|
|
|
|
|
בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן יבואן זעיר אודות פקיעת תוקף רישיון הרכב הזמני שקיבל
|
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.עובדות המקרה:
יבואן זעיר (להלן: "היבואן") ייבא רכב מסוג שברולט. בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, רכב המיובא על ידי יבואן זעיר מחויב לרשום אותו במסגרת 12 חודשים ממועד הייצור ולהנפיק לו רישיון קבע. במידה והיבואן לא מוצא קונה לרכב עד תום התקופה הנ"ל, עליו לרשום אותו ולהנפיק לו רישיון קבוע על שמו.
לאחר ייבוא הרכב, קיבל לידיו היבואן רישיון רכב שתוקפו שלושה חודשים, בתשלום אגרה מופחתת בסך של 40 ₪ בלבד. כאשר צוין על גביו כי רישיון הרכב תקף לאחר תשלום האגרה ועמידה בטסט. יוער כי, על הרישיון שקיבל היבואן לא צוין הכיתוב "רישיון זמני" או כל כיתוב דומה לכך.
כעבור למעלה משנה ממועד ייבוא הרכב לישראל, לאחר שרישיון הרכב החדש לא הגיע, גילה היבואן כי פג תוקפו של הרישיון ופנה למשרד התחבורה להסדיר את רישום הרכב, בטענה כי חשב שאוחז הוא ברישיון שתוקפו כמקובל, למשך שנה, שכן בין היתר, לא נכתב עליו שהוא זמני בלבד.
משרד התחבורה סירב מצידו לחדש את רישיון הרכב בטענה, כי תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, אינה מאפשרת להנפיק רישיון רכב, לרכב שלא הסדיר את הרישום תוך 12 חודשים ממועד הייצור. ומכאן העתירה.
טענות הצדדים:
לטענת היבואן, משרד התחבורה לא טרח להודיע לו בשום שלב אודות פקיעת הרישיון, ואם היה עושה כן במועד -בסמוך למועד פקיעת הרישיון, היה מסדיר היבואן את רישום הרכב בהתאם לדרישות תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה.
לטענת משרד התחבורה, היה על היבואן לשים לב בקבלת רישיון הרכב הזמני, הן לסכום המופחת של האגרה שהוא נדרש לשלם והן לתאריך התפוגה של שלושה חודשים המופיע על הרישיון הזמני.
כמו כן, טען משרד התחבורה, כי באופן קבוע מנפיק המשרד קודם כול רישיון רכב זמני ורק בשלב מאוחר יותר מנפיק רישיון קבוע.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט קבע, כי היה על משרד התחבורה לפעול באופן אקטיבי ולציין בפני היבואן כי מדובר ברישיון רכבזמני בלבד - דבר שהיה מונע את עוגמת הנפש והמשאבים הכרוכים במצב אליו נקלע היבואן. וכדברי כב' הש' אלכסנדר רון: "גם בהינתן חובה להשלים את רישום המכונית בתוך 12 חודש ממועד ייצורה, די היה בכך שבסמוך למועד תפוגת רישיון הרכב תישלח לעותר תזכורת כלשהי, ומוצאת הייתה הבעיה את פתרונה חיש קל".
עוד ציין בית המשפט כי להתנהלות משרד התחבורה ממד של רשלנות במחדל.
לעניין טענת משרד התחבורה כי בהתאם לתקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, משרד התחבורה אינו מורשה להסדיר את רישום הרכב בשלב זה, קבע בית המשפט, כי היות והרישיון הזמני ניתן כחצי שנה לאחר ייצור הרכב, והיות ומשרד התחבורה יצר מצג לפיו נרשם הרכב במועד - יש לראות את רישיון הרכב הזמני שהעניק משרד התחבורהכרישיון רכב קבוע, וכדברי כב' הש' אלכסנדר רון: "לפיכך, לאמיתם של דברים, תקנה 282(א) אינה מונעת דבר והיא אינה עוד רלוונטית: המכונית אושרה במרץ 2021 – כך יש לראות את הדברים, וזאת צריך לשקף גם הרישום והרישוי."
בהתאם לכך קיבל בית המשפט את העתירה והורה למשרד התחבורה להתייחס למועד הוצאת הרישיון הזמני כמועד הוצאת רישיון קבוע לרכב, אולם הבהיר, כי פסק הדין תקף "רק ביחס לנסיבותיה הייחודיות עד מאוד של פרשה זו". (עת"מ (מינהליים י-ם) 39282-07-22 (נבו 14.03.2023)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
|
|
|
|