|
|
|
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי החיל את אמנת מונטריאול על חברת שילוח ובלדרות ישראלית
|
|
|
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
עובדות המקרה:
בכתב התביעה מטעמה טוענת התובעת כי במהלך החודשים מרץ - מאי 2020 היא התחייבה לספק ללקוחותיה ציוד רפואי להתמודדות עם מגיפת הקורונה, אותו רכשה מספקים סינים. המשלוחים הוטסו מסין לישראל באמצעות חברת DHL סין (המוביל האווירי).
הנתבעת 1, חברת השילוח והבלדרות די אייץ' אל (ישראל), הייתה אמונה על טיפול במשלוחי התובעת בישראל, לרבות קליטתם ומיונם, וזאת לבקשת המוביל האווירי.
הנתבעת 2, חברת ממן, המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה, הייתה אחראית על אחסונם של משלוחי התובעת במחסניה עד לתשלום המסים החלים עליהם ולשחרורם מפיקוח המכס.
טענות הצדדים:
לטענת התובעת, הנתבעות התרשלו במהלך קבלת המטענים והתעכבו בשחרורם, ועל כן נגרם לתובעת נזק, שכן העיכוב בשחרורים גרם לביטול העסקאות למול לקוחותיה.
הנתבעת 1, די אייץ' אל (ישראל), הכחישה את אחריותה לנזקים המוכחשים הנטענים בכתב התביעה, וממילא אחריותה מוגבלת, וזאת לאור היותה הסוכן של המוביל האווירי. בנסיבות שכאלה, חל עליה סעיף ייחוד העילה בחוק התובלה האווירית, אשר שואב את כוחו, בין היתר, מאמנה בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר, מונטריאול 28.5.1999, הידועה בשמה המקוצר - אמנת מונטריאול. כסוכן של המוביל האווירי, ומכוח האמנה, חלות על די אייץ' אל (ישראל) ההגנות הקבועות באמנה, ניתן לתבוע אותה רק על פי העילות הקבועות באמנה, כאשר החבות בגין נזק הינה חבות מוגבלת ל-22 זכויות משיכה מיוחדות, שערכן ביום הגשת התביעה הינו 31.87 דולר אמריקאי לכל ק"ג מטען.
הנתבעת 2, ממן, גם טענה שהיא סוכן של המוביל האווירי ולכן גם עליה חלות ההגנות הקבועות באמנה.
לאור האמור, בית המשפט נדרש ראשית להכריע בשאלה האם אמנת מונטריאול חלה על הנתבעות, שכן ככל והתשובה על כך חיובית - הדבר משפיע על שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי ביחס לגובה התביעה, וזאת לאור מגבלת האחריות.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית של אמנת מונטריאול וכיצד יושמה בפסיקה במרוצת השנים.
כך, כמצוין באמנה, הרי שהיא חלה על המוביל האווירי, לרבות עובדיו ושליחיו - קרי סוכניו. סעיף ייחוד העילה לחוק התובלה האווירית הישראלי, מורה מפורשות כי אחריותו של מוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, תבוא במקום אחריותו לכל דין אחר, ולא ניתן יהיה לשמוע תביעות לפיצוי שלא מכוח חוק התובלה האווירית, תהא העילה אשר תהא.
האמנה וחוק התובלה האווירית לא מגדירים מיהו אותו "סוכן של המוביל האווירי". על כן, בית המשפט בחן פסיקה זרה, בה נקבע מבחן פונקציונלי לקביעה מיהו הסוכן של המוביל האווירי, לפיו סוכן הוא מי שמבצע שירותים לקידום חוזה התובלה.
כמו כן, סקר בית המשפט פסיקה ישראלית קודמת אשר דנו בעבר בתחולת אמנת מונטריאול על שתי הנתבעות, אשר קבעו כי די אייץ' אל (ישראל) הינה סוכן של המוביל האווירי, ודחו את טענות ממן בסוגיה (ולמשל ע"א 4480-10-10 תגה רכיבים אלקטרוניים בע"מ נ' די אייץ' אל (ישראל) בע"מ ואח', 26.7.2012).
בית המשפט קבע, ביחס לדי אייץ' אל (ישראל) בע"מ, כי היא אכן משמשת כסוכן של המוביל האווירי, שכן פעולותיה הן פעולות שנועדו לקדם את חוזה התובלה ולפיכך היא אכן סוכן של המוביל האווירי וחלה עליה אמנת מונטריאול.
ביחס לחברת ממן לעומת זאת, דחה בית המשפט את טענותיה, וזאת בהסתמך על פסיקות קודמות לגביה, לפיהן ממן היא זרועו הארוכה של המכס, תפקידה מתמצה בשמירה על המטענים עד להתרה מפיקוח מכס, היא אינה צד לחוזה התובלה ומעמדה מונופוליסטי בשדה התעופה. בנוסף, מעצם טבעה של ממן ומהות פעולותיה, היא אינה מקדמת את חוזה התובלה ולכן לא יכולה להיחשב כסוכן של המוביל האווירי.
בפסיקה זו, למעשה, אשרר בית המשפט המחוזי פסיקות קודמות בנושא וקיבע את ההלכה לפיה די אייץ' אל (ישראל) הינה סוכן של המוביל האווירי וזכאית להגנות אמנת מונטריאול, בעוד ממן אינה סוכן של המוביל האווירי ואינה יכולה להישען על אמנת מונטריאול כטענת הגנה.
בנסיבות הללו, ולאור מגבלת האחריות, קבע בית המשפט כי אין בסמכותו לדון בתביעה נגד די אייץ' אל (ישראל) (כלומר, הסמכות נתונה לבית משפט השלום) וחייב את התובעת לשלם לדי אייץ' אל (ישראל) 6,000 ₪ הוצאות משפט; ובנוסף, לאור דחיית טענותיה של ממן, חייב אותה בית המשפט בתשלום הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ לתובעת.
ת"א (מרכז) 9485-01-21 עוזי את אריק בע"מ נ' די אייץ' אל (ישראל) בע"מ ואח' (טרם פורסם, 9.11.2022)
את די אייץ' אל (ישראל) בע"מ, ייצגו באי-כוחה ממשרד גולדפרב זליגמן, עו"ד גיל נדל ועו"ד רנון גורן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
לאחרונה, דחה בג"צ עתירה של יבואנית בשר קפוא לא כשר, שבכוונתה לשווק בשטחי הרשות הפלסטינית, והותיר את ההחלטה לשחרר את הבשר שכבר יובא ולא שוחרר לשיקול דעתם של המשיבים. העותרת הגישה את העתירה וטענה כי מגבלות הדין הישראלי, ביחס ליבוא בשר קפוא לא כשר, אינן צריכות לחול כאשר מדובר ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית. על כך בסקירה שלפנינו.
|
|
|
|
|