ביום 16.4.15 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (בערעור) פסק-דין שקבע כי עלויות השגחת כשרות של שמן המיובא לישראל, ייכללו בערך השמן לצרכי מכס.
בית המשפט המחוזי בירושלים אימץ את קביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי מרכז, בפסק-דין שניתן בתיק אחר ביוני 2014, שם נקבע כי עלויות שחיטה והשגחת כשרות על מוצר אחר- בשר כבש מיובא, ייכללו בערך לצרכי מכס [ע"א (מחוזי מרכז) 2107-11-13 25410-10-13 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המכס, פסק-דין מיום 23.6.14].
בפסק-הדין הנוכחי, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ההבחנה שהוצעה בין השגחת הכשרות על בשר כבש, לבין השגחת הכשרות על שמן, וקבע כי דינם לצרכי מכס הוא אחד.
סיפור המקרה וטענות הצדדים:
חברת מיה תבליני החיים ("היבואן") ייבאה לישראל שמן משני סוגים: שמן זית שאינו ראוי למאכל- המיועד להדלקת נרות (למאור), ושמן זית כתית המיועד למאכל.
לפני יבוא השמן, שלח היבואן למפעל הספקים בחו"ל משגיח כשרות מטעם בד"צ העדה החרדית ירושלים, אשר תפקידו לפקח על התהליכים במפעלים שבסופם ניתן להעניק לשמן המיובא אישור כשרות.
היבואן שילם למפעל בעבור השמן, ושילם לבד"צ בעבור ההשגחה.
רשות המכס דרשה מן היבואן לשלם גרעון מכס רטרואקטיבי על עלויות השגחת הכשרות וטענה כי הן חלק בלתי נפרד מעלויות המוצר המיובא, לפי סעיף 132 לפקודת המכס.
היבואן טען כי מדובר בעלויות וולנטריות שהוא נושא בהן מבחירתו, לצורך שיווק וקידום מכירות בישראל. היבואן טען כי עלויות אלה שלא משולמות למוכר אלא לצד ג' לא יכולות להיכלל בערך למכס לפי סעיף 132 לפקודת המכס.
מאחר וכבר ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז פסק-דין שקבע כי עלויות שחיטה והשגחת כשרות של בשר כבש ייכללו בערך למכס, טען היבואן כי הדין הישראלי אוסר לייבא בשר לא כשר, בעוד אין דין דומה ביחס לשמן. בנוסף, טען היבואן כי מעורבות משגיח הכשרות בתהליך הייצור של שמן פחותה מתפקידו של משגיח על בשר. כך, טען היבואן כי בהשגחת כשרות של שמן מדובר ברב ש"יוצא ונכנס" כלומר לא חייב להיות נוכח בכל התהליך, וכי בשמן למאור המשגיח צופה רק בתהליך הביקבוק ולא בתהליך הפקת השמן מן הזיתים.
לחילופין, טען היבואן לפטור מהגרעון בשל עמידתו בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
בית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה בחודש אוגוסט 2014 והיבואן ערער לבית המשפט המחוזי.
פסק-הדין בערעור:
בית המשפט דחה את ההבחנה שהציע היבואן בין תהליך השגחת כשרות של שמן להשגחת כשרות של בשר כבש. בית המשפט קבע כי אין זה משנה האם עלויות השגחת הכשרות נכפות על היבואן בשל הדין – כמו ביבוא בשר כבש, או שהן וולונטריות- כמו ביבוא שמן.
בית המשפט קבע כי השגחת הכשרות היא פעולה שמעניקה לטובין את עצם מהותם והופכת אותם למוצרים כשרים השונים מהמוצרים הלא כשרים. לכן, פעולת ההשגחה נחשבת כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור שלהם, יהא תוכנה אשר יהא, ותהא הסיבה לביצועה אשר תהא. לכן, אימץ בית המשפט המחוזי בירושלים את פסקי-הדין הקודמים שניתנו בנושא, וקבע כי פעולת השגחת הכשרות מהווה חלק מהמחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין בעת היבוא.
בית המשפט דחה את הטענה כי דינה של השגחת כשרות כבקרת איכות.
בית המשפט דחה את הטענה החלופית של היבואן לעמידתו בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
[ע"א (מחוזי ירושלים) 33780-10-14 מיה תבליני החיים ירושלים בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 16.4.15, הרכב השופטים חשין, דרורי ושחם].
יצוין כי היבואן, אשר יוצג על ידי משרדנו, מתכוון להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.