הרגע המכריע בחייו של שבס שמעון אירע בשלהי 1975, אז הגיע ללשכת ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, כחלק ממשלחת של חברי ועד ישובי הגולן שבפיה הצעה: להקים שלושה ישובים חדשים בגולן כתגובה להחלטה המבישה של האו"ם להשוות בין ציונות לגזענות.
שיאה של הקריירה הפוליטית של שבס היה קצר, וזו נגדעה באבה בעקבות רצח רבין ב-4.11.95. הוא היה אז רק בן 23 והחזיק בתואר לא מרשים במיוחד – שבס שמעון, מזכיר קיבוץ אפיק. 17 שנה מאוחר יותר תוארו היה מרשים בהרבה – מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הכינוי שהודבק לו, על שום היותו בולדוזר שפועל רבות, היה מרשים אף יותר – המנכ"ל של המדינה. כיום, 16 שנה לאחר שפרש מהפוליטיקה הישראלית שב שבס, שחי בשנים האחרונות בלונדון, לישראל, והחליט להתייצב לימינם של המהפכנים שדורשים צדק חברתי. התייצב עם מסר בפיו.
"אין ספק שהמחאה לא תניב תוצאות אם לא תנותב לזירה הפוליטית", קובע שבס נחרצות. "על מנת להביא למהפך פוליטי צריך לבחור בדרך הפוליטית". שבס נפגש עם חלק גדול ממנהיגי המחאה – והתרשם. "מדובר בצעירים משכילים ומצליחים", הוא אומר. "טוענים שהם לא בשלים, אבל גם מי שהיום בשלטון לא היה שם פעם, ואז נחשב לא בשל".
שבס שמעון לא רואה את המחאה הזו כמופנית באופן ספציפי נגד הממשלה הנוכחית. "מנהיגי המחאה מייצגים תהליך שמתרחש זמן רב, גם במהלך שלטונן של הממשלות הקודמות. מדובר בתהליך בו המעמד הבינוני נדפק באופן סיסטמטי. הוא לא גומר את החודש, הוא לא יכול להרשות לעצמו חינוך ראוי, וכל המערכות הממלכתיות שאמורות להעניק לו שירותים מתפוררות, כולל החינוך, התשתיות והבריאות", כך שבס. "ועוד לא דיברנו על השכר שנשחק ויוקר המחיה שרק עולה".
לדעתו של שבס שמעון, אין מדובר בילדים שצריכים מבוגר אחראי שיפקח עליהם. "אני נמצא בארץ כמה שבועות והספקתי להשתתף בכמה אירועים והפגנות", הוא אומר. "ראיתי שם אנשים ופעילים מכל שכבות האוכלוסיה ומכל קשת הגילאים. אבל בכנסת אין לציבור הזה ייצוג הולם".
אז האם זה אומר ששבס שוקל לקפוץ בעצמו לבריכה הפוליטית? "מי שמתעסק כמוני בייעוץ פוליטי אמור להגיד שאי אפשר אף פעם לפסול שום דבר, אבל בפועל אני לא בדרך לשם ואני לא מתכוון לחיות שוב את החיים האלה", מבהיר. "אני יותר פרשן מאשר מעורב באופן פעיל".
מה ששבס שמעון רואה מהצד הוא ממשלה שמורכבת מפוליטיקאים שאין סיכוי שיקחו על עצמם את המהפך החברתי-כלכלי הנדרש מהם, וכך גם לא את המהפך המדיני הנדרש. "ראש הממשלה אמור להיות זה שנותן את הטון, זה שמתווה את המדיניות, אבל במקרה הזה ראש הממשלה פונה לוועדה חיצונית ומבקש ממנה שתקבל עבורו החלטות. זו איננה ועדה מעשית ולכן זה רומז שאין לו כוונה לעשות שינוי אמיתי".
"והשינוי האמיתי גם לא יגיע מהמפלגות המרכזיות. פעם הליכוד והעבודה ייצגו את הזרם המרכזי של הציבור הישראלי, אבל היום מעמד הביניים והצעירים מסתכלים על המפלגות האלה ולא רואים שם מישהו שמייצג אותם. מה שהמפלגות האלה מייצגות זה את העבר. נוצר חלל, והחלל הזה ימולא אך ורק על ידי הקמת מפלגה חדשה".
"מכיוון שאין כיום נאמנות פוליטית אמיתית, יהיו שינויים רבים בבחירות הבאות, ומפלגות חדשות גם יעלו את אחוז ההצבעה. אין נאמנות למפלגות הערביות, למפלגות השמאל וגם לליברמן", קובע שבס שמעון. "אף אחד לא יודע למי להצביע, בלי קשר למוצא העדתי או לרקע החברתי. כולנו קולות צפים, כולל אני ומשפחתי – בשר ומבשרה של מפלגת העבודה".
כששבס שמעון מסתכל על מפלגת העבודה הוא רואה מפלגה שהתפרקה מנכסיה, שהנציגים שהיו לה התרחקו מהדעות המסורתיות שלה ואף ישבו בממשלות שמייצגות את ההיפך הגמור ממנה – גם בנושא החברתי וגם בנושא המדיני. "המפלגה כבר לא סוציאל דמוקרטית, היא הפכה ל'מפלגת פקק'", יורה שמעון שבס.
שמעון שבס מכה כיום על חטא בעיקר בכל הקשור לסיוע שלו לאהוד ברק. "ברק הוא טכנאי סביר, אבל הוא כישלון מוחלט כאדם, כפוליטיקאי, כאיש ציבור וכמנהיג", לא מתבייש שבס לומר בצורה ברורה. "פחדתי שזה מה שיקרה, אבל עזרתי לו לחזור לחיים הפוליטיים לאחר מלחמת לבנון השנייה כי חשבתי שמערכת הביטחון צריכה מישהו שמכיר את המערכת מבפנים, כי רק משם ניתן לבצע שינוי אמיתי".
לשבס יש גם מה להגיד כשעוברים לדבר על נושאים חברתיים. "כשהייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתחילת שנות התשעים הייתה מצוקת דיור שנבעה מהעלייה הרוסית, שלפתע הקפיצה את המחירים, בין היתר בגלל טיפול לא נכון של מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים", מגולל שבס שמעון. "הגופים הממשלתיים טיפלו בנושא בצורה איטית ומסורבלת, אז הקמנו מה שנקרא 'אוטובוס המנכ"לים', צוות של מנכ"לים של משרדי ממשלה".
שבס שמעון עמד בראש הצוות הזה, שבכל שבוע נסע למקום אחר בארץ. קרוב ל-80 אלף יחידות דיור שוחררו לבנייה על ידי יזמים בעקבות הצוות בראשו עמד שבס שמעון. "העברנו גם את 'חוק שבס' שהתייחס לבנייה עבור זוגות צעירים. יש הרבה דרכים לפתור את מצוקת הדיור, כל שחסר הוא רצון פוליטי".
"במדינה שלנו יש הרבה פרשנים, אבל אין מנהלים", מלין שבס. "כמנכ"ל עשיתי, למשל, שינוי משמעותי בגבעתיים בעזרת שיטת פינוי-בינוי. ככה מזיזים דברים, וראש הממשלה יכול כבר עכשיו ללמוד מהרבה דברים שנעשו אז".
מלבד העשייה החברתית, שבס שמעון, איש מרכז ולא שמאל כפי שחושבים, מזוהה מאוד עם הסכמי אוסלו, שגם בבחינה לאחור נחשבים בעיניו ל"כורח המציאות". "נכון שהם לא היו שיא השלמות וצצו בעיות שלא צפינו בזמן אמת, אבל ללא הסכמים אלה וללא ההסכמים עם מצרים וירדן מצבנו כיום היה גרוע בהרבה", בטוח שבס. "היה מאוד לא פשוט להיפגש עם אדם כמו יאסר עראפת, אבל קיבלנו החלטה לא פשוטה, שחשבנו עליה הרבה, והיה עלינו להתמיד בה. כחייל רדפתי אחרי מחבלים, כך שלשבת מול הנהגת אש"ף בחדר ממוזג הרגיש משונה ובלתי נתפס. הפגישה עם חוסיין מלך ירדן, לעומת זאת, הייתה חוויה אדירה". שבס נפגש גם עם אחיו ועם חברי הממשלה הירדני וגילה שם פרטנרים אמיתיים לשלום, לדבריו. שבס שמעון הצטרף לנסיעות של רבין לוושינגטון, לאחוזה של ג'ורג' בוש האב, איש חם שמתעניין מאוד בפוליטיקה הפנימית בישראל.
לא הרבה אנשים יודעים, אבל שבס שמעון התנגד לקיום העצרת "כן לשלום, לא לאלימות!", בסיומה נרצח ראש ממשלה בישראל. "אני לא חושב שמפלגת מרכז צריכה לקיים עצרת כזו בתל אביב, זו עצרת שמתאימה למפלגות שמאל", הוא אומר. "שוחחתי עם רבין בצהריים שלפני העצרת, וכמובן שלא היה שום חשש שיקרה האסון שקרה".
"הרצח היה אסון לאומי גדול, אבל גם אסון אישי ששינה את מסלול חיי באופן מוחלט", מתוודה שבס שמעון. "היו לנו תוכניות לשתף פעולה לשנים רבות, אבל אחרי הרצח עזבתי את שירות המדינה ועברתי לעבוד כיועץ פוליטי וכיועץ עסקי בחו"ל". מאז היה מעורב שבס שמעון ב-15 מערכות בחירות באירופה ובאמריקה ("טסתי כל שבוע עד שנגמר לי הכוח"), ולא משנה כמה הצליח – המשיך להתגעגע לארץ, למשפחה, לחברים ולרמת הגולן.