחיזוי במכניקת הקוואנטים, ואם כן, אזי נשאלת שוב השאלה - מדוע הסתברות אחת גדולה יותר מהסתברות אחרת? מדוע ההסתברות לסדר ותכנון גדול יותר מן ההסתברות לאנטרופיה וכאוס כשזה נוגע ליקום שלנו?
לפי בוהר, אם אדם כלשהו ידחוף קיר עידני עידנים, לבסוף יגיע היום שהקוביה תיפול על מספר אחר, והאיש יוכל לעבור דרך הקיר... אך אם זה היה המצב, מדוע במשך כל עידני העידנים האטומים לא איפשרו לאדם לעבור דרך הקיר, או לקיר "להחליט" לעבור דרכו? אם התכנון רב מן האנטרופיה, זה בהכרח מלמד על מסדר ומחוקק השומר על הסתברות גבוהה בבריאה מאשר נמוכה ואקראית לחלוטין. ברור איפוא, לאור כל הטענות שטענו, שיש בורא לעולם ולכל היצורים החיים.
הוגש בחסות כתיבת ספר תורה