תוחלת החיים בישראל נחשבת כיום לאחת מהגבוהות בעולם. עליה זו בתוחלת החיים היא בשורה טובה מאוד, אך אליה וקוץ בה. בשלב מסוים מתקשים קשישים רבים לבצע בעצמם פעולות בסיסיות למדי ואיכות החיים שלהם יורדת.
על מנת לפתור את הבעיה ולאפשר לאוכלוסיה המבוגרת לנהל חיים עצמאיים יותר, התפתח עד מאוד התחום של עובדים זרים סיעוד. בכל הארץ ובמיוחד באזור תל אביב והמרכז שם קיים ריכוז גבוה של בני האוכלוסייה המבוגרת, הולכת ועולה הדרישה לעובדים זרים איכותיים, בעלי ניסיון בעזרה ובטיפול סיעודיים.
עובדים זרים מקצועיים
האפשרות להשיג עובדים זרים מישראל מוגבלת למדי והסיבות לכך רבות ומגוונות. העובדה שסגנון העבודה מחייב מחויבות מוחלטת למטופל, של עשרים וארבע שעות ביממה, הופכת את העבודה לבעייתית עבור מטפלים ישראלים. נוסף על כך, גם העובדה שמדובר בעבודה קשה מבחינה פיסית, ושהסטאטוס החברתי כלכלי של אוכלוסיית המטפלים מוגבל (שלא בצדק), מרתיע ישראלים רבים מעיסוק כזה של טיפול פרטני.
על רקע מציאות זאת של צורך בכח אדם איכותי של מטפלים לסיעוד מצד אחד, עם מחסור בכח אדם מקומי מצד שני, התפתח מאוד התחום של מטפלים זרים לסיעוד. רבים מקרב המטפלים הסיעודיים בישראל הם תושבי מדינות שלמדו את המקצוע בארצות מוצאם. הידע המקצועי, האמפתיה והרצון לעזור, בשילוב האפשרות להרוויח סכומי כסף גבוהים יותר מאשר בארצות מוצאם, הביאו לכך שכולם יוצאים נשכרים. הקשישים זוכים לטיפול מסור, בדרך כלל בביתם הפרטי, בני המשפחה יכולים לישון בשקט, והעובדים - שיכולים לעסוק במקצועם ולהרוויח היטב כדי לשפר את עתידם ואת עתיד משפחתם שלהם.
תקשורת טובה יותר
למרות שהעובדים בתחום הסיעוד מגיעים מארצות שמעבר לים, כגון פיליפינים, הודו, נפאל, וארצות מזרח אירופה, הרי שרבים מהם נמצאים בישראל זמן ארוך למדי. ההסתגלות הזאת לישראל הביאה עימה יכולת טובה יותר להבין את המנטאליות המקומית, ולתקשר באופן יעיל יותר עם המטופלים ועם בני משפחתם. התמסדות התחום הביאה לכך שגם בקרב עובדים חדשים, ההסתגלות קלה יותר והתקשורת טובה יותר, משום שהם לרוב יודעים היטב לאן הם מגיעים, מה מצופה מהם, מהי הגדרת התפקיד ומהי מערכת היחסים הרצויה בינם לבין המטופל.