יעקב עזרא, מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. מר יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).
כתב את הספרים:
1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף.
2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי.
3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות!
בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים:
* טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוז...).
* דיאטות הרזייה ועיצוב הגוף.
* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.
לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
* מנהל האתר: ארגון הבריאות והכושר הישראלי - http://www.healthnfit.org/index.php
* אתר הדיאטות עיצוב וחיטוב הגוף: http://www.dietme.co.il/
תזונה בריאות ודיאטות (דיאטה) : http://www.2all.co.il/Web/Sites/diet-kobi/
http://blogerim.co.il/bodybuilding
דיאטות, הרזייה וחיטובים: http://blogerim.co.il/kobi
תחרויות מרי ישראל ופיתוח גוף (בודי בילדינג):
מחלות גידוליות - קובי עזרא
גידול- באופן כללי מחלקים את הגידול לשפיר וממאיר , המינוח סרטן מתייחס לגידול ממאיר CANCER - מאליגמי, ראשית יש לדעת על המידע הגנטי הקיים בתא. יש לנו שני סדרות של כרומוזומים שהם לא שווים בגלל שלאחד מגיע מהאם והשני מהאב - הגן ליצירת אלבומין חייב להיות שווה בגלל שהוא חיוני לחיים והגן לצבע העיניים יכול להיות שונה - בגלל שהוא לא חיוני לחיים. המידע הגנטי הוא מידע ליצירת חלבונים ,ב-DNA מעתיק את ה-DNA , הריבוזום קורא את ה-RNA ואז יוצר ח' אמינו חלבונים.
מדוע התא מתחלק?
1) בכדי להתרבות ולגדול ,
2) להתרבות ולהחליף תאים מתים,
3) חידוש רקמות כמו מע' נשימה-רירית וכו'.
4) כדי לאפשר התמיינות של התאים.
גורמים שקובעים את קצב החלוקה הם:
•1) המידע הגנטי- לכן תאים שונים מתחלקים בקצב שונה, ישנם תאים כגון המוח שלא מתחלקים ולעומת זאת ישנם תאים שמתחלקים בצורה מאוד מהירה כגון: רירית המעי והעור- רק חלק מהמידע הגנטי מבוטא - הגנים המיוחדים שמופעלים בכל תא הם אלה שקובעים את חלוקתם.
•2) דרישות הרקמה: התא יכול להתאים את עצמו למצב, בקרה בעזרת הורמונים או חומרים כימיים אחרים המכונים גורמי גדילה-בקרה גנטית דינמית.
•3) תהליך גידולי נובע מהפרעה באיזון לתהליך החלוקה, שגורמת לחלוקה מהירה של תאים ברקמה מסוימת.
גורמים לגידול:
א) עישון- סרטן הריאה, פה, לוע, וושט, שלפוחית השתן, ערמונית.
ב) קרינה רדיואקטיבית או טיפול קרינתי בסרטן שיכול לגרום לסרטן, קרני ה- UV יכולים לגרום למלנומה -בגלל שזהו אזור חשוף. גז הרדום גם פולט קרינה, מיקרוגל. ואלקטרומגנטיות - בעוצמה גבוהה.
ג) חומרים כימיים: יכולים להיות בתזונה, אלכוהול גורם לסרטן הלוע, הגרון ,הכבד ועוד, חומרים כימיים שנמצאים בתעשייה, חלקם תרופות (בעיקר תרופות כימותרפיות).
ד) וירוסים: המידע הגנטי של הוירוס חודר ומתלבש על המידע הגנטי של התא וע"י כך הוא יכול להפעיל גנים מזרזי חלוקה או לדכא גנים מעקבי חלוקה - וירוס הפטיטיס C ו-B , סרטן באיבר המטרה-בכבד, וירוס HPV (יומן פפילומה וירוס) יבלות וירליות, באזור צוואר הרחם,הגרון (דרכי הנשימה) אך 5 וירוסים מסרטנים ממשפחה של מאות. הוירוס שגורם למחלת הנשיקה גורם פוטנציאל מסרטן-בא לידי ביטוי באפריקה ובמזרח הרחוק. לוקמיה לעיתים היא מצב \ נגרם מוירוס TLV קרוב של האיידס.
ה) גנטיקה - תורשה - מוטציה שקיבלנו בתורשה מהורינו או משיבוש בתהליך העוברי או בתהליך מיקרי. הם גורמים לביטוי מוגבר של גנים מזרזי חלוקה (גידול,אונקו-גנים) או עיקוב של גנים מעקבי חלוקה.
•· ישנה מע' גנים נקראת מע' תיקון DNA שיודעת לתקן DNA , מוטציה במ"ע התיקון יגרום לכמה סוגי סרטן, ישנם מס' מקרים בהם התורשה הגנטית דומיננטית ביותר, מספיק גן אחד הנגרם בתורשה לפריצת הסרטן.
כשל חיסוני: תמיד ישנם בגוף התחלה של גידולים ומע' החיסון מזהה ומטפלת, מזהה ומחסלת- גידול הוא למעשה כשל של מע' החיסון. קל וחומר שמדובר במע' חיסון כושלת נרכשת או מולדת , סטרס : הוא פוגע במערכת החיסון.
•· הקובעים העיקריים של סוג הגידול הם: סוג ההפרעה הגנטית. גורמים נוספים: מע' החיסון תפקודה ובקרה חיסונית. כשיש גידול שפיר ואנו מגרים אותו אז ישנה יכולת העברה לממאיר.
•· יש הטוענים שגידול שפיר היה אמור להפוך לממאיר, אך מע' החיסון עצרה אותו.
•· שפיר (בנינגני) ממאיר-סרטן,מאליגני, ההבדל בין שני המצבים העיקרי הוא שליחת גרורות
•· התהליך הסרטני-הוא מהיר ואלים יותר ואיבוד התפקוד התאי גדול יותר. התא הבילגני- יש לו יכולת התמיינות.
•· גידול שפיר אחד שונה מהשני, אך הדבר החשוב יותר הוא בגידול ממאיר- כלומר ניתן לומר שהגידול בו שפיר או ממאיר + תת כותרת כגון: שפיר לפני הממאירות.
גרורות נשלחות במס' דרכים :
א) פיזור דרך הדם או כל רקמה,
ב) הלימפה מנקזת נוזלים מהרקמות והעברת תאים, צינורית הלימפה חדירה יותר
ג)פיזור מקומי- כתוצאה ממגע נקודה .
ד) פיזור אנושי: כמו ביופסיה, בעת כריתת גידול , חלק מהתאים נשפכים ויכולים ל"הדביק" תאים אחרים.
•· הפיזור: הוא לא אקראי- הפיזור ספציפי לסרטן- לפי סטטיסטיקה ניתן לדעת על סרטן מסוים שיגרום לסרטן, במקום אחר לדוגמא סרטן הפרוסטטה- לעצמות, מעי גס-לכבד.
•· הגרורה נאמנה למקורה - כלומר לפי הביופסיה של הגרורה ניתן לזהות מאיפה הגידול הגיע, המראה הוא לפי מקור הגידול.
•· התהליך השכיח ביותר בכבד הוא גרורה - בגלל שהכבד סובל מגידולים מטסטטיים - כאיבר מרכזי.
•· הבחנה: על פי הקליניקה. יכול להיות שהתופעות הקליניות יאחרו לבוא. באופן כללי ירידה במשקלו- הגידול מפריש חומר שגורם לפרוק רקמות בגוף וגם הגידול גודל ודורש יותר, חולשה, אנמיה ממושכת, תת תזונה וחוסר תאבון לאורך תקופה של חודשים לא מוסבר, גושים בגוף , כגון: גידולים שקיימים בשד, בסחוס וכו'. כתמים שומות שגדלות , הכוונה למלנומה, התייחסות לצבע, סדרות השוליים, במרקם, כלימה שמהווה אסימטריה.
דימומים באזורים שונים בגוף- מע' עיכול,מע' מין אצל אישה , שינויים בהרגלי היציאה וכו'.
הקאות,צרידות או שיעול טורדני ללא סיבה ברורה, שינויים נירולוגיים כגון: טשטוש ראייה, כאבים בעצמות - בלוקמיה.
•· לכן עושים בדיקות סקר בכדי לא להגיע למצב מאוחר - לאחר גרורות עושים סקר
א) במחלות גידול שכיחות
ב) שיש אפשרות לטפל אם מגלים מוקדם
ג) שיש בדיקה מדויקת כגון: משטח PAP לצוואר הרחם,
ד) כשהגידול איננו פורץ במהירות גבוהה מידיי + בדיקת סקר: שד, צוואר רחם, קולון - כל אדם מעל גיל 65, לאוכלוסיות סיכון עושים בדיקה תקופתית.
•· צורות הבחנה:
א) בדיקות הדמיה- רנטגן. CT,MRI , אולטרסאונד, מיפוי איזוטופים (עצמות,תירואיד וכבד) ב) הסתכלות אל תוך חללי הגוף- אנדוסקופיות למיניהם כגון: גסטרוסקופיה,
ג) בדיקת דם, ישנם מרקרים הנמצאים בדם לסרטנים מסוימים כגון: CEA- למעי הגס, PSA - לפרוסטטה וכו'. יחד עם זאת השימוש בהם לאבחון מאוד מוגבל עקב ספציפיות נמוכה, אך משתמשים באותם סממנים בכדי לעקוב לאחר התפתחות ונסיגת הגידול.
ד) הבחנה רקמתית (ביופסיה),
3 מטרות :
1) אבחון - שפיר או בממאיר הוא באופן כירורגי- אך משאירים גרורות .
2) טיפול קרינתי - הוא מקומי, אך פוגע גם ברקמות בריאות ולכן יש לנו סכנה לגידול משני. ההקרנה פוגעת ב-DNA , בעיקר ב-DNA שנמצא בחלוקה - בעיקר בתאי הגידול, לעיתים עושים הקרנות קבועות- פשוט שותלים בגוף שפורפרת .
3) טיפול כימותרפי - טיפול סיסטמי בתרופות שחלקן טבעיות וחלקן סינטטיות, כאשר המחנה המשותף העיקרי שלהם הוא פגיעה ברקמות של חלוקת התאים.
4) טיפול כימותרפי מקומי-בגלל שאין אפשרות לעלות במינון התרופה - ע"י הזרמת התרופה לאזור הגידול.
5) טיפול חיסוני (אימוני):
א) ריגוש מע' החיסון: לוקחים ביופסיה של תאי הגידול והחיסון ומפגישים אותם מחוץ לגוף- במבחנה ולאחר מכן מחזירים את תאי החיסון לגוף-הם כבר מכירים את תאי הגידול וכך תוקפים אותם,
ב) את מע' החיסון ע"י אינטרפרון או אינטרלוקימים, שמאיצים תגובה חיסונית,
ג) הוצאת רקמת הגידול, לאחר תהליך מסוים להכניסה חזרה ואז הגוף (מע' החיסון) מכירה ופועלת כנגדם.
ד) כל מיני אופציית: לדוגמא בפרוסטטה היפרטרמיה מעכבת את התפתחות הגידול.