רבים ממקבלי הפטור משירות צבאי שבים לביתם ומתחילים את חייהם האזרחיים.
אך מה קורה עם מי שמסרבים לקבל את הגזירה?
מאז שמדינת ישראל קמה, קיימת חובת גיוס לצבא. חובה זו, קבועה בחוק שירות הביטחון ומשמעותה כי על כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל המגיעים לגיל 18 חלה חובה להצטרף לשורות הצבא. ובכל זאת, איך בסופו של יום לא כולם עולים על מדים? ובכן, התשובה לכך מורכבת מכמה רבדים, אך הדרך להבנתה מצויה בסעיפי הפטור משירות צבאי, או כפי שהם מכונים בעגה המקומית "הפטורניקים".
פטור מרכזי במיוחד הוא פטור משירות צבאי מטעמים רפואיים. סעיף 5 לחוק שירות הביטחון קובע כי אם מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) נמצא לא כשיר כלל לשרת, הצבא למעשה מוותר עליו, והוא משוחרר. הליך השחרור נעשה באמצעות ועדה רפואית, שבמהלכה נקבע כי ה"פרופיל" של המועמד, קרי – סולם הכשירות שלו – הוא 21. זאת, או בהסתמך על נתונים פיזיים שונים, כגון מחלות כרוניות, נכות או מוגבלות, או לאור אינדיקציות ל"אי התאמה נפשית" לשירות הצבאי. הדעות באשר לסיבות שהובילו לבחירה במספר זה דווקא כמסמל את הדרך הביתה מהבקו"ם, נותרו לאורך השנים חלוקות.
רבים ממקבלי הפטור משירות צבאי שבים לביתם ומתחילים את חייהם האזרחיים. אך מה קורה עם מי שמסרבים לקבל את הגזירה? אלה יכולים לפנות ללשכת הגיוס ולפתוח בהליך התנדבות, שבמהלכו, ממש בדומה לצו הראשון, יעברו מבחנים פסיכוטכניים, אימות נתונים, ראיון אישי וועדה רפואית.
במקרה של פטור משירות צבאי מטעמים נפשיים, תועבר הבקשה גם למרכז לבריאות הנפש לבחינה. מה קשור מנילה לאחר קבלת הפטור?
לאחר כל אלה יישלח למועמד או המועמדת לשירות שאלות העדפות ("מנילה") שיורכב מתפקידים המותאמים ליכולתם הפיזית או המנטלית. לאחר מכן ייערך זימון לוועדת מתנדבים וראיון נוסף. אם כל אלה עברו בהצלחה, יקבל המועמד המתנדב צו גיוס. עד שבוע לפני מועד הגיוס מועמד המתנדב לשירות יכול להסיר את בקשתו לשרת. אם לא עשה גן, יוכל לעלות על מדים.
מרגע זה ואילך התהליך עבור מי שקיבל פטור משירות צבאי מטעמים רפואיים דומה לזה של מתגייסי החובה, פרט לשלב הטירונות ששונה מיסודו לאור יכולתם של המשתתפים בו לצאת הבית, ולאור התאמת התכנים שעורך עבורם הצבא. עם זאת, בסופה של הטירונית, יכולים המתנדבים והמתנדבות להשתבץ במגוון תפקידים, לרבות ביחידות המסווגות ביותר של הצבא.
להתייעצות עם עורך דין צבאי היכנסו לאתר