|
|
|
|
|
|
|
|
בית המשפט: ניתן להסתפק בהפניה לתנאים הכללים שבאתר האינטרנט של חברת הספנות
|
|
|
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.עובדות המקרה:
המבטחת הגישה תביעה נגד חברת ספנות בטענה לנזק שנגרם למטען של רהיטי עץ שיובא מאינדונזיה ע"י חברת הספנות.
חברת הספנות הגישה בקשה לעיכוב הליכים בטענה כי בהסכם בין הצדדים, בסעיף "תנאי ההובלה", קיימת תניית שיפוט זר ייחודית המקנה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המוסמך בלונדון.
מנגד המבטחת טענה, כי "תנאי ההובלה" לא הופיעו בהסכם שנמסר למקבלת המטען והיא לא קראה אותם, לא הייתה מודעת להם, ולא הסכימה להם. כך שלטענתה אין רלוונטיות להפניה חיצונית אל "תנאי ההובלה" שבהסכם.הכרעת בית המשפט:
בית המשפט הבהיר, כי צד לחוזה שלא עיין בתנאים כלליים אליהם מפנה החוזה, ושיכול היה לעיין בהם, אין לו להלין אלא על עצמו. נפסק, כי המבחן העיקרי שיש לגזור מן הפסיקה בעניין זה, הוא שאין משמעות לשאלה היכן מופיעים "תנאי ההובלה"- האם על גבי צידו האחורי של ההסכם, או במסמך נפרד, או אפילו באתר אינטרנט, כל עוד במועד עריכת ההסכם היו "תנאי ההובלה" זמינים לעיון מקבלי המטען.
בית המשפט הוסיף והבהיר, כי אילו היה מוכח כי במועד עריכת ההסכם לא היו "תנאי ההובלה" זמינים לעיון מקבלי המטען (או לחלופין אילו הופיע שם נוסח שונה של תנאי הובלה, וכיו"ב), הרי שלא היה מקום לראות במקבלי המטען ככאלה שקראו את תנאי ההובלה והסכימו להם. אולם במקרה שלנו הדבר לא נטען ובוודאי שלא הוכח.
ומכאן מסקנת בית המשפט, כי ככל שמקבלת המטען לא היתה מודעת ל"תנאי ההובלה" - הדבר נבע מבחירתה שלא לעיין בהם. ובהתאם לכך אישר בית המשפט את הבקשה לעיכוב הליכים בתנאים מסוימים המפורטים בפסק הדין. ת"א (שלום חיפה) 22916-03-22 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' EVERGREEN MARINE SINGAPORE PTE LTD(24.07.2022)
בשם התובעת : עוה"ד אריאל זיסמן ואח'
בשם הנתבעת : עוה"ד ש. פרידמן, אברמזון ושות'
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
|
|
|
|