|
|
|
|
|
טיפים להעסקה נכונה של פרילנסר בעקבות פס"ד חדשני
|
|
|
בעסקים ובארגונים רבים נהוגה שיטה בה פרילנסרים מקבלים את התמורה בגין עבודתם באמצעות חשבונית מס, בין אם מדובר בעוסק מורשה ובין אם מדובר בחברת יחיד.
בשיטה זו, התמורה שניתנת לפרילנסר בגין עבודתו בדרך כלל גבוהה יותר ביחס לתמורה שהיה מקבל אילו היה מוגדר כעובד שכיר ומקבל תלוש שכר, שכן היא מגלמת הפרשות סוציאליות ולעיתים גם תשלום עבור שעות נוספות.
לא אחת קורה, שהפרילנסר, לאחר סיום עבודתו, מגיש תביעה בבית הדין לעבודה כנגד המעסיק בדרישה להכיר בו כעובד שכיר וכפועל יוצא בדרישה לקבלת סכומים נוספים בגין פיצויי פיטורים, הפרשות סוציאליות, שעות נוספות, הבראה וכו'. סכומים אלה מגיעים לעיתים למאות אלפי שקלים בגין פרילנסר אחד.
עסקים רבים מגנים על עצמם למול תופעה זו בהסכם ההתקשרות בין הצדדים ע"י הוספת סעיף הידוע בכינויו "סעיף גדרון". סעיף זה, בעיקרו, קובע כי במקרה שבו הפרילנסר יתבע את העסק בדרישה להכירו כעובד שכיר, אזי התמורה לה יהיה זכאי בתור שכיר תהיה נמוכה בהרבה מהתמורה שמקבל בתור עצמאי (כיוון שהיא מגלמת את ההוצאות הסוציאליות, שעות נוספות וכו') וכן הפרילנסר יהיה חייב להחזיר למעסיק סכומים אותם קיבל ביתר עקב העסקתו כעצמאי.
סעיף גדרון, אשר נוסח כהלכה, מנע במקרים רבים הגשת תביעות מצד הפרילנסר שכן האחרון חשש שיצטרך להחזיר סכומים שקיבל.
לאחרונה, ניתן פסק דין חדשני ע"י בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 110/10 רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ ואח') אשר משנה את הכללים להעסקה מסוג זה ומצריך הערכות חדשה של המעסיקים.
בית הדין קבע כי עובד שסווג באופן שגוי כעצמאי (קרי, נקבע שהוא שכיר) יהא זכאי לפיצוי כספי בגין הזכויות הסוציאליות שנשללו ממנו, על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", ומבלי שניתן יהיה לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שיקבל בגין סכומי "יתר" כביכול. כמו כן, קבע בית הדין שאין לשים דגש מיוחד על קיומו של "סעיף גדרון" בהסכם בין הצדדים.
זוהי קביעה חזקה מאוד אשר מבטלת כמעט לחלוטין את ההגנה של "סעיף גדרון".
יחד עם זאת, קבע בית הדין חריג בו האמור לעיל לא יחול: במצבים של חוסר תום לב קיצוני מצד המועסק, בהתאם לנסיבות הספציפיות ולמבחני העזר שנקבעו בפסיקה וזאת על מנת למנוע תשלום כפל שיש בו ניצול לרעה של דיני העבודה. אולם גם במקרה זה של חוסר תום לב קיצוני העובד לא יחוייב בסכום העולה על הסכומים שנפסקו לזכותו כתוצאה מתביעתו.
כלומר, ה"מקל" שהיה עד היום בידי המעסיקים (אם תתבע אותי, גם אם תוכר כ"עובד" בסופו של דבר יתכן שתצטרך לשלם לי יותר מאשר אני אשלם לך) אינו קיים יותר.
ומהם מבחני העזר שיעזרו לבית הדין לקבוע חוסר תום לב קיצוני? קיומו של פער ניכר, בדרך כלל 50% ומעלה, בין התמורה כעצמאי לבין השכר החלופי כפי שיקבע ע"י בית הדין (והכוונה לשכר החלופי ולא לעלות השכר החלופי); בנוסף לכך ובמצטבר, קביעה עובדתית כי הבחירה במתכונת ההתקשרות כעצמאי הייתה של נותן השירותים ולא של המעסיק – בין מתוך יוזמה שלו מטעמיו ובין לאחר שניתנה לו אפשרות אמיתית לבחור בין העסקה כעובד לבין העסקה כעצמאי בשכר גבוה יותר והוא בחר בהעסקה כעצמאי.
ההשלכות והמשמעויות של פסק הדין * פרילנסר שסווג באופן שגוי כעצמאי – לא ניתן לקזז מהסכומים שיקבל סכומי "יתר" שקיבל בהתאם להסכם העסקתו. * גם במקרים של חוסר תום לב קיצוני מצד הפרילנסר, בהם ניתן לבצע קיזוז, הקיזוז לא יעלה על הסכום שנפסק לזכות העובד. * הגדלת החשיפה מול הפרילנסר גם בכל הקשור לתביעה על הפרשי שכר עבודה בגין שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית, וזאת על בסיס השכר הגבוה ששולם להם: המועסק יכול לתבוע הפרשים בעד 7 שנים אחורה. והחל מפברואר 2009, יוכל גם לטעון שעבד משרה מלאה בתוספת 60 שעות נוספות ונטל ההוכחה להוכיח אחרת יהיה על המעסיק!
המלצות לייישום * בדיקת ההסכם שנחתם מול הפרילנסר – יש לעדכן את הסכם ההתקשרות בהתאם לפסיקה החדשה, ולהתייחס לכל החשיפות שישנן מולו. * במקביל- צעד נוסף פשוט ליישום ומתחייב- רישום שעות עבודתו של הפרילנסר במערכת ממוחשבת, בהתאם לדרישות תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר (הרישום יעשה על ידי הפרילנסר בעצמו), וזאת בדומה לרישום שעות עבודה של עובד שכיר. צעד זה יקטין באופן משמעותי את הסיכון של המעסיק. במקרים רבים, רק בהקשר של תביעה להפרשי שכר עבודה, מדובר על סכום תביעה של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בגין פרילנסר אחד.
הערה: האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין.
|
|
תגיות המאמר: עבודה, שעוני נוכחות, נוכחות, נוכחות עובדים, פרילנסר, שעון נוכחות עובדים, ניהול עובדים, מערכת נוכחות, תוכנת נוכחות, דיווח נוכחות, תיקון 24, רישום שעות, שעות נוכחות, שעות עבודה, חוק הגנת השכר, דיווחי נוכחות, שעון נוכחות ביומטרי, העסקת פרילנסר, כרטיס נוכחות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
רונן פורת, רו"ח מומחה למערכות נוכחות לעסקים מייל: ronen@lshv.co.il
מנכ"ל חברת לסה ויז'ן המפתחת ומשווקת את מערכת Timewatch - פתרונות דיווח נוכחות והכנה לשכר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת רונן פורת
הסדר של שכר גלובלי לעובד הינו הסדר שכיח במקומות עבודה רבים. על פי הסדר זה, העובד מקבל שכר קבוע בכל חודש וזאת גם במקרה שבו עבד שעות נוספות מעבר למכסת השעות של משרה רגילה. במאמר זה שבעה טיפים לקביעת הסדר של שכר גלובלי לעובד, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק ובפסיקה וזאת בכדי להימנע מההשלכות שעלולות להיות במקרה של קביעת הסדר שאינו עומד בדרישות החוק והפסיקה.
|
במקרים רבים מעסיקים מסכמים עם העובד שיטת תשלום של שכר גלובלי תוך שהם מחליטים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד. לעיתים החלטה זו נעשית ללא בחינה עובדתית ומהותית של שאלת תחולת החוק על העובד, וכאשר שאלה זו מגיעה לפתחו של בית הדין קובע בית הדין אחרת. במקרה כזה מדובר במשמעות כספית לא מבוטלת מבחינת המעסיק.
במאמר זה אפרט על המשמעויות של הוצאת עובד מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, באילו מקרים ניתן להוציא עובד מתחולת החוק, דוגמאות של מקרים שנדונו לאחרונה בבתי הדין לעבודה, מסקנות והמלצות לפעולה.
|
לא אחת אני נתקל במקרים בהם מעסיקים אינם מנהלים רישום כחוק של שעות העבודה של עובדיהם או שהם מעבירים את האחריות לניהול רישום שעות העבודה לעובד עצמו, כלומר העובד מנהל את הרישום על גבי דפים, מחברות, קבצים וכו'. ביום 20.6.12 ניתנה הכרעת הדין בתיק פלילי שנפתח כנגד מעסיק, אשר הואשם, בין היתר, באי ניהול פנקס עבודה בהתאם לחוק.
במאמר זה אפרט את נסיבות המקרה, נימוקי בית הדין בהכרעת הדין, מסקנות והמלצות לפעולה.
|
בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר, שנכנס לתוקפו ביום 1.2.09, חלה על המעסיק חובה (בין יתר הדרישות בתיקון), לפרט במדויק במסגרת תלוש השכר שעליו למסור לעובד רשימה של רכיבים המפורטים בחוק.
בתקופה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין אשר הטילו קנסות על מעבידים בגין ליקויים בפירוט הנדרש בתלוש השכר בהתאם להוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר. במאמר זה אסקור שני מקרים שהגיעו לאחרונה לדיון בבתי הדין לעבודה בהקשר זה ואתן מסקנות והמלצות להתנהלות נכונה של מעסיקים.
|
מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה
עובד המפוטר ממקום עבודתו זכאי לשכר של חודש כנגד כל שנת עבודה (אלא אם כן, הוסכם על שיעור גבוה יותר), בעת פיטוריו או בעת היותו מתפטר כדין מפוטר או כמוסכם בהסכם עבודה. תשלומי פיצויים מגלמים בתוכם את רכיב העמלות (בחישוב ממוצע של 12 החודשים האחרונים), ואת רכיבי השכר הקבועים, גם כאלה שלא נכנסים תחת הקטגוריה "שכר בסיס".
עם זאת, פיצויים אינם משולמים עבור פרמיות, מענקים, בונוסים, החזרי הוצאות, משכורת 13 ותוספות מותנות. הכלל הבסיסי הינו (למעט במקרה של מתפטר בדין מפוטר), שעובד מפוטר בלבד, זכאי לפיצויי פיט
|
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).
|
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"
|
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.
|
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.
|
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.
|
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.
|
|
|
|
|