|
|
|
|
|
|
|
|
בית משפט השלום דחה תביעה להחזרת תשלומי מכס ששולמו על נייר מיובא
|
|
|
|
|
רקע:
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
עובדות המקרה:
בחודשים נובמבר - דצמבר 2017 ייבאה התובעת משלוחי נייר מהודו ואינדונזיה, אשר סווגו בעת הייבוא כפטורים מתשלום מסי ייבוא. בבדיקה פיזית שנערכה למשלוחי הנייר, החליטה הנתבעת- רשות המסים - כי הסיווג שגוי, ויש לסווגם תחת פרט מכס הכולל תשלום מסי ייבוא. התובע נאלץ לקבל את עמדת רשות המסים ולסווג את הנייר ככזה הכולל תשלום מסי ייבוא והגיש תביעה כנגד רשות המסים להשבת מסי ייבוא ששילמה בגובה של כ- 1.5 מיליון ₪.
טענות הצדדים:
לטענת התובעת, הסיווג שסיווגה את הנייר כפטור מתשלום מסי ייבוא הוא הנכון, שכן הנייר המיובא שכן יותר מ-10% מהמשקל של הנייר המיובא עשוי מסיבים המתקבלים בתהליך מכני או בתהליך כימי-מכני, ועל כן יש לסווג את הנייר בהתאם לפרט המכס הרלוונטי, אשר אינו חייב במס.
לגבי התהליכים שעובר הנייר, טענה התובעת כי תהליך ייצור הנייר מורכב משני שלבים - בשלב הראשון, עובר העץ עיבוד מכני (גריסתו לשבבים ושיוף) ולאחר מכן, עובר טיפול כימי. כלומר, שהפן המכני בייצור הסיבים הוא בגריסת העץ לשבבים, ושזה קודם לשלב הכימי שבייצור הסיבים.
לעומת זאת, הנתבעת טוענת כי הנייר אינו מכיל סיבים שכאלה, ולכן בהתאם לפרט המכס המתאים והרלוונטי, הנייר חייב במסי ייבוא.
בנסיבות הללו, בית המשפט נדרש להכריע מאיזה סיבים עשוי הנייר, כלומר - אם משקל הסיבים שיוצרו בתהליך "מכני" או "כימי מכני" הוא למעלה מ-10% ממשקל הנייר - ומכאן שמשקל הסיבים שיוצרו בתהליך "כימי" בלבד הם למטה מ-90% ממשקל הנייר - הסיווג הוא כעמדת התובעת; ואם משקל הסיבים שיוצרו בתהליך "מכני" או "כימי מכני" הם 10% ומטה ממשקל הנייר - ומכאן שמשקל הסיבים שיוצרו בתהליך "כימי" בלבד הם 90% ומעלה ממשקל הנייר - הסיווג הוא כעמדת הנתבעת.
הן התובעת והן הנתבעת הגישו חוות דעת מומחים העוסקים בשאלת הרכב הנייר והתהליכים שעובר.הכרעת בית המשפט:
בית המשפט דחה את תביעת התובעת.
בית המשפט קבע, ראשית, כי התובעת אינה עקבית לגבי השאלה, מהו הפן המכני בייצור הסיבים שמהם מורכב הנייר, תוך ציון העובדה כי ייצור כימי של הסיבים אינו זה שמועיל לתובעת, שכן על מנת להיות פטורה מתשלום המכס, על התובעת להראות שלמעלה מ-10% ממשקל הנייר מקורו בסיבים שיוצרו באופן מכני או כימי מכני - כלומר, על התובעת להצביע על פן מכני בייצור הסיבים, אשר נעשה לאחר השלב הכימי. כזכור, התובעת טענה כי השלב המכני - גריסת ושיוף העץ - נעשה לפני השלב הכימי, כאשר בית המשפט עמד על כך שהתובעת שינתה את גרסתה במהלך המשפט ובניגוד לטענותיה בכתב התביעה טענה שהשלב המכני נעשה לאחר השלב הכימי.
כמו כן, הסתבר במהלך המשפט שהתובעת סיווגה את הנייר בעבר כטובין החייבים במסי ייבוא, ובמהלך השנים שינתה את הסיווג בעצת סוכן המכס שלה, לפי טענתה. לאור האמור, קבע בית המשפט כי התובעת עצמה סברה בתחילה שהסיווג הנכון לנייר הוא כעמדת המכס, עוד בטרם שינתה את הסיווג לסיווג שאינו חייב במסי ייבוא.
שנית קבע בית המשפט, כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי הנייר עובר תהליך מכני לאחר התהליך הכימי, כאשר מסמכים שהביאה מהיצרן האינדונזי מתייחסים אך ורק לשלב הכימי שעובר המוצר. עוד עולה מאותם מסמכים, כי היצרן האינדונזי עצמו מתייחס לסיווג של הנתבעת כסיווג הנכון של הנייר. כלומר, המסמכים שהובאו דווקא תומכים בעמדת הנתבעת.
לבסוף, בניתוח חוות דעת מומחי הצדדים, העדיף בית המשפט את חוות הדעת של הנתבעת, שכן בחוות הדעת מטעם התובעת, עליה מוטל נטל ההוכחה, הייתה חסרה התייחסות לנושאים מהותיים ביחס לנייר, כאשר במהלך חקירת המומחה מטעם התובעת, לא נמצא הסבר משכנע לחוסרים אלה.
בנסיבות הללו, דחה כאמור בית המשפט את התביעה, והשית על התובע הוצאות משפט לטובת המדינה בסך 65,000 ₪.
ת.א. (הרצ') 24427-04-18 (פורסם בנבו, 2.4.2023)
את התובע ייצג עו"ד אהוד קרונפלד; את הנתבעת ייצגה פרקליטות מחוז תל אביב
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
|
|
|
|