האם הבחנתם בהבדל בהתנהגות האכילה של אנשים רזים לבין זו של אנשים שסובלים מעודף משקל? האם תהיתם אי פעם מה יוצר את ההבדל הזה בין שמנים לבין רזים?
רוב המחקרים העוסקים בהרזיה חוקרים אנשים שמתקשים להפחית ממשקלם, ובודקים כיצד הם מגיבים למגוון תוכניות וטיפולי דיאטה. בניגוד למחקרים הללו, רוב טכניקות ה- NLP התפתחו דרך גילוי וחקירת הדברים שגורמים להצלחה: כיצד אנשים שמשיגים בקלות תוצאה רצויה, עושים את מה שהם עושים?
לכל האנשים הרזים טבעית יש אותה אסטרטגיה והם עושים כמעט אותו דבר. לעומתם, לאנשים עם בעיות משקל יש אסטרטגיה שונה. במקום לנהל מאבק מתמיד עם האוכל, הרבה יותר קל ללמוד לחשוב ולהגיב כמו אדם רזה טבעית
האם יהיה שימושי ומועיל עבורכם להכיר את אסטרטגיית האכילה של רזים טבעית, ואף ללמוד להשתמש בה? מאמר זה מציג את אסטרטגיית האכילה שנדגמה מאנשים רזים טבעית, ומפרט אותה שלב אחר שלב..
הבדלים משמעותיים שקיימים בין רזים טבעית לבין אנשים בעלי עודף משקל:
- אנשיםרזים טבעית אינם חשים כורח להיות רזים
- הםאינם חשים רע לגבי "ויתור על אוכל טוב"
- הםאינם מגבילים את התפריט שלהם
לעומת זאת, כשאנשים עם עודפי משקל עושים דיאטה, הם עושים את כל הדברים הנ"ל.
מהי האסטרטגיה של רזים טבעית?
בעוד שאנשים שמנים מחוברים להנאה המיידית שבאכילה, וממוקדים בעונג הרגעי שהם חווים ברגע נתון, הרי שאנשים רזים טבעית חושבים צעד אחד קדימה ומודעים לתוצאות אכילתם.
כאשר אדם רזה טבעית, חש צורך לאכול, הוא קשוב לתחושות הגוף שלו. במידה והוא מזהה תחושת רעב, הוא מחפש את פריט המזון שייתן לו תחושה טובה, לא רק בטווח המיידי, אלא גם בטווח הארוך יותר. ביחס לכל מאכל שהוא שוקל לאכול, הוא עורך השוואה בין תחושתו הנוכחית (לפני שאכל), לבין התחושה שתהיה לו לאחר שיאכל. לאחר שהוא משווה בין האלטרנטיבות השונות, הוא מחליט מה לאכול, כשהבסיס להחלטתו היא התחושה הטובה לאורך זמן..
כאשר מבקשים מאדם שמן לדמיין שהוא רואה מאכל שהוא אוהב ואוכל אותו, ברוב המקרים הוא מדמיין תמונת סטיל. אנשים המגזימים באכילה, בדרך כלל, מתמקדים רק בטעם המענג של האוכל בזמן שהם אוכלים.
לעומת זאת, אדם רזה מדמיין סרט, ורואה איך הוא מרגיש גם לאחר שאכל. אדם רזה גם לוקח בחשבון את הצפוי לו, ובדרך כלל מתכונן:
לדוגמה: אם צפויה לאדם הרזה ארוחת ערב חגיגית הוא לוקח זאת בחשבון, ואוכל בהתאם בארוחת הצהריים, או לחלופין, כשהוא יודע שהוא יוצא מהבית ולא יהיה לו אוכל זמין, הוא מתכנן את אכילתו ולוקח איתו כריך או ירקות...
לעומתו האדם השמן, אינו חושב על המשך היום, אינו מתכנן ויוצא מהבית בלי אוכל. כשהוא חש רעב הוא מחפש אוכל זמין, ואוכל מה שיש בנמצא ללא הבחנה.
בקצרה, ניתן לומר שבהקשר של התנהגות האכילה, אדם שמן ממוקד ברגע ואילו אדם רזה ממוקד גם בעתיד הקרוב.
כשאתה מתחיל לחשוב כמו אדם רזה טבעית, כבר אינך צריך להשתמש ב"כללים מנחים" כדי לכפות על עצמך לאכול בדרכים שיגרמו לך לרדת במשקל.
"אסטרטגית הרזים טבעית" מלמדת אותך לחשוב על האוכל שייתן לך את התחושות הטובות ביותר לאורך זמן, ולא רק ברגע הספציפי של האכילה. כשאתה מדמיין איך הבטן שלך וכל גופך ירגישו נפוחים למשך שעות ארוכות אחרי ההגזמה באכילת המזון המשמין, אתה מתחיל לשים לב שההרגשה הזו לאורך זמן אינה מושכת במיוחד.
מה קורה במקרה של אכילת יתר?
הבדל נוסף שקיים בין רזים טבעית לבין בעלי עודף משקל הוא האופן בו הם מגיבים לאכילת יתר של מזון משמין.
כאשר אנשים בתהליכי דיאטה מגזימים באכילה, לעיתים קרובות הם חושבים לעצמם: "ידעתי שאני לא אעמוד בזה. אני פשוט זללן. נידונתי להיות שמן כל החיים, אז יותר טוב שאתרגל לזה. אם אני לא יכול לעמוד בדיאטה מכל סוג שהוא, יותר טוב שאקבל את זה, ופשוט ארשה לעצמי לאכול מה שבא לי וליהנות מזה". לעיתים תכופות מתלווים לחשיבה זו רגשות חזקים של חוסר ערך ודיכאון, המנציחים את הדפוס הזה.
בניגוד לכך, אנשים רזים טבעית, שמרגישים מלאים מידי מכיוון שהגזימו באכילה, מאוד מודעים לתחושת חוסר הנוחות שלהם וחושבים: "לעולם לא אגרום לעצמי להרגיש כך שוב". התחושה הלא נוחה מספקת להם את הפידבק הנחוץ להם כדי להתחבר למוטיבציה לאכול באופן מבוקר בעתיד. מאוחר יותר הם אוכלים כמויות קטנות מהרגיל כדי להימנע מתחושת המלאות הלא נוחה, ולהרגיש טוב. כלומר, הם מודעים לניסיון העבר ומפיקים ממנו למידה.
אסטרטגית האכילה של רזים טבעית מבוססת על רצון לחוות רגשות חיוביים נוספים - יותר עונג במקום יותר הכחשה.
זה עובד גם אם אינך יודע את הערך הקלורי של פריט המזון. אם כבר התנסית באכילת המזון הזה קודם, גופך זוכר את תגובתך אליו. זה יוצר מוטיבציה פנימית אוטומטית לאכול במידה - מכיוון שברמה העקרונית יותר מענג לאכול בדרך זו.
הבחנה בין רעב לתחושות אחרות:
אנשים רבים שסובלים מעודף משקל אינם יודעים להבחין בין תחושות שונות.
לעיתים הם אינם יכולים לזהות את ההבדל בין תחושה רגשית של ריקנות לבין תחושה פיזית של רעב המאותתת לאכול. לפיכך, בראש וראשונה עליהם ללמוד להבחין בין תחושות גופניות שונות לבין רגשות שונים.
כאשר כל התחושות הרגשיות נחוות כטובות או כרעות, כשחשים הרגשה רעה לא יודעים מה לעשות כדי להרגיש טוב יותר. אתה לא יודע מתי לאכול, מתי להזמין חבר לצאת לסרט, או מתי לעשות דברים אחרים כדי לספק צרכים שונים.
עליך להתחיל ללמוד את ההבדלים בין התחושות השונות באמצעות הקשבה לגוף, ומודעות לפידבק שמתקבל. עליך לשים לב אלו פעולות גורמות לך להרגיש יותר טוב. אם אתה מרגיש הרגשה של חוסר נוחות, וביקור אצל חבר משפר את הרגשתך, אתה יכול להתחיל להכיר בכך שתחושה זו של חוסר נוחות היא מסר שמשמעותו הרגשת בדידות וצורך להיות עם מישהו.
אם יש לך תחושה לא נוחה, ואחרי שאתה אוכל משהו, עדיין יש לך את התחושה הזאת, קרוב לוודאי שהתחושה הזו לא הייתה רעב. זה איתות לכך שאתה רוצה משהו אחר. אולי אתה כועס על משהו ועליך לפתור זאת, אולי אתה משועמם וצריך למצוא תעסוקה יותר מעניינת...
בשלב הראשון כשעדיין ההבדל בין התחושות אינו ברור, ניתן רק לנחש איך כל אוכל ירגיש בבטנך לאורך זמן. לא משנה אם הניחושים נכונים או לא, כל עוד אתה משתמש בפידבק שאתה מקבל אחרי האכילה כדי לאמת את ניחושיך. אחרי שאתה אוכל את מה שבחרת, שים לב איך אתה מרגיש. כל פעם שאתה אוכל, הייה יותר ויותר מדוייק לגבי התחושה שכל מזון ספציפי מספק. כולנו לומדים מהניסיון.
אנשים שיש להם אלרגיה למזון או מחלות אחרות, כמו סוכרת, שמצריכות דיאטה נוקשה- עשויים להזדקק לשימוש בקריטריונים אחרים כדי לבחור מזון או להימנע ממנו. עם זאת, כל עוד ההשלכות המזיקות אינן חמורות מידי, ומתרחשות תוך מספר שעות, אסטרטגית אכילה זו עדיין תעבוד טוב.
לדוגמה, אם מישהו אלרגי לתירס והוא מדמיין איך ירגיש אחרי שיאכל תירס, הוא יהיה מודע לתחושות האלרגיות, ימצא אותן בלתי נעימות, ואז יבחר בדבר אחר. למעשה, אסטרטגיה זו יכולה לעזור באופן ממשי לאנשים עם אלרגיות או רגישויות, להימנע ממזונות לא מתאימים מבלי לחוות קונפליקט פנימי.
כאשר מישהו מאמץ את אסטרטגית האכילה של רזים טבעית הוא נמשך לקראת משקלו ה"רזה טבעית". משקל זה משתנה במידת מה מאדם לאדם, ותלוי בגורמים כמו רקע גנטי, רמת פעילות, וסגנון מחשבתי.
הרעיון שלכל אחד מאיתנו יש "נקודת התייצבות" משקלית שגופנו חוזר אליה, הינו רעיון שחוזר על עצמו בחומר כתוב בנוגע לשליטה במשקל. יש להניח שנקודה זו משתנה עם שינוי אסטרטגית האכילה, ואנשים עוברים לנקודת התייצבות טבעית במשקל נמוך יותר.
הצעדים של אסטרטגית האכילה של רזים טבעית:
- מצאזמן ומקום שבהם אתה יכול להירגע בנינוחות, ללא הפרעות, במשך 20 דקות.
- חשובכיצד אתה יודע שהגיע הזמן לחשוב על אכילה: האם זה כאשר אתה רואה אוכל? האםאתה שומע מישהו שאומר "זה הזמן לאכול"? האם אתה מסתכל בשעון ורואהשהגיעה שעת הארוחה? האם אתה מרגיש רעב? אתה יכול לדמיין שאתה יושב לאכולורואה אוכל על השולחן, או שאתה מסתכל בתוך המקרר, או שאתה מתבונן בתפריט.
- עתההבחן בתחושה שיש לך בקיבה. שים לב לאיכות התחושה שיש לך ממש עכשיו. אינך בודקרק אם אתה מלא או רעב, אלא כיצד הקיבה שלך מרגישה באופן כללי. הקיבה שלךתרגיש שונה בהתבסס על מה שאכלת לאחרונה, והאם אתה מתוח או רגוע.
- שאלאת עצמך: "מה ירגיש טוב בקיבתי עכשיו?". אינך צריך להגיד זאת בקולרם, רק לשמוע את השאלה הזאת בתוך ראשך.
- עכשיוחשוב על פריט מזון זמין אחד, אפשרות אחת שאותה אתה יכול לאכול. אתה יכוללדמיין כריך עוף, חטיף, ממתק, קערת מרק, צלחת סלט וכו'.
- אח"כדמיין שאתה אוכל מנה מהאוכל שחשבת עליו. אם חשבת על כריך העוף, חוש במהירותאת טעם הכריך, ואז הבחן איך זה מרגיש כשהוא מחליק לקיבתך. אתה יכול לקבל אתהתחושה של איך הכריך ירגיש בקיבה שלך, ואיך כל גופך ירגיש במהלך השעותהקרובות אם תאכל את זה.
- עתההשווה את התחושה הזאת עם התחושה שהייתה לך בקיבתך לפני שדמיינת שאתה אוכל.איזו תחושה אתה מעדיף? האם תרגיש טוב יותר לאורך הזמן אם תאכל את כריך העוףמאשר אם לא תאכל כלום? אם התשובה היא "כן", שמור את כריך העוףבמחשבתך כאפשרות שאתה עשוי לבחור בה. אם התשובה היא "לא", בטל את האפשרותהזאת. שים לב שהחלטתך מתבססת על מה שיעניק לך את העונג הרב יותר לאורך זמן.אין שום טעם לאכול משהו שיגרום לך להרגיש רע למשך כל שארית היום.
- עתה דמיין פריט מזון אפשריאחר. אולי אתה חושב לאכול ממתק?
- עתהאתה עומד לגלות אם אתה באמת רוצה לאכול את הממתק או לא. דמיין שאתה אוכל אתהממתק, וחוש אותו נכנס לתוך קיבתך. הייה מודע לתחושה של נוכחות הממתק הזהבקיבתך במהלך השעות הקרובות. איך זה מרגיש לך?
- השווהאת ההרגשה הזאת עם ההרגשה הטובה ביותר שלך עד כה. איך התחושה הזאת בהשוואהלתחושה שהיית מרגיש אם היית אוכל את כריך העוף? שים לב איזו תחושה יותר מהנהעבורך. איזו בחירה גורמת לך להרגיש טוב יותר? שמור במחשבתך את פריט המזוןשגורם לך את התחושה הטובה ביותר לאורך זמן.
- עשהאת התהליך הזה (סעיפים 8-10) עם עוד כמה מאכלים אפשריים. כל פעם, שמורבמחשבתך את פריט המזון שגורם לך להרגיש הכי טוב לאורך זמן.
- כשאתהמסופק מכך שבחנת מספיק מאכלים אפשריים בדרך זו, כך שהתהליך הזה מתחיל להיראותלך טבעי, שים לב איזה פריט מזון גרם לך להרגיש הכי טוב. עתה דמיין שאתה אוכלאת פריט6 המזון הזה, וחוש את הסיפוק שבאכילת משהו שגורם לך להרגיש טוב לאורךזמן.
עתה יש לך את הטכניקה הבסיסית. על מנת להבטיח שתמשיך להשתמש בה באופן אוטומטי, דמיין שאתה מבצע את כל הצעדים בתהליך הזה במספר סיטואציות אחרות. דמיין שאתה יוצא לארוחת ערב באחת מהמסעדות המועדפות עליך. עבור את כל התהליך כדי לבחור מה לאכול בסיטואציה הזאת. אח"כ דמיין שאתה במסיבה, ועבור דרך כל התהליך הזה. דמיין שאתה אוכל בבית וחזור על כל התהליך הזה. כאשר הצעדים הללו מתחילים להראות טבעיים בעיניך, זהו סימן לכך שהתהליך הופך להיות אוטומטי, ושתמשיך להשתמש בו גם בעתיד באופן אוטומטי.
עתה חשוב על סיטואציות ספציפיות שבהן הגזמת באכילה בעבר או מאכלים שאתה נוהג להגזים באכילתם. חזור על האסטרטגיה הזו עם כל אחת מהסיטואציות הללו שבהן נהגת לאכול יתר על המידה, כדי להבטיח שהאסטרטגיה החדשה תחול גם עליהן.
איך לדעת מתי להפסיק לאכול?
אותה אסטרטגיה יכולה לסייע לכם גם כדי להפסיק לאכול.
כל פעם שאתה רוצה לקחת ביס, אתה יכול לחוש איך הביס הזה ירגיש בקיבתך כעבור זמן. עליך לעצור מייד כשאתה מרגיש שהביס הבא יגרום לך להרגיש פחות נוח ממה שאתה עכשיו. תהליך זה מספק לכם דרך טבעית להפסיק לאכול כשאתם מלאים.
כשהתהליך הזה הופך להיות הרגל, הוא מתרחש במהירות רבה ומבלי שתצטרכו לחשוב על כך.
אתם מוזמנים לנסות ולהתנסות, ולחשוב כמה נפלא תרגישו כשאסטרטגיה זו תהפוך עבורכם לטבע שני, ותוכלו לרזות בקלות, וללא כל מאמץ....