שבס שמעון הוא יליד קיבוץ אפיק בדרום רמת הגולן, איש ציבור בעברו ואיש עסקים בהווה. שבס מתגורר בלונדון עם אשתו דנה ושלושת ילדיהם.
שבס שמעון החל את פעילותו הציבורית ברמת הגולן בתפקידים שונים, עד שהגיע לתפקיד ראש ועד יישובי הגולן. תפקידים אלה סיפקו לו ניסיון פוליטי רב ערך, ובשנות ה-80 מונה ליועץ שר הביטחון דאז, יצחק רבין ז"ל. שבס המשיך את פעילותו לצד יצחק רבין כעוזרו האישי וכאשר מפלגת העבודה ניצחה בבחירות בשנת 1992 ויצחק רבין נבחר לראשות הממשלה, שבס מונה למנכ"ל משרדו. כבר בימיו כעוזרו האישי, יצחק רבין האציל על מר שבס שמעון סמכויות רבות. בזכות הניסיון הרב שצבר בזכות השכלתו של מר שבס (תואר שני במנהל עסקים ומנהל ציבורי), יצחק רבין המשיך להניח בו את מבטחו גם בימיו כראש ממשלה. שבס שמעון היה מעורב בפרויקטים רבים אשר עיקרם היה קידום אוכלוסיות נזקקות ושוויון חברתי. שבס היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראשון שכינויו היה "המנכ"ל של המדינה" בעקבות האמון המוחלט שנתן בו ראש הממשלה.
לאחר מעל עשור של פעילות משותפות, נרצח יצחק רבין ושבס שמעון פרש מהחיים הפוליטיים. עקב ההכרות האישית והחברות שהתפתחה בין השניים, לא יכל שבס שמעון להמשיך בפעילותו הציבורית במסגרת הפוליטית והוא פנה לשוק הפרטי. במסגרת פעילות זו, מר שבס מילא תפקידי אמון אצל מספר אנשי עסקים כגון בני גאון, מרטין שלאף ועוד.
כיום מכהן מר שבס שמעון כיושב ראש חברת RSLB. חברה זאת היא חברה אמריקאית המבוססת בוושינגטון הבירהבארצות הברית. עיקר פעילותה מתרכז בעזרה ליזמים ואנשי עסקים ישראלים להיכנס לשוק האמריקאי. את החברה הקים יחס עם אמנון ליפקין-שחק, יובל רבין וגיל ברגר ושמה הוא ראשי תיבות שמותיהם. החברה מנהלת קשרים רבים עם גופים לאומיים, בינלאומיים ועל-לאומיים ככדי לקדם את מטרותיה. החברה גם בעלת קשרים רבים בממשל האמריקאי והיא נמצא קרוב למוקדי ההחלטות בממשל.
בשש השנים האחרונות מתגורר שבס שמעון בלונדון, נשוי לדנה ויש להם שלושה ילדים. בנוסף יש לשבס שמעון שלושה ילדים בוגרים ושלושה נכדים ממערכת יחסים קודמת. המגורים באירופה הם מכורח תפקידיו כיועץ פוליטי וכשותף בחברות נדל"ן הפועלות ברחבי אירופה.
במהלך שנות פעילותו הציבורית, עשה שבס שמעון רבות לטובת החברה הישראלית, בעיקר בדגש על קידום אוכלוסיות נחשלות ומיעוטים. פעילות זאת לא נשכחה מעיניו וברצונו לחזור לארץ בהקדם. שבס אומר שילדיו חייבים לגדול כישראלים בישראל וזאת אחת הסיבות החשובות, לצד רצונו לחזור ולתרום לחברה הישראלית. שבס שמעון התבטא רבות בנוגע למחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 והוא רואה אותה כצד טבעי שהיה חייב לקרות במדינה שהכלכלה בה מתנהלת על פי דוקטרינות אמריקאיות.
שבס שמעון מתבטא בחריפות על התנהלות השלטון בישראל. שבס רואה את מצבנו כיום כבערב מלחמת יום הכיפורים, כאשר "גולדה" בשלטון ו"דיין" במשרד הביטחון. הוא רואה את עצמו אחראי חלקית לחזרתו של אהוד ברק לפוליטיקה ולמשרד הביטחון והוא רואה בכך טעות מרה שכל מי שנתן לה יד צריך "לשבת על ספסל הנאשמים בבית הדין הבינלאומי בהאג ולקבל מאסר עולם עם עבודות פרך". אך גם זה לא יציל את ישראל. הבעיה, לשיטתו של שבס שמעון, היא החברה הישראלית. בניגוד לתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, שבה החברה הישראלית הייתה מלוכדת תחת ערכים ואופוריית מלחמת ששת הימים, היום החברה הישראלית מפורקת ומפולגת. "שבטים שבטים". שבס שמעון אומר שעם חברה במצב כזה לא מנצחים במלחמה. במלחמת יום הכיפורים לחם שבס בסיני וברמת הגולן – שתי חזיתות במלחמה אחת. הוא איבד שני חברי ילדות מהקיבוץ ועוד עשרות מהפלוגות. למרות זאת נלחם. כי הייתה ערבות הדדית. לטענתו של שבס שמעון, היום אין ערבות הדדית ולכן במלחמה בסדר גודל דומה, נפסיד.
לשאלה מאיפה יגיע המנהיג שיוביל את ישראל חזרה למקום שהיא הייתה בו, עונה שבס שעל האזרחים לקחת מנהיגות. לדעתו, על המנהיגים לקחת אנשים צעירים, מנהיגי חינוך, תרבות, ראשי ערים צעירים ומהפכנים ולהחליף את כל הרשימות המפלגתיות באנשים אלה. "ממקומות 2 עד 22 ברשימה".
בפן הביטחוני משווה שבס שמעון את תחזיותיו של אהוד ברק ל-500 הרוגים לתחזיותיו של דיין ערב מלחמת יום הכיפורים. מבחינתו הצעירים צריכים לעצור בצורה דמוקרטית את הממשלה הנוכחית ולהחליף אותה בגוף שיבטא את רצונותיו של העם. שבס מדבר על מפלגה חדשה שתסחוף מצביעים מימין ושיעמוד בראשה אדם חדש, אשר לא "הושחת" עדיין בפוליטיקה המדינית. סדר היום שצריך לעמוד בפני מפלגה שכזאת הוא שינוי שיטת הממשל. בנייה מחדש של תקציב המדינה לתקציב שדואג בראש ובראשונה ללכידות הישראלית. לשיטתו של שבס, צריך להחיל שירות צבאי או אזרחי על כלל האזרחים ולהפנות תקציבים נרחבים לשיקום עיירות פיתוח וכפרים ערביים. את הכסף לפרויקטים האלה צריך לקחת על ידי שינוי סדר עדיפויות לאומי במשרד האוצר. שבס מכנה את אהוד ברק "פחדן, מבוהל, עושה במכנסיים".
לדעתו של שבס שמעון, אין סיבה שהגנת המדינה תעלה 55 מיליארד שקלים בשנה. כל ארגון שמתפקד בעלות שכזאת יכול לספוג קיצוץ של 5-10% בשנה. בחברות מסחריות עושים זאת כל הזמן, בעוד שגופים ציבורים לא מצליחים להתייעל בצורה דומה. צריך להביא אדם שיוכל לעשות את הקיצוצים האלה בלי לפגוע ביכולות של הביטחוניות של ישראל. את הסכומים שיתפנו צריך להשקיע בחינוך. בתוכנית לאומית להצלת החינוך שתמומן בחלקה מתרומות של יהודים עשירים בחו"ל ותהיה לה מטרה ברורה – להחזיר את ישראל לעשירייה הראשונה בחינוך תוך עשור. גם אם היעד הזה נראה לא ריאלי, תפקידה של הנהגה הוא לקחת יעדים שעלולים להיראות לא ריאלים ולהפוך אותם למציאות.
שבס שמעון נשאל אם לא הגיע הזמן להפסיק להיות תלויים באחרים. על כך עונה שאין בושה להיות תלויים באחרים. במיוחד כשמדובר במדינה קטנה כמו ישראל. אפילו בארה"ב הגדולה אנשים יצאו לרחובות בוול-סטריט כדי להפגין נגד השיטה. הבעיה היא לא נסיבות ספציפיות אלא השיטה. העושר בעולם צריך להתחלק מחדש. אין סיבה לוותר לטייקונים כדוגמת יצחק תשובה על חובות עצומים לציבור.
התופעה שצריך לעצור באיבה היא תופעה של עניים שמתפרנסים. אנשים מלומדים ומשכילים שמרוויחים סכומים שלא מאפשרים להם לגמור את החודש בכבוד. כדי לשנות זאת, צריך סדר לאומי חדש וממשלה שעושה. לבנות דיור ציבורי ולשחרר שטחים לבניה. להנגיש את כל המדינה לרכבת. "להביא את דימונה לתל אביב". אי אפשר לבנות מדיניות ממשלתית ותוכנית עבודה על סמך איראן ופחד. כמובן שיש לצמצם את ההשקעה בשטחים שלא יהיו חלק מישראל בהסכם קבע ולהתכנס לגושי התיישבות סופיים ומסוגרים כחלק מישראל.
צריך לנצח ולהציל את ישראל. "לעשות פה את מה שעשינו ב-92".