פעמים רבות, פונים יבואנים שהגישו תביעות נגד רשות המכס בנוגע לסיווג טובין לבית המשפט, בבקשה לחייב את רשות המכס לחשוף החלטות סיווג שניתנו על ידה ביחס לטובין דומים.
בקשות אלו מוגשות שכן במדינת ישראל, בשונה מארה"ב מהאיחוד האירופי, לא קיים מאגר ממוחשב וזמין של החלטות סיווג (pre-ruling).
בהיעדר מאגר כזה, האם תידרש רשות המכס לחשוף בפני היבואן התובע החלטות סיווג דומות או שטענת החיסיון תעמוד לרשותה?
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בירושלים שניתנה לאחרונה (18.2.15), שם הורה בית המשפט לרשות המכס להעביר לידי היבואן, שיוצג ע"י משרדנו, רשימוני יבוא של יבואנים אחרים שייבאו טובין דומים, ודחה את טענת החיסיון שהעלתה רשות המכס.
סיפור המקרה:
היבואן הגיש תביעה נגד רשות המכס בגין סיווג של מנעולים לדלתות פנים. היבואן טען כי הסיווג הינו בפרט 83.01 לצו תעריף המכס כ"מנעולים", ואילו רשות המכס טענה כי הסיווג הינו בפרט 83.02 לצו תעריף המכס כ"מיקבעים ממתכת פשוטה".
היבואן טען בכתב התביעה כי הוא הופלה לרעה לעומת יבואנים אחרים המייבאים טובין דומים.
במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, דרש היבואן מרשות המכס לחשוף כיצד יבואנים אחרים סיווגו טובין דומים, ולאחר שרשות המכס התנגדה לחשיפת המידע מטעמי חיסיון, הגיש היבואן לבית המשפט בקשה לחייב את רשות המכס לחשוף מידע זה.
החלטת בית המשפט:
בהחלטתו מיום 18.2.15, קיבל בית המשפט את בקשת היבואן והורה לרשות המכס לחשוף בפניו את המידע הנוגע לסיווגים של יבואנים אחרים, תוך השחרת פרטים חסויים אודות זהות היבואנים.
בהחלטתו, קבע בית המשפט כי על מנת לשמור על חיסיון של יבואנים אחרים, ומצד שני לחשוף בפני היבואן את הפרטים הרלוונטיים, רשות המכס תמסור ליבואן דוגמא של רשימון יבוא לכל סוג של טובין שיובאו בשנת 2013 בפרט 83.01-4000, תוך השחרת פרטים סודיים.
(ת.א. (שלום ירושלים) 29772-05-13, השופט עבאס עאסי, החלטה מיום 18.2.15. ב"כ הצדדים: ליבואן: עו"ד גיל נדל, מיכל סולומונוביץ ועומר וגנר ממשרדנו. לרשות המכס: עו"ד עדי בן-דוד מנע מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי).
הערות:
בשנת 2010, אגב דיון בערעור בבית המשפט העליון בתיק 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי, שם יוצג היבואן על ידי משרדנו, הסכימה המדינה להצעת בית המשפט לחשוף בפני היבואן נתונים על סיווגי מכס שביצעו אחרים, תוך ביצוע איזון לפיו לא ייחשף שם היבואן או נתונים מסחריים אודותיו.
במקרה הנוכחי שעלה לדיון, סירבה המדינה לחזור בשנית על אותו פתרון, ובית המשפט נדרש לתת החלטה שמהווה איזון בין זכותו של היבואן לקבל נתונים רלוונטיים להוכחת תביעתו, לבין טענת החיסיון שהעלתה רשות המכס.
יצוין כי במקרה דומה שהוכרע בבית משפט השלום באפריל 2014 (ת.א. 2846-10-12 פילט אייר בע"מ נ' מדינת ישראל), קיבל בית המשפט את בקשת היבואן והורה לרשות המכס לחשוף סיווגים של יבואנים אחרים, במגבלות מסוימות ולצורך שמירה על החיסיון.
לעומת זאת, במקרה שהוכרע בשנת 2011, דחה בית משפט השלום בראשון לציון בקשה דומה וקבע כי טענת החיסיון לא תאפשר לרשות המכס להעביר מידע זה, מה גם שהמידע הנ"ל לא מצוי ברשותה בלחיצת כפתור אלא שהיא נדרשת לבצע עבודה רבה כדי להשיגו [ת.א. (שלום ראשל"צ) 1907/09 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ), החלטה מיום 10.10.11]