איחוד תיקים, או מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל? היתרונות, החסרונות ומה שבינהם.

בס"ד

איחוד תיקים, או מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל?

 היתרונות, החסרונות ומה שבינהם.

האם לבחור במסלול של איחוד תיקים או במוגבל באמצעים? במאמר זה יוסברו היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמסלולים.

בשעה שבעל חוב מוצא את עצמו במצב בו אינו יכול לפרוע את חובותיו במסגרת של פשרה ישירה עם בעלי החוב, והכנסתו החודשית לא מאפשרת פירעון מלא של החובות, ותלויים נגדו מס' תיקי הוצל"פ הטומנים בחובם סנקציות חמורות וקשות מגבילים את מהלך חיו התקין. נמצא הוא בצומת דרכים בו חייב להחליט באיזה מסלול לבחור והכל לפי האופציות שחוק ההוצל"פ מקנה לו. בשעה זו עולה ההתלבטות האם לפנות למסלול של איחוד תיקים או להכרזה על מוגבל באמצעים כמובן שישנם יתרונות וחסרונות לכל אחד מהמסלולים, במאמר זה נסביר על המסלולים השונים תוך הסבר של היתרונות והחסרונות של כל אחד.

איחוד תיקים

חייב שאין ביכולתו לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו בכל אחד מתיקי ההוצל"פ  יכול לפנות בבקשה לראש ההוצל"פ ולבקש כי יאחדו את כל התיקים הפתוחים נגדו, ולשלם סך שאינו עולה על  3% מכל החוב הפסוק בכל תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגדו,

מטרתה של הוראת החוק בעניין  איחוד תיקים בהוצאה לפועל הוא לשמש פיתרון למצוקתו של החייב אשר בו בזמן פועלים נגדו מספר נושים. לשם מניעת ניצול לרעה של הליך זה, ולכן מוטל על החייב מספר חובות אשר מקשות את שיגרת חייו האישים.

חייב רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל לאחד את כל התיקים הפתוחים ועומדים כנגדו. חשוב לזכור, כי המדובר בכל התיקים הכספיים בלבד ולא תיקי מזונות, משכנתא או תיקים שעינינם תלוי ועומד בבית המשפט.

כחלק בלתי נפרד מבקשתו ימלא  החייב שאלון מפורט וימסור את מלוא המידע על נכסיו לרבות מקרקעין, מטלטלין וזכויות, במשך שלוש השנים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה. זאת ועוד, החייב יגיש מידע מלא של כל חובותיו נכון ליום הגשת הבקשה לאיחוד תיקים, ויצרף גם כתב ויתור סודיות בו יוכל ראש ההוצל"פ (או כל אחד מהזוכים) לבדוק את נכונות הצהרתו של המבקש.

את הבקשה כאמור לאיחוד תיקים, חובה להגיש בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב במידה ואין לשכה שבה יש מרבית התיקים של החייב, יש להגיש בלשכה שמתנהל בה התיק עם הסכום הגבוהה ביותר.

לאחר, ובכפוף להגשת הבקשה לאיחוד תיקים,  החייב צריך לשלם סך של 3% לפחות מיתרת כל החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו, גם לאחר הגשת הבקשה וכל עוד לא נתקבלה החלטה העניין האיחוד יש להמשיך ולשלם 3% נוספים מידי חודש בחודשו.

רשם ההוצל"פ ייתן את החלטתו בעניין האיחוד, ואם יתרשם על נכונות הבקשה יקבל החלטה המורה על איחוד התיקים כנגד החייב, ועיכוב הליכים בכל תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגדו, צמוד להחלטת ראש ההוצל"פ בעניין האיחוד יורה הרשם על עיכוב יציאתו מהארץ של החייב וזאת עד לפרעון כל החוב בתיק האיחוד.

הרבה מהחייבים נזקקים לבקשת האיחוד עקב עיקול מיטלטלין בביתם או עיקול משכורת, ואף לביטול הגבלות על רישיון הנהיגה, צו האיחוד אכן מבטל את הסנקציות המנויות לעיל, ומקנה "חופש" פעולה לתשלום החובות.

יודגש כי במידה ונתפסו כבר כספים במסגרת העיקולים השונים, אינם מוחזרים לחייב עם קבלת הצו לאיחוד תיקים, אלא יכולים להמשיך בהליכי המימוש.

יתרונות ההליך:

·        עיכוב הליכים בכל התיקים, לא ניתן לפעול כנגד החייב.

·        זמן משוער וסביר של סיום החובות ויציאה ממערכת החייבים.

·        אין פרסום כל שהוא של החייב ועל היקף חובותיו בהוצל"פ.

חסרונות ההליך:

·        תשלום גבוה יחסית מידי חודש בחודשו.

·        עיכוב יציאה מהארץ כל עוד תיק האיחוד פתוח.

מוגבל באמצעים

חוק ההוצל"פ נותן פתרון מיוחד לחייבים אשר אינם יכולים להכנס להסדר של איחוד תיקים רגיל, ואשר סך כל החובות שלהם עולים על הסכומים הקבועים בחוק, אשר גם הם מעונינים בהסדר מיוחד שיתן להם אפשרות לפרוע את חובם בפריסה רחבה ככל האפשר.

התנאי לכך שיוכרז  החייב כמוגבל באמצעים הינו במידה והחייב לא יכול לפרוס את החוב בתקופות המפורטות להלן :  שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪. 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 ₪ ואינו עולה על 100,000 ₪. 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪.

את הבקשה להכרזה כמוגבל באמצעים יש להגיש ללשכה בה מתנהלים מרבית התיקים של החייב, יש לצרף לה שאלון מפורט (כפי שמופיע לעיל בעניין איחוד תיקים) ולבקש מראש ההוצל"פ כי יוכר כחייב מוגבל באמצעים.

בשונה מאיחוד תיקים יקבע ראש ההוצל"פ את ההחזר החודשי בכל התיקים של החייב לפי יכולתו ללא קשר לסכום סך החובות בתיקים, ויאוחדו כל התיקים של החייב אוטומטית.

בצמוד להחלטה על צו התשלומים בתיק האיחוד של מוגבל באמצעים יטיל ראש ההוצל"פ על החייב את ההגבלות הבאות.

1.      עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ.

2.      הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981

3.      הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986; לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.

חשוב וחובה לעמוד חודש בחודשו בצו התשלומים שנקבע במסגרת ההכרזה כמוגבל באמצעים, איחור או פיגור בתשלוםיכול לגרום לפיזור תיק האיחוד וביטול ההכרזה כאמור.

יתרונות ההליך:

·        צו תשלומים נמוך מאוד, שלא משקף את היקף החובות.

·        עיכוב הליכים בכל התיקים, כל עוד ההכרזה לא בוטלה לא ינקטו הליכים כנגד החייב.

·        יכולת טובה להגיע להסדרי חוב עם הנושים השונים שלעיתים מקבלים שקלים בודדים מידי חודש במסגרת האיחוד.

·        ניתן לקבל גם במידה ויש "רק" תיק הוצל"פ אחד.

חסרונות ההליך:

·        החוב גדל מיום ליום, והתשלום לא מפחית אפילו חלק מהריבית בתיק.

·        הגבלות משמעותיות המקשות את ההתנהלות העיסקית של החייב.

·        כניסה לרשימה השחורה של הבנקים אפילו אם בסופו של דבר נסגרים כל החובות, ואי יכולת לקבל משכנתא או אשראי מהבנק.

·        פרסום במאגרים וברשומות את השם ומספר הזהות של החייב, ועל דבר היותו מוגבל באמצעים.

לסיכום: אין ספק כי עדיף לבחור במסלול של איחוד תיקים רגיל שאינו מוגבל באמצעים, אך כפי שהוסבר, הליך זה לא מתאים לכל אחד, יש לקחת בחשבון את כל ההשלכות אשר נכתבו לעיל, ולבחון גם את ההליך של "פשיטת רגל" שיתכן ויתאים גם לחייב בנסיבות העניין.

הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן ושות' סגן יו"ר ועדת הוצל"פ במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, ומנהל קליניקת הוצל"פ במכללה האקדמית אונו,  תחומי פעילות המשרד, בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.

ניתן לקרוא עוד באתר www.yw-law.co.il

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.